שינויים

'''האקת׳ון''' (מאנגלית: Hackathon), הוא הלחם של Hacking (פריצהפיצוח, פיתוח, התערבות מלאכותית אינטנסיבית) ו-מרתון (ריצה אינטנסיבית למרחקים ארוכים). ההאקת׳ון הפך למתודולוגיה נפוצה המסייעת לארגונים וקבוצות לפתח במהירות מענה [[חדשנות|חדשני]] לסוגיות מורכבות.

=== מה נדרש כדי להניע האקת׳ון ===התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים(לרשימה מלאה של ההכנות וההובלה של האקתון טכנולוגי ראו את המדריך [[איך לנהל האקת׳ון מוצלח?]]):

##'''הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך'''. הגדרת אתגר או בעיה טובה ומובנת היא נדבך קריטי בהצלחת התהליך

##גיוס מנחים ומלווים, וכן שופטים, לפי המתודולוגיה הנדרשת

##הזמנת המשתתפים באופן ישיר או בפניה רחבה, לפי הגדרת הבעיה ##בחינת האמצעים הטכניים הנדרשים במרחב (מקומות ישיבה, מקרן, מחשבים, לוחות מחיקים וכיוב׳)

#'''הובלת ההקאת׳ון''': השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי בו מוצגים האתגר המרכזי והקריטריונים לפתרון מוצלח. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית)  המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות, מצגת וכדומה). הנוכחות של הנחיה מרכזית ומנחים לקבוצות היא לרוב חיוניות לכך שהקבוצות יצליחו לעמוד על הרגליים בזמן קצר. #'''פולואפ וכינוס ועיבוד התבונות -''' [[עיבוד תהליכי חשיבה|העיבוד]] הנדרש הוא קריטי מאחר וללא עיבוד אוחר התובנות נוטות להבלע בשגרה שלאחר ההאקת׳ון. רצוי לקבוע מועד שבו ישלח פולואפ עם ההבנות המרכזיות לכל השותפים בתהליך.

=== הערך של האקתונים ===במקרים רבים האקתון מהווה "שבירת שגרה" ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית. מנקודת מבט ארגונית יש מספר יתרונות לשימוש במתודולוגיה – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה המשוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה.

'''השימוש בהאקתונים יהיה אפקטיבי בעיקר במקרים בהם ישנה הסכמה ארגונית מהי הבעיה שצריך לפתור, אך נדרש ריכוז מאמץ''' (זמן, ידע, מומחים) '''כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר'''.

==המגבלות של שימוש בהאקתונים בסוגיות מערכתיות ואסטרטגיות==האקתון הוא כלי עבודה רלוונטי ויעיל להתמודדות עם בעיות בעולם '''[[מסגרת קינפין|המורכב או הניתן לידיעה]]'''. כלומר, מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא הכרנופתרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/ בספרות התיאורטית התמודד איתה עם סוג הבעיות האלו בעבר בהצלחה. השקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) תאפשר לאתר ולנתח את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.

ההתמודדות עם בעיות סבוכות מחייבת לרוב סוג אחר למידה אסטרטגית בה נעשה מאמץ לברר [[המשגה|ולהמשיג מחדש]] את הבעיה. חשיבה על "הסבוך" מצריכה סט כלים שונה בדגש על ניסיון להבין את [[חשיבה מערכתית|המערכת "כשלם]]", יצירת מגוון [[היטלים]] על הבעיה, וזיהוי המתחים המרכזיים. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.0

ממד אחר שזכה לביקורת בשנים האחרונות, גם בעולם המחקרי, הוא הזיהוי שנוצר בין האקתונים לחדשנותל[[חדשנות]]. המבנה הבסיסי של התהליך (תחרות קצובה בזמן קצר, בה המנצח "לוקח הכל"; מיקוד בבעיה מוכתבת מלמעלה ולא ב"שלם" המייצר אותה) מעודד פתרונות שמתאימים למבנה הקיים ולא חורגים ממנו. במקרים רבים זה מספיק, והפתרונות שנוצרים מייעלים את הפעילות הארגונית.

שימוש בהאקתון יכול לשמש כמקפצה בתחילת או בסוף של [[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך למידה ]] בשאלה מערכתית ואסטרטגית.

לקראת סיום תהליך החשיבה יכול האקתון לסייע בתרגום של ההבנות שגובשו "בחדר" לכלי עבודה יישומי עבור הארגון. המשתתפים בתהליך ינסו לייצר שיטת עבודה/תוצר שמתכתב עם תהליך הלמידה כדי להעריך באיזה מידה האסטרטגיה ה[[אסטרטגיה]] שגובשה ישימה ומחוללת פעולה אחרת בארגון. לאחר החיכוך עם המציאות ניתן יהיה להמשיך לדייק את האסטרטגיה הארגונית.

*[https://www.researchgate.net/publication/343985487_What_Do_We_Know_About_Hackathon_Outcomes_and_How_to_Support_Them_-_A_Systematic_Literature_Review What Do We Know About Hackathon Outcomes and How to Support Them? – A Systematic Literature Review]