2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{טורקיז|ב[[דואלוג]] אנו מטמיעים כלים לפיתוח [[סביבה מעודדת חדשנות]] בארגונים ומלווים תהליכים ליצירת גישות חדשניות להתמודדות עם [[אתגר הסתגלותי|בעיות יסוד]] מתמשכות.}}
<onlyinclude>
חדשנות (innovation) הינה היכולת לנוע לכיוונים חדשים ובלתי ידועים מראש, מתוך [[הסתגלות]] לסביבה או מתוך תהליכי עבודה וחשיבה פנימיים.</onlyinclude> ==עידן החדשנות== בעשורים האחרונים השימוש במושג חדשנות הופך לרווח מאוד בתוך השיח של ארגונים. עם זאת, אף ש[[מושג]] החדשנות הינו כוכב עולה בשמי הניהול בעידן שלנו, דומה כי מעטים יודעים לרתום את משמעויותיו לצרכיהם. לרוב, השימוש במושג זה במסגרות ארגוניות קיימות מתייחס לשיפור הקיים וליעולו, ולא לשינויים מהותיים. בשל דפוס זה, החדשנות המשמעותית מופיעה לרוב מחוץ לארגונים הממוסדים. אך <onlyinclude>למרות שלא ניתן לייצר או לשלוט במשמעותבחדשנות, הנחלה של גישות, כלים ותפיסות מייצרת [[סביבה המעוררת מעודדת חדשנות]], האופן שיסייע לארגונים להסתגל ולפרוץ קדימה.
</onlyinclude>
{{חדשנות}}<br />
[[File:Edison_Carbon_Bulb.jpg|150px|ממוזער|שמאל]]
המצאת נורת הלהט נחקקה כאבטיפוס של רעיון החדשנות. תומאס אדיסון, הממציא ההוזה, הוכיח לעולם שאפשר להאיר בכח בכוח החשמל. הוא עשה זאת רק לאחר שכמעט התייאש מן היכולת לעשות זאת. בראיה היסטורית מפוקחת יותר, ניתן לראות כי רבים לפני אדיסון הוכיחו כי ניתן להאיר בכח בכוח החשמל, ורבים ניסו לרתום כח כוח זה לתוך הקשר מסחרי. גדולתו של אדיסון ושל צוותו היתה בכך שהתמידו, הביאו רעיונות יצירתיים (חוטי הלהט הראשונים יוצרו בכלל מגזעי עץ במבוק!) ויצרו מוצר שמבטא את הרעיון. העובדה שרבים כל כך ניסו לפתור את הבעיה, והמבנה של בעיה-פתרון מכניס את המצאה זו לגמרי לתחום החדשנות בתוך האופק.}}
===חדשנות כהיתוך אופקים===
רעיון היתוך האופקים{{הערה|המושג שאול מן מ'מיזוג האופקים' בהגותו של הפילוסוף [[wiki:האנס_גאורג_גדמר|גדמר]] בספר 'אמת ומתודה' בהתייחס לפרשנות ספרותית. לטענתו, באקט הפרשנות נוצרת התמזגות בין שני אופקים שונים לגמרי - האופק של הכותב והאופק של הקורא. לכן, לטענתו, הקריאה ופרשנות מעניינות כל כך - מאחר והן מחברות דורות שונים והקשרים שונים לכדי תופעה חדשה}} מתייחס לרגע שבו מספר דרכי פעולה וחשיבה נבדלות מתחברות יחד לכדי קטגוריה חדשה ומשמעותית המשנה את כל ה[[אסטרטגיה]] ודרכי מימושה. למעשה, היתוך זה יוצר [[אופק]] רחב יותר המכיל נדבכים שלמים מן האופקים שהותכו. היתוך האופקים הוא פעולה שלא ניתן לחולל במודע אך ניתן [[סביבה מעודדת חדשנות|לעצב סביבה]] ותנאים שעשויים בבוא העת את להביא לאירועים של היתוך אופקים. אירוע היתוך האופקים הוא למעשה [[מסגור מחדש]] ברמה האסטרטגית.
* '''קבוצת שינוי''' - קבוצה שנוכחים בה אנשים עם הבנה של מספר איזורים חיוניים בארגון או בסביבתו, וניחנים בחשיבה לא שגרתית.
* '''יכולת שהיה ב[[ענן]]''' - הקבוצה הזו, ובמידה פחותה יותר - הארגון שמחזיק בה, חייב להיות מסוגל לשהות בעמימות הנדרשת כאשר מחזיקים לאורך זמן אופקים רבים הנראים כסותרים זה את זה, או לכל הפחות לא מתקשרים.
* '''יכולת [[המשגה]]''' - כדי להבין מה קיים באופקים השונים, לתקשר את הקיים, ןלייצר ולייצר את הקטגוריה החדשה, נדרשת יכולת המשגה ברמה גבוהה. {{דוגמא|תוכן=
===יצירת האייפון===
{{יוטיוב|{{#widget:YouTube|id=9hUIxyE2Ns8|height=150|width=200}}}}
מכשיר האייפון לא הכיל טכנולוגיות מרכזיות חדשות. הוא אפילו לא המציא את הקטגוריה של מכשיר חכם (סמארטפון). הגדולה של המכשיר, ששינה את האופן שבו אנשים מתקשרים, וצורכים מידע וידע היתה בכך שהוא יצר קטגוריה חדשה כפועל יוצא ממפגש בין אופקים נבדלים. סטיב ג'ובס, בהצגת המכשיר, החל את הרצאתו בטענה שהיום יחשוף שלושה מכשירים - אייפוד חדש, מכשיר טלפון, ומכשיר לתקשורת אינטרנטית. למעשה, שלושת ההיבטים הללו, או שלושת האופקים הללו התחברו יחד, בנוסף למספר אופקים נוספים. ההמצאה של האייפון חייבה יצירת קטגוריה חדשה שהמשיגה שארגנה מחדש פיתוחים טכנולוגיים רבים שקודמו עד אז באפיקים נפרדים, היבטים חברתיים, טכנולוגיים, עיצוביים ואחרים, לכדי מושגים וחפצים המובנים לכל אדם. ===תורת היחסות ו'אקדמיה אולימפיה'===מן הראוי לבחון את האקלים שמתוכו צמחה [[wiki:תורת היחסות|תורת היחסות]]. בשנת 1902 החלה להתכנס בברן שבשוויץ חבורה שכינתה את עצמה "[[wikipedia:Olympia Academy|אקדמיה אולימיפיה]]". החבורה התכנסה לרוב בביתו של [[wiki:אלברט איינשטיין|אלברט איינשטיין]] ועסקה בסוגיות שונות לגמרי מן הפיזיקה, הפילוסופיה והמתמטיקה. בין השאר החבורה עסקה ברעיון של גאומטריות לא אוקלידיות כפי שנהגו על ידי [[wiki:אנרי פואנקרה|אנרי פואנקרה]], וברעיונותיו של הפילוסוף [[wiki:ארנסט מאך|ארנסט מאך]] אודות הרציפות של המרחב. רעיונות אלו, בשעה שנהגו, לא יושמו הלכה למעשה כדי לבנות אלטרנטיבה לבעיות של [[wiki:מכניקה_קלאסית|הפיזיקה הניוטונית]] אף שבעיות אלו היו נהירות כמעט במלואן לפואנקרה ומאך. [[File:Einstein-with-habicht-and-solovine.jpg|thumb|המשתתפים הקבועים של אקדמיה אולימפיה - איינשטיין (מימין), סולובין והביכט]] שלוש שנים לאחר ראשיתה של קבוצה זו (ב-1905), התחולל אירוע שמכונה בהיסטוריה של המדע "[[wiki:שנת הפלאות (1905)|שנת הפלאות]]". במהלך שנה אחת, פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים פורצי דרך, בין השאר אודות [[wiki:תורת היחסות הפרטית|תורת היחסות הפרטית]] (עם הנוסחה המפורסמת [[wiki:E=mc2|E=mc<sup>2</sup>]]). רעיונות אלו, מהווים התלכדות אופקים של כל הרעיונות האמורים לעיל שהגיעו מדיסציפלינות שונות (גאומטריה, פילוסופיה, פיזיקה ועוד). בתהליך של אקדמיה אולימפיה מופיעים בצורה יפה מאוד ארבעת ההיבטים האמורים שמסייעים להתרחשות חדשנות כהיתוך אופקים: * '''מרחב חיכוך בין אופקים''' - זהות הנוכחים, שהגיעו מתחומים שונים (פילוסופיה, פיזיקה, הנדסה, מתמטיקה), וזהות החומרים שבהם עסקה הקבוצה, אפשרו את מרחב המפגש והחיכוך שנדרש בין האופקים השונים. * '''קבוצת שינוי''' - הקבוצה האמורה ליוותה את עשייתו של איינשטיין במשך תקופה משמעותית, והיוותה בפועל קבוצת שינוי ממעלה ראשונה. * '''יכולת שהיה ב[[ענן]]''' - הנושאים שבהם עסקה הקבוצה נגעו בחלקן לאותן שאלות שהפיזיקה התקשתה להתמודד עמן, ובחלקן האחר לשאלות ודיונים שלא היתה להם תכלית ממשית באותה העת. רק מתוך היכולת לשהות בעמימות הכפולה הזו יכלה להווצר הקפיצה שחיברה את השאלות יחד לכדי תיאוריה חדשה. * '''יכולת [[המשגה]]''' - קשה לדעת במה עסקה בדיוק החבורה, אבל רק משמה ניכר שהם חפשו דרך לעשות משהו שונה. על כל פנים, תורת היחסות, כתוצר של הקבוצה, היא [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ברמה היסטורית.
===מלחמת יום כיפור===
מלחמת יום הכיפורים הינו אירוע נרחב בעל רמות מאוד שונות של התייחסות. אף על פי כן, ניתן להתייחס בהכללה לשתי רמות של חדשנות בתוך המלחמה. בצד הישראלי של המלחמה, רווחה מציאות של חדשנות בתוך האופק. לקראת המערכה הממשמשת ובאה פותחו תכניות רבות ואף עוצבו כלים יעודיים (למשל - [[wiki:גשר הגלילים|גשר הגלילים]]) שיאפשרו לצה"ל לנצח במערכה. דוגמא שולית אבל מעניינת היא הניסיון של ישראל לתפוס גשר מצרי על התעלה. לעומת זאת, החדשנות המצרית קשורה בחדשנות של התלכדות והיתוך אופקים. המצרים הבינו את הנחיתות שלהם בהיבטים רבים, ויצרו אופק חדש שבו גורמי הנחיתות שלהם מהווים את מרכיבי היתרון שלהם: