האקתון
.jpg)
האקת׳ון (מאנגלית: Hackathon), הוא הלחם של Hacking (פיצוח, פיתוח, התערבות מלאכותית אינטנסיבית) ו-מרתון (ריצה אינטנסיבית למרחקים ארוכים). ההאקת׳ון הפך למתודולוגיה נפוצה המסייעת לארגונים וקבוצות לפתח במהירות מענה חדשני לסוגיות מורכבות.
האקתון - מה זה ולמה זה טוב?
האקתון הוא אירוע מנוהל, קצר (לרוב בין 24 שעות לימים בודדים) ולרוב תחרותי שנועד לייצר מענה חדשני לבעיות או להאיץ פיתוח של מוצר חדש. השימוש בכלי התבסס במהלך בשנות ה-2000 בחברות טכנולוגיות ומסחריות, ובהמשך הפך לנפוץ גם במגזר הציבורי ובארגונים שונים.
מה נדרש כדי להניע האקת׳ון
התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים (לרשימה מלאה של ההכנות וההובלה של האקתון טכנולוגי ראו את המדריך איך לנהל האקת׳ון מוצלח?):
- תהליך עיצוב מקדים הכולל הגדרה של הבעיה, המתודולוגיה והמשתתפים
- הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך. הגדרת אתגר או בעיה טובה ומובנת היא נדבך קריטי בהצלחת התהליך
- לאור הגדרת הבעיה קביעת ההרכב המשתתפים שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות - כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, האם נכון לפתוח את השורות למשתתפים חיצוניים / ארגונים משיקים, וכיצד לפנות לקהל היעד.
- הכנות לוגיסטיות האקת׳ון הוא אירוע לוגיסטי מורכב מאחר הוא מחייב מגוון תהליכים שיתקיימו בזמן קצר וללא יכולת משמעותית לבצע שינויים ותיקונים בזמן אמת.
- גיוס מנחים ומלווים, וכן שופטים, לפי המתודולוגיה הנדרשת
- מציאת מרחב מתאים
- הזמנת המשתתפים באופן ישיר או בפניה רחבה, לפי הגדרת הבעיה
- בחינת האמצעים הטכניים הנדרשים במרחב (מקומות ישיבה, מקרן, מחשבים, לוחות מחיקים וכיוב׳)
- הזמנת כיבוד ופריטים נדרשים נוספים
- הובלת ההקאת׳ון: השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי בו מוצגים האתגר המרכזי והקריטריונים לפתרון מוצלח. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית) המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות, מצגת וכדומה). הנוכחות של הנחיה מרכזית ומנחים לקבוצות היא לרוב חיוניות לכך שהקבוצות יצליחו לעמוד על הרגליים בזמן קצר.
- פולואפ וכינוס ועיבוד התבונות - העיבוד הנדרש הוא קריטי מאחר וללא עיבוד אוחר התובנות נוטות להבלע בשגרה שלאחר ההאקת׳ון. רצוי לקבוע מועד שבו ישלח פולואפ עם ההבנות המרכזיות לכל השותפים בתהליך.
הערך של האקתונים
במקרים רבים האקתון מהווה "שבירת שגרה" ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית. מנקודת מבט ארגונית יש מספר יתרונות לשימוש במתודולוגיה – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה המשוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה.
השימוש בהאקתונים יהיה אפקטיבי בעיקר במקרים בהם ישנה הסכמה מהי הבעיה שצריך לפתור, אך נדרש ריכוז מאמץ (זמן, ידע, מומחים) כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר.
המגבלות של שימוש בהאקתונים בסוגיות מערכתיות ואסטרטגיות
האקתון הוא כלי עבודה רלוונטי ויעיל להתמודדות עם בעיות בעולם המורכב או הניתן לידיעה. כלומר, מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא פתרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/בספרות התיאורטית התמודד עם בעיה דומה בעבר בהצלחה. השקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) תאפשר לאתר ו"לפצח" את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.0
מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי - בעיות מהעולם הסבוך. אלו בעיות שמושפעות מגורמים והקשרים רבים שקשה לפענח את הדרך בה הם משפיעים זה על זה. לצערנו, לא ניתן לפרק אותם לחלקים שניתן לטפל בהם בנפרד, והן נוטות להשתנות באופן תדיר באופן שמייצר מעין "מעגל קסמים מרושע" של בעיות סוררות בו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.
בעיות סבוכות מחייבת סוג אחר של מאמץ קונגנטיבי. נדבך מרכזי בהתמודדות איתן הוא הוא המאמץ לברר ולהמשיג מחדש את שורשי הבעיה והדרך בה היא נוצרה מתוך התבוננות על המערכת "כשלם". הפענוח כרוך ביצירת מגוון היטלים על הבעיה, וזיהוי המתחים המרכזיים במערכת המשפיעים עליה. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.
האקתון וחדשנות – ללכת בלי ולהרגיש עם?
ממד אחר שזכה לביקורת בשנים האחרונות, גם בעולם המחקרי, הוא הזיהוי שנוצר בין האקתונים לחדשנות. המבנה הבסיסי של התהליך (תחרות קצובה בזמן קצר, בה המנצח "לוקח הכל"; מיקוד בבעיה מוכתבת מלמעלה ולא ב"שלם" המייצר אותה) מעודד פתרונות שמתאימים למבנה הקיים ולא חורגים ממנו. במקרים רבים זה מספיק, והפתרונות שנוצרים מייעלים את הפעילות הארגונית.
אבל במקרים אחרים נדרש משהו שונה. כאשר המציאות משתנה, ארגונים נדרשים לאמץ ממד אחר של חדשנות פורצת דרך שכדי ליישם אותה נדרשים תנאים אחרים מאלה המאפיינים את "ההאקתון המצוי". בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן ("שהיה בענן"), ידע ממגוון של מקורות (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמרי), וחשיבה קבוצתית שאיננה תחרותית אלא מייצרת הפריה הדדית של רעיונות.
אז מה כן ניתן לעשות? האקתון בעולם הסבוך
שימוש בהאקתון יכול לשמש כמקפצה בתחילת או בסוף של תהליך למידה מערכתי אסטרטגי שנועד לסייע לארגונים לגבש לעצמם תפיסת פעולה להשגת מטרות ולהתמודד עם אתגרי הליבה שניצבים בפניהם.
תהליך הלמידה האסטרטגי כולל מספר שלבים מרכזיים, וניתן לשלב בו אירוע בעל גוון "האקתוני" שיעניק לו ערך מוסף:
- הבניית התהליך - שלב חיוני שנועד לברר את מטרת הלמידה ולרתום את השותפים לתהליך. בשלב זה מתגבשת ההבנה מהו הצורך האסטרטגי המרכזי איתו מתמודדת הקבוצה, ונערך מיפוי של הידע הקיים בנוגע לסוגיה (לרבות סימון של פערי הידע). הגדרת האתגר יכול להיעשות באמצעות מודל "האקתון" שיתופי ולא תחרותי. כלומר, ריכוז מאמץ חשיבתי שמגייס אליו לזמן קצוב את כלל הגורמים הרלוונטיים ומייצר מגוון רחב של נקודות מבט על הגדרת הבעיה ומקורותיה ("איך הגענו לפה בכלל").
- תכנון תהליך הלמידה – בניית גאנט עבודה שיכלול את אבני הדרך המרכזיות שיש לדון בהם, ואת הדרכים לאיתור ידע להשלמת פערים (פגישות עם מומחים, השוואה למקרים אחרים, תצפיות וכו).
- הובלת התהליך – רצף של מפגשים שיוקדשו לסוגיות הליבה במסגרתם ניצור המשגה של המגמות המשפיעות המרכזיות (בתוך הקהילה ובסביבה החיצונית), מיפוי של כלל האתגרים ונפתח אסטרטגיה ראשונית להתמודדות. גם בשלב זה ניתן לשלב "האקתון" במסגרתו ינסו המשתתפים לייצר שיטת עבודה/תוצר המתכתב עם תהליך הלמידה שנעשה "בחדר", וניתן יהיה ולהעריך עד כמה האסטרטגיה המתגבשת ישימה ורלוונטית לארגון ולטייב אותה בהתאם.
- כינוס התובנות – ניסוח התובנות שיפותחו בתהליך הלמידה לתוצר שיאפשר יישום מהיר ומוצלח.
לקריאה נוספת
- איך לנהל האקת׳ון מוצלח? - מדריך מתורגם על ההיבטים הלוגיסטיים והעקרוניים בהובלת האקתון טכנולוגי
- חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך
- סביבה מעודדת חדשנות
- חשיבה מערכתית
- סיעור מוחות