חזון

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Refraction through glasses 090306.jpg

חזון (vision) הוא נדבך יסוד בהנעת ארגונים וגיבוש אסטרטגיה ארגונית. לפי הפירוש השכיח, חזון ארגוני מתייחס לתמונת מציאות שהיא רצויה וכן בת השגה לפי אמונתנו והבנתנו, אשר אליה ולאורה חותר הארגון או הקבוצה קדימה. במובן זה, החזון הוא תיאור של מציאות חיצונית לארגון, ולא של הארגון עצמו.

מושג החזון מסייע לארגונים לצאת מן "הכאן והעכשיו" שלהם, ולשתף פעולה לאור מטרות רחוקות טווח. עם זאת, השכיחות של העיסוק בחזון עלולה לפגוע באפקטיביות שלו, לייצר לאות ולמנוע את הערך המרכזי שהחזון מספק. זאת, בשל שימוש יתר במושג החזון, בשל נטיה להחיל את החזון הקיים או את העדר חזון שכזה על כל סוגיה בארגון, וכן התופעה השכיחה של יצירת חזון ללא כיסוי אופרטיבי משמעותי.

האם ומדוע נדרש חזון?

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם

— (ציטוט שהוצא מהקשרו), משלי כח יט

כוחו של חזון נעוץ בשני היבטים שהינם חיוניים לתפקוד ארגוני, בייחוד בניסיון להוביל שינוי בעולם:

  • חזון כאמצעי לנוע מעבר למיצוב הנוכחי של הארגון - החזון המתאר נקודה שהיא מעבר למה שקיים כיום, מאפשר רתימה של הארגון לנוע קדימה, מעבר לתחום הנוחות הבטוח שהוא נמצא בו בהווה.
  • חזון כמקדם של שילוביות ארגונית - ההירתמות הארגונית לחזון אחד מאפשרת הגעה לרמות גבוהות של שילוביות הנדרשות כדי לקדם מהלכים ארגוניים נרחבים. החזון, כמבט משותף ארגוני מחולל את ההירתמות הזו.

שני היבטים אלו מכילים את השלילה שלהם בתוכם. כך, למשל, ארגונים שאינם נדרשים לשילוביות ארגונית (למשל - פס ייצור שבו התפקיד של כל עובד מוגדר בקפידה), או לחילופין - ארגון או קבוצה שמתנהלים יחד באופן סינרגי והרמוני, לא נדרשים לתהליך של עיצוב חזון. באותו אופן, ארגונים שאינם ארגוני פיתוח, ויושבים על נישה יציבה, אינם נדרשים בהכרח לנוע הלאה מן המקום בו הם נמצאים, ומן העבר השני - ארגון או קבוצה שנמצאים בתנועה מתמדת לא נדרשים לתהליך זה גם הם. כפי שנראה להלן, אפשר שגם בהיבטים אלו נוכל לדבר על חזון סמוי.

כך או כך, ניתן להוסיף לשני ההיבטים האמורים היבט נוסף: תהליך עיצוב החזון כאמצעי לקידום השילוביות או החתירה קדימה - התהליך שבו הארגון דן על החזון המשותף הינו לא פעם משמעותי יותר מתוכנו של החזון עצמו, בקידום המטרות דלעיל.

חזון גלוי לעומת חזון סמוי

[1]חזון כתמונת עתיד ידוע שמסייעת להתמודד עם אינספור אי-ידיעות בדרך. מתוך בלוג ראות
חזון כתמונת עתיד ידוע שמסייעת להתמודד עם אינספור אי-ידיעות בדרך. מתוך בלוג ראות

ייעוץ אסטרטגי החותר לניסוח חזון ברור מתייחס להיבט הגלוי של החזון. לפי גישת דואלוג לארגונים, הרובד המכריע בארגונים איננו זה המוצהר, אלא הממשי הסמוי לרוב מן העין. ארגונים מכילים תמיד היבטים רבים שהנם סמויים מן העין המאפשרים את הפעולה המשותפת בארגון. בין היבטים אלו ניתן לזהות גם חזון לא מוצהר שנוכחותו מאפשרת לעובדים בארגון לשתף פעולה למען מטרות שאינן נוכחות בהווה (זהו חלק מרכזי מן הסוד הארגוני.

החזון המוצהר והחזון הסמוי מקיימים יחסי גומלין ענפים. במצב בריא, הם מזינים זה את זה, כאשר החזון המוצהר מאפשר לבטא היבטים מן החזון הסמוי, לנתח אותם בכלים מודעים, להפיץ אותם ברחבי הארגון ואף החוצה, ומתוך כך להשפיע על החזון הסמוי, המניע את העובדים בפועל. במצב משברי, הקשר בין החזון הגלוי והסמוי נפרם, ומתוך כך מתחוללים כמה תהליכים הרסניים:

  • העובדים מואסים בשיח החזון האסטרטגי - במקום שבו החזון איננו מבטא יותר את מה שמתרחש בפועל בארגון, נוצרת ציניות כלפי שיח החזון הנתפס כמנותק ומונחת מלמעלה למטה. המאיסה הזו היא כלפי השיח כמו גם כלפי מי שמחולל אותו (לרוב - ההנהלה).
  • העיסוק בחזון הופך להיות מלאה - הדיון החוזר ונשנה בחזון איננו מחובר לבינה הארגונית (הידע המעשי) ולכן העיסוק בו נובע יותר מידע מוקדם ומטיעונים לוגיים. דיונים מן הסוג הזה גורמים להתנתקות של העובדים מן הדיון באופן שפוגע בנוכחות הכללית בתוכו.
  • החזון המוצהר הופך ללא רלוונטי - שני ההיבטים האמורים אותם מחולל החזון (שילוביות ורתימה) אינם יכולים להתקיים במקום שבו החזון איננו מתייחס לקיים בארגון. תהליך ההתנתקות גורם לכך שהחזון עצמו מנוסח באופן שחורג לגמרי מן הרובד הקיים, ובכך שיח החזון נכנס ללופ הרסני של ניתוק מן הארגון.

כאשר ארגונים מגיעים למצב מעין זה, ברוב המקרים מה שיידרש הוא דואלוג (דיון מתוך עשייה אפקטיבית) ולא המשך הדיאלוג שאיננו מוביל לתכלית כלשהי. מתוך שיקום האמון בתהליך העשיה ניתן להחזיר את האמון בדיון ומתוך כך גם לשוב ולנסח חזון.

היכן החזון המוצהר חיוני?

Strategic Planning Symbol.jpg

החזון המוצהר, כחלק מכך שהוא כלי ליצירת החזון הסמוי, נדרש בכמה מקרים טיפוסיים שונים, בניהם:

  • ארגונים בראשית דרכם - הדיון בחזון הוא כלי ליצירת הפרדיגמה הארגונית הנדרשת לפעולה המשותפת.
  • מציאות ארגונית המצריכה דילוג לשלבי עשייה נוספים.
  • ארגונים המתקשים לקיים פעולה משותפת להשגת תכלית ארגונית. במקרים אלו הנדרש הוא חזון סמוי, ועיסוק נבון בחזון הגלוי עשוי לסייע בקידום התהליך.

בכל אחד מן המקרים יש צורך בחזון מסוג שונה, למשל - חזון שמספק השראה (ובהכרח משאיר היבטים לא מבוררים) מול חזון שמספק בהירות כדי להתכנס לפעולה משותפת ומובנת.

גישת דואלוג לחזון

חזון המעורר לפעולה צריך לשמר מתח ניגודי בין פשטות (מובן לכל) להשראה (מאפשר אימוץ נרחב ומספק הנעה). מטרת שיח החזון הגלוי היא להטמיע את הרבדים הסמויים של החזון כך שיניעו את הארגון ביום יום ויהוו כוכב צפון בעתות של אי וודאות וערפל כמו גם ברגעים של החלטות אסטרטגיות. החזון איננו צריך להיות כפוף למה שבתחום יכולתו של הארגון בהווה, אלא לשמר מתח מתמיד בין המקום בהווה לבין הכיוון המתהווה בעתיד.

כשלים רווחים בשיח החזון ובעיצוב חזון ארגוני

חזון ללא חשיבה מערכתית, למשל, עלול להסתיים בשרטוט תמונות נלבבות של העתיד, ללא כל הבנה מעמיקה מה הם הכוחות שיש לשלוט בהם כדי להגיע מכאן לשם. זוהי אחת הסיבות שחברות רבות שקפצו בשנים האחרונות על "עגלת החזון" גילו שלא די ברעיונות נשגבים כדי להטות את גלגל המזל של החברה. ללא חשיבה מערכתית זרע החזון ייפול על אדמה צחיחה.

הארגון הלומד, פיטר סנג'י, עמ' 20


ניתן לסווג את הכשלים הרווחים בעיצוב החזון הארגוני לשלושה אשכולות בסדר חשיבות יורד: כשלים במהות ותוכן החזון, אלו הנוגעים לתהליך יצירת החזון ואלו הנוגעים לאופן הניסוח של החזון.

מהות ותוכן החזון

  • חזון ארצי מדי - חזון שאיננו מעורר השראה נרחבת (למשל - חזון המבוסס על מדדים כמותיים למדידת הצלחה) איננו יכול לממש את שתי הפונקציות של החזון (רתימה והנעה).
  • חזון מופלג מדי ללא מוכנות ממשית לפעול לקידומו - חזון יומרני שאין מאחוריו מוכנות אמיתית ללכת למסע מימוש מוביל לפיחות מיידי בחשיבות שמייחס הארגון ועובדיו לחזון.
  • חזון המתאר במילים יפות את המצב הקיים כבר כיום - במקרים רבים אנו מנסחים את המוכר בשפה גבוהה יותר וקוראים לכך חזון. אנחנו נהנים מאוויר הפסגות אך לא באמת נותנים לארגון ערך שנעוץ ביכולת לקדם מציאות אחרת.
  • חזון יחסי לאחרים או פנימי (״להיות הארגון המוביל ב״) - חזון המתייחס אך ורק לארגון או לארגון ביחס למתחריו הקרובים ולא לסביבה בה הוא פועל ולמציאות אותה הוא מנסה להשיג מקשה מאוד לרתום את הכח של החזון לשינוי.

תהליך עיצוב החזון

  • כפיית חזון מלמעלה למטה - חזון הנכפה על ידי הנהלת הארגון עשוי שלא לשמש ככח מניע עבור עובדי הארגון, בייחוד כאשר הכריזמה של ההנהלה מועטה בעיני העובדים.
  • יצירת חזון באופן המתעלם מן הקצב הממשי בארגון - החזון איננו מביא לידי ביטוי את עושר הבינה בארגון, ובשל כך נוטה להידחות על ידי אלו הפועלים, או להתקבל ככלי ריק ונטול משמעות.

ניסוח החזון

  • ניסוחי חזון מדויקים מדי - ניסוחי חזון מדויקים נוטים להעיד על היבטים איזוטריים שאינם יכולים להפוך לנחלת הכלל הארגוני. אלו נוטים לא פעם להפוך למבחני סוציאליזציה ודקלום של העובדים במקום להוות כח מניע.
  • ניסוחי חזון בלתי מובנים - חזון שהינו עמום או מורכב מדי איננו יכול לרתום את כלל הגורמים הרלווטיים למטרה.

כיצד מחוללים חזון?

אף שהחזון חייב להגיע מתוך חילוץ של הידע המעשי הקיים, מתקיימת קפיצה (מסגור מחדש) בין הניתוח והחילוץ לבין החזון. תהליך החילוץ מספק את הלגיטימציה הארגונית לחזון המתגבש, אך קפיצת אמונה היא זו המספקת את ההשראה הנדרשת. הפשטות והעמימות של החזון אמורות לסייע בהטמעתו לאורך זמן. עם זאת, ההטמעה החשובה ביותר של החזון נובעת מפעולות ממשיות ההופכות אותו מגלוי ומדוקלם לסמוי ומניע בפועל.

סיכום: מבט מחודש על תפקיד החזון

בכל שנה עשה לך מטרה, צייר בעצמך, אם שמך ראובן למשל, איזה ראובן תהיה בשנה הבאה, מה יהיו השגותיו, עבודתו, מידתו וכל תכנו. והראובן הדמיוני יהיה לך למידה למדוד את עצמך בו, כמה חסר לך עוד להראובן הדמיוני, האם עבודתך ותקון מעשיך של יום יום, יספיקו להשלים את הראובן של השנה הבאה...

צו וזרוז, פיסקה ב', האדמו"ר מפיאסצ'נה


החשיבה הארגונית הקלאסית מתבוננת על החזון כעל תמונת מציאות רצויה אשר נדרשת לארגון כדי לדעת הארגון הולך (מה שמכונה "כוכב צפון"). סוג החשיבה הזה רלוונטי כאשר מתמודדים עם שאלות מהעולם הפשוט, אך הוא כושל למול בעיות סבוכות בהן רכיב ההתהוות נמצא במרכז. מול בעיות מן הסוג הזה ארגונים מתקשים לנסח חזון בעל משמעות ("להיות הארגון המוביל ב..." לא נותן באמת כיוון) וגם אם זה מנוסח הוא הופך לפלקט על הקיר ולא ממלא את יעודו.

דווקא במרחבי אי-וודאות חשיבותו של החזון עולה, אבל של חזון מן הסוג השני, הלא לינארי. חזון זה לא נובע מתמונת מציאות ברורה, אלא מהצהרת כוונות משמעותית ביחס למציאות המשתנה. כאשר המציאות הופכת סבוכה ואף כאוטית, לא נותר לארגון אלא להאמין בכחו לפעול ולהניע את המהלכים וכאן החזון קריטי להצלחה. במובן זה, החזון הוא בגדר רעיון מארגן ומחולל ממנו מתחילים ולא נקודת סיום.

מבט מחודש זה, בהמשך למודל לניהול האפקט המערכתי, יבחן את החזון לא כתמונת מציאות שהארגון מחוייב להשגתה בצורה שבה נהגתה, אלא כברית ממושכת עם המציאות לקידום עניין מסויים. לכן החזון אינו רק מראה אלא גם חוזה. במובן זה, החזון הוא תנאי הכרחי לפיתוח תהליך משמעותי ומתמשך עם המציאות כהצהרת כוונות למולה, ועל כן הוא לא משמש רק פנימה אלא גם החוצה.

אבל כמו חוזה, או ברית, יש גם תנאים שבהם הברית מופרת. שלא כמו חוזה, שתנאי ההפרה שלו קבועים מראש, תנאי ההפרה של ברית מתפרשים לפי ההקשר המחודש, מאחר והברית היא בבסיסה אינטר-פרסונלית, ולא משפטית-מילולית. הפרת הברית בהקשר החזון מצויה באותו מקום שהמציאות טופחת על פניו של הארגון, ומוכיחה כי להצהרת הכוונות שלו אין תוחלת; המציאות מוכיחה כי היא בגדה באמון ומובילה להפרת הברית.

ברמה הפנימית, תכלית החזון היא לא רק תכנו אלא ההזדמנות שהוא מכיל לקידום שיח חזוני בארגון. בהמשך לביקורתו של מינצברג על תכנון אסטרטגי שמעקר את החשיבה האסטרטגית ניתן לטעון כי מהות החזון היא לא בכך שהוא נוסח ואף לא בתהליך הניסוח שלו (שהוא אירוע שכדאי לנצלו לטובת רתימת הארגון) אלא בכך שהוא נוכח גם כשלא מזכירים את החזון. הנוכחות הזו נעוצה בשאלה האם בארגון קיימת חשיבה מעבר לאופק וכיצד ניתן להמשיך ולפתח חשיבה זו.

לקריאה נוספת

דואלוג:ציטוט

ציטוטים בנושא חזון חזון


פוסטים בנושא חזון בבלוג דואלוג


יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, חזון, מאגר הידע של דואלוג, 2020.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=חזון&oldid=11944"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.