שינויים

[[אי-וודאות]] הוא מושג רחב שמתאר סוגיות שונות שעומדות בפני ארגונים. אנו מבחינים בייחוד בין אי-וודאות שמקורה ב[[ענן|העדר הבנה]] על המתרחש, לבין אי-וודאות שמקורה ב[[ערפל|העדר ידע מעשי]] אודות האופן שבו ראוי להתמודד עם מציאות משתנה.

הניסיון שלנו קיים מכנה משותף משמעותי בין ארגוני מערכת הביטחון לבין ארגוני משרד הרווחה - אלו גם אלו נאלצים לעבוד בתנאי אי-וודאות גבוה, בעלי השלכות מידיות ולעתים אף חמורות במשמעויותיהן. כאשר אנשים נאלצים להגיב במצבים אלו, הם חוזרים למצפן פנימי שמבוסס על ניסיון מעשי ועל אמונות וערכים.

התפיסה הקלאסית של חברות היעוץ דיברה על מקצוענות שעושה את העבודה מאחורי הקלעים, ומעבירה ללקוח מוצר מוגמר שאותו הוא צריך לממש. המוצר המוגמר הזה, מבריק ככל שיהיה, מעקר את יכולות החברה להתחדש, בכך שהוא מסרס את יכולתה לפתח אסטרטגיה ולמידה באופן עצמאי. בצורה זו, כל הדרג הניהולי של החברה הופך לתפעולי בלבד. את הגישה הזו אנו מכנסים יעוץ בקוד סגור. כמו רוב מוצרי התוכנה של שנות ה-90, הקוד הסגור עובד ונסגר כך שלא ניתן להעתיקו או לשנותו לפי הצורך. התנופה של הקוד הפתוח, שהחלה כתנועה של שיתופי פעולה לא מאורגנים בתחום התוכנה (למשל - [[wiki:פיירפוקס|פיירפוקס]], [[wiki:לינוקס|לינוקס]], [[wiki:מדיה-ויקי|מדיה-ויקי]] ועוד רבים אחרים) הובילה להצטרפות של חברות גדולות, ובראשן גוגל, לפיתוח תוכנות (למשל - [[wiki:גוגל כרום|גוגל כרום]]) ומערכות הפעלה ([[wiki:אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]]) פתוחות. לדידן, לא הקוד הוא המוצר שלהן, אלא היכולת לעצב את ה[[אקוסיסטם]] הטכנולוגי שכולנו שותפים בו. תוכנות הקוד הפתוח מאפשרות לכל אחד להכנס לנבכי התוכנה, ללמוד, להוסיף ולשנות לפי הבנתו, ולתרום לפרויקט הקהילתי בחזרה. בשל כך הן זוכות לאורך זמן לשיפורים רבים ולסביבה רחבה של פיתוחי משנה זולים.

אנו מאמינים שמהפכה דומה נדרשת גם בתחום הפיתוח הארגוני. הצורך של חברות למול מהירות השינוי הגוברת היא לא אסטרטגיה מבריקה וסטטית, אלא שדרוג של יכולת הלמידה הארגונית. היכולת הזו כבר מצויה בארגון אבל צריך להעצים אותה ולתת לה כלים ושפה. בהתערבויות שלנו, אנו מנחילים את הכלים והשפה להמשך התהליך בעתיד, מתוך ההבנה שאנו יוצרים סביבה ניהולית שבתוכה יהיה לנו מקום גם בעתיד.