תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אחד התיאורים המפורסמים של שימוש בדיאגרמות משוב נוגע לשקף שכונה ״שקף הספגטי״ ותיאר את מכלול הגורמים המשפיעים על המצב באפגינסטן נוכח המערכה האמריקנית במדינה בעשור הראשון של המאה ה-21. הגנרל מק׳קריסטל שהוביל את המערכה [https://www.nytimes.com/2010/04/27/world/27powerpoint.html צוטט] כמי שטען כי ״כאשר נבין את השקף הזה ננצח את המלחמה״.
אם התוצאה של תיאור מפת הקשרים הוא ש״המציאות מורכבת״ יכול להיות שכדאי לחסוך את הזמן הנדרש לייצור המפה. כחלק מבעיות אלו, ד״ר [[צבי לניר]] טען כי בסוגיות אסטרטגיות לא פעם כדאי להמנע משימוש בקווים מאחר ובהגדרה כל המרכיבים קשורים אלו לאלו, וסימון הקשרים מפריע לנו מתיאור המתחים הכללים. לשיטתו, ההמשגות שלנו אודות הזיקות, המגמות והדפוסים במערכת חשובות יותר מאשר תיאור מעגלי המשוב הקונקרטיים:{{ציטוט|תוכן=חשיבה כזו מועילה מאוד כשמדובר במערכות מכאניות. גם כשאלה מורכבות מאוד. שלם שמורכב ממאות ואלפי חלקים, המקושרים ביניהם בקשרים לוגיים של לולאות משוב סיבתי. האבסורד בחשיבה זו בולט כאשר מנסים להפעילה גם לגבי מערכות חברתיות, שבמהותן הן מערכות סבוכות.{{הערה|צבי לניר, '''[[פנקס הכיס של השועל]]''', Kindle Locations 1955-1958.}}}} באותו אופן, דייב סנואדן, מנסח המודל של [[מסגרת קינפין]] התייחס {{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=Conplex systems don’t have ‘causal feedback loops’ at a level that can mapped in the way you imply. Neither can you ever see the whole system. This really is a false dichotomy and harks back several decades}} 
==דוגמאות לדיגארמות משוב==
<gallery mode="slideshow" widths="180">

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/11262"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.