תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,432 בתים ,  21:18, 2 בדצמבר 2014
אין תקציר עריכה
{{תמונה2|http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/43/%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D%2C_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%93%2C_1924.PNG||גובה=16em|מלמעלה=-13em|כותרת=החריש הראשון בכפר חיטים, 1923, עשייה פורצת דרך|alt=עשייה אסטרטגית פורצת דרך}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''עשיית אסטרטגיה תועלתית קושרת בין הפעולה לחשיבה, והחשיבה קושרת בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לדפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים מבולבלים, אלא במהות היסודית של למידה אסטרטגית"'''|מקור=[[ויקי:הנרי מינצברג|הנרי מינצברג]], ספארי אסטרטגיות}}
'''עשייה אסטרטגית''' הינו מושג המתאר פעולות הננקטות על ידי הארגון על מנת לסייע לו בגיבוש ה[[אסטרטגיה]] העתידית. הנחת המוצא מאחורי המושג היא שלדרג הניהולי חסר ידע באשר לרלוונטיות של שיטות הפעולה השונות, והם מצויים בשל כך ב[[אי-וודאות]] המקרינה על תפקוד המערכת כולה. על מנת לפרוץ את ה[[ערפל]], יש לפתח ניסויים ארגוניים אשר ייצרו את תנאי הידע הנדרשים לפיתוח האסטרטגי.
==תנאים לעשיה אסטרטגית==
החשש בקידום תהליכי עשייה אסטרטגיים נעוץ מחד מעצם הכניסה אל הלא נודע, ומאידך מחשש מוצדק מבזבוז משאבים ארגוניים לשווא. על מנת להגיע למיצוי המשאבים במהלך של עשייה לפתרון בעיות אסטרטגיות צריכים להתקיים מספר תנאים שיובילו לכך שגם מהלכים שבפני עצמם ייכשלו, יסייעו להכוונת האסטרטגיה הארגונית:
* '''[[חיכוך]]''' - המהלך חייב לייצר מגע אינטנסיבי עם סביבתו האסטרטגית של הארגון. המגע רק במגע עם האופן שבו פוטנציאל ה"אחרות" הבסיסית של המציאות מצויה ההזדמנות ללמידה מעבר לידוע ולמובן מאיליו. * '''רפלקציה''' - היכולת להתבונן על העשיה תוך כדי הנעת התהליך, ובנקודות מפתח במהלכו היא זו שתאפשר להפוך את הניסיון הייחודי של מעטים להזדמנות אסטרטגית של הארגון כולו. * '''[[המשגה]] מלווה'''- על מנת שהפועלים יבינו מה הם עושים, ועל מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בידע זה בעתיד יש להפוך את הניסיון לשפה ארגונית מוכרת. התהליך המאפשר את ה[[התמרה]] הזו הוא ההמשגה ההופכת את החוויה (הפרטית) למטבע שניתן להשתמש בו באופן נרחב. * '''נועזות ו[[חדשנות]] תפעולית''' - בהכרח אין ערך במהלך שאיננו פועל לבחינת הגבולות של מה שאנו כבר יודעים שניתן לעשות. * '''מזל''' - העשייה האסטרטגית משליכה על ה[[כאוס]] מכלול צפיות ארגוני, שעשוי להניב, ועשוי שלא להניב, כפועל יוצא ממכלול היבטים כה רחב שלא ניתן לשלוט או לנהלו עם סיכויי הצלחה ברורים וידועים. ==תוצרי רווחי העשייה האסטרטגית==* [[פיתוח ידע]] מואץעד לכדי בסיס לפרדיגמה ארגונית חדשה. העשייה האסטרטגית מסוגלת ליצור [[מדע תקני]] חדש בארגון לתמיכה שינויים תפיסתיים קודמים. * צמצום [[פער הרלוונטיות]]- הגישוש במרחב הלא ידוע מאפשר לארגון לפרוץ את הפערים התפיסתיים שלו ולהימנע מלהיקלע לפערי רלוונטיות ול[[הפתעה בסיסית|הפתעות בסיסיות]] הנובעות מהם. * [[הסתגלות]]- בסופו של דבר, העשייה האסטרטגית מאפשרת לארגון לנוע קדימה הן מתוך הבנה טובה יותר של הסביבה והן מתוך ידע מדויק יותר של יכולותיו והחיוניות שלהם בסביבה זו.
==לקריאה נוספת==
* [[אסטרטגיה]]
* [[Act-Sense-Respond]]
* [[ערפל]]
* גרשון הכהן, חזון ומהפכה - מציאות מתחת לרדאר, בתוך [http://doalogue.co.il/wiki/images/d/da/חלוציות_לפני_המחנה_-_חזון_מציאות_ומאבק.pdf חלוציות לפני המחנה - חזון מציאות ומאבק], '''עיונים בביטחון לאומי''' 19, יולי 2012, עמ' 53-85.
 
{{אסטרטגיה}}
[[קטגוריה:אסטרטגיה]]
[[קטגוריה:אי וודאות]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/5531"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.