בחיי הארגון, כמו בחיי הפרט, יש כמה סוגים שונים של ידע שממלאים פונקציות מעשיות. הידע המעשי אינו דומה לידע התיאורטי, ולא לידע ההולך ונוצר מאתגר חדש.
ארגון הוא יישות בפני עצמה – יישות המתהווה בין ומתוך חברי הארגון. ליישות הארגונית הזו יש [[דעת]] המשלבת בין [[מערכת מושגית|אוצר המילים]] הארגוני לבין ה[[בינה|ניסיון המעשי]] המצטבר בארגון. הדעת היא מנוע הצמיחה הבסיסי והייחודי של כל ארגון.
==חכמה, בינה ודעת בארגון==
{{תבנית:ציטוט-צף|מרכאות:כאן|מקור=פירוש רש"י על ספר שמות פרק לא|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש|פירוש רש"י |ספר שמות פרק לא}}[[צבי לניר]], לאור פרשנות שלו לחלוקה ש[[wiki:אריסטו|אריסטו]] עורך בין סוגי ידע, מבחין בין אפיסטם, קרי - הידע הקיים, הניתן לכתיבה; טקנה, קרי - הידע המעשי הטבוע באנשים ואיננו ניתן להעברה טקסטואלית; פרונסיס - הידע ההולך ומתהווה. בדואלוג, אנו הולכים בדרך זו, אך מעדיפים את החלוקה העברית בין חכמה ("מה שאדם שומע מאחרים ולמד"), בינה (הידע המעשי, הטבוע בגוף) והדעת,
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:תיאוריות]]
[[קטגוריה:עמודי תווך]]