שינויים

אם התוצאה של תיאור מפת הקשרים הוא ש״המציאות מורכבת״ יכול להיות שכדאי לחסוך את הזמן הנדרש לייצור המפה. כחלק מבעיות אלו, ד״ר [[צבי לניר]] טען כי בסוגיות אסטרטגיות לא פעם כדאי להמנע משימוש בקווים מאחר ובהגדרה כל המרכיבים קשורים אלו לאלו, וסימון הקשרים מפריע לנו מתיאור המתחים הכללים. לשיטתו, ההמשגות שלנו אודות הזיקות, המגמות והדפוסים במערכת חשובות יותר מאשר תיאור מעגלי המשוב הקונקרטיים:{{ציטוט|תוכן=חשיבה כזו מועילה מאוד כשמדובר במערכות מכאניות. גם כשאלה מורכבות מאוד. שלם שמורכב ממאות ואלפי חלקים, המקושרים ביניהם בקשרים לוגיים של לולאות משוב סיבתי. האבסורד בחשיבה זו בולט כאשר מנסים להפעילה גם לגבי מערכות חברתיות, שבמהותן הן מערכות סבוכות.{{הערה|צבי לניר, '''[[פנקס הכיס של השועל]]''', Kindle Locations 1955-1958.}}}} באותו אופן, דייב סנואדן, מנסח המודל של [[מסגרת קינפין]] התייחס {{ציטוט|אנגלית=כן|תוכן=Conplex systems don’t have ‘causal feedback loops’ at a level that can mapped in the way you imply. Neither can you ever see the whole system. This really is a false dichotomy and harks back several decades}}