שינויים

}}

==האם ומדוע נדרש חזון?==

כוחו של חזון נעוץ בשני היבטים שהינם חיוניים לתפקוד ארגוני, בייחוד בניסיון להוביל שינוי בעולם:

* '''חזון כמקדם של שילוביות ארגונית''' - ההירתמות הארגונית לחזון אחד מאפשרת הגעה לרמות גבוהות של [[שילוביות]] הנדרשות כדי לקדם [[מערכה]] ארגונית נרחבת. החזון, כמבט משותף ארגוני מחולל את ההירתמות הזו.

* '''החזון המוצהר הופך ללא רלוונטי''' - שני ההיבטים האמורים אותם מחולל החזון (שילוביות ורתימה) אינם יכולים להתקיים במקום שבו החזון איננו מתייחס לקיים בארגון. תהליך ההתנתקות גורם לכך שהחזון עצמו מנוסח באופן שחורג לגמרי מן הרובד הקיים, ובכך שיח החזון נכנס ללופ הרסני של ניתוק מן הארגון.

כאשר ארגונים מגיעים למצב מעין זה, ברוב המקרים מה שיידרש הוא דואלוג (דיון מתוך עשייה אפקטיבית) ולא המשך הדיאלוג שאיננו מוביל לתכלית כלשהי. מתוך שיקום האמון בתהליך העשיה ניתן להחזיר את האמון בדיון ומתוך כך גם לשוב ולנסח חזון.

החזון המוצהר, כחלק מכך שהוא כלי ליצירת החזון הסמוי, נדרש בכמה מקרים טיפוסיים שונים, בניהם:

* ארגונים בראשית דרכם - הדיון בחזון הוא כלי ליצירת הפרדימה הארגונית הנדרשת לפעולה המשותפת.

* [http://legacy.library.ucsf.edu/documentStore/z/q/a/zqa10a99/Szqa10a99.pdf Brief case: Mission, vision and strategic intent] - מסמך קצר (באנגלית) המבהיר את משמעות המושגים לאור ממצאים המציגים את שכיחות חוסר בהירות בהבנת המשמעות של מושגים אלו.

* [http://www.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=TugplxDii8MC&oi=fnd&pg=PR15&dq=the+fallacy+of+vision+mission+strategy+planning&ots=U9Jx3uWuvP&sig=Hog0Wg9QFDr7mL64Z2TAiVZtGBw&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false The Rise and Fall of Strategic Planning] - הנרי מינצברג - ספר מכונן הבוחן מחדש את הנחות היסוד בנוגע לתכנון אסטרטגי בארגונים.

[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]]