2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''ויקי ארגוני '''הוא בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי [[פיתוח ידע|פיתוח הידע]], הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.
הצלחת רעיון הויקי בראשית שנות ה-2000, בין השאר סביב הצמיחה של מיזמי ויקימדיה (ויקיפדיה, ויקי-שיתוף וכיוב'), אפשרה את הצמיחה של גישה בניהול ידע הרואה בהטמעה של ויקי בארגונים פתרון לסוגיות נרחבות של פיתוח ושימור ידע בארגונים. כוחו של הויקי, מול גישות אחרות לניהול הידע בארגון, נובע מכך שהפלטפורמה מתעצבת לאור הקשרי העבודה, [[מלמטה למעלה]] ומאפשרת שיתופי פעולה חוצי מערכים.
== יתרונות השימוש בויקי ארגוני ==
היתרונות של פיתוח ויקי בסביבה ארגונית הם רבים, והם מתאימים בייחוד לארגונים הפועלים ב[[סבוך|סביבה סבוכה]] בה נדרשים ארגונים ליכולות ניהול ופיתוח ידע המייצרות:
{{תמונה|https://lh5.googleusercontent.com/-VxQ7zqJqtRo/VDB08EuULcI/AAAAAAAACy8/aaNGsnazOLk/w785-h658-no/%D7%A8%D7%A9%D7%AA.png|דיאגרמה של רשת הקשרים בדואלוג ויקי סביב הערך [[סבוך]]|alt=מבנה ידע רשתי בויקי ארגוני}}
* '''מיצוי הידע הסמוי והלא מובנה'''- רוב המערכות לניהול ידע מתייחסות לניהול ידע גלוי או מובנה. מערכות ה-CRM מסייעות מאוד בניהול מידע רב, אך לא ניתן להתמודד באמצעותן עם[[ניהול הידע המתהווה]]<nowiki/>שבידי העובדים עצמם, ידע ששיתופו חיוני להצלחת ארגונים בסביבה יזמית. באותו אופן, מערכות ניהול הידע הקלאסיות (דוגמת[[:he:Sharepoint|Sharepoint]]) מבוססות על הנחה שהידע כבר קיים, ומובנה ברובו, ולכן ניתן לארגן אותו בתבניות היררכיות.
* '''רשתיות'''- אחת היכולות הבסיסיות של תוכנות ויקי היא הצגה של מידע רב באופן שטוח ורשתי על בסיס מערכת הקשרים בין רכיבי המידע (כמו הקישורים בין ערכים בויקיפדיה). ניתן לראות את הרשתיות של הויקי כבעלת מספר היבטים:
** '''ידע רשתי''' - הויקי מאפשר ליצור תשתית ידע מרושתת שבנויה על קישורים ענייניים ברמה הרוחבית בין האלמנטים ולא רק על בסיס מבנה היררכי.
* '''יצירת ידע [[מלמטה למעלה]]''' - הויקי מאפשר לעובדים הנפגשים עם האתגרים היומיומיים לפתח מענים שישותפו בארגון כולו ויסייעו לארגון להתאים עצמו ולהסתגל ולבסוף גם להשפיע על טיוב ההחלטות ה[[אסטרטגיה|אסטרטגיות]].
* '''כתיבה שיתופית מחדדת '''- תהליך הכתיבה המשותפת מסייע לחידוד המחלוקות, ומתוך כך לבירור התובנות המשותפות ול[[ניכוס]] התובנות על ידי כלל הגורמים המעורבים בכתיבה.
* '''פשטות''' - מערכות ויקי הנן פשוט להפעלה (עבור המשתמשים) ולתפעול (עבור האחראי/ם). המשמעות היא שלא צריך להחזיק מחלקת IT כדי להפעיל ויקי תוסס. [[קובץ:Mobile visualeditor frontend.PNG|thumb|320x320px|ממשק עריכה במובייל של אתר דואלוג ויקי|alt=עריכה במובייל ויקי ארגוני]]
* '''נגישות '''- מערכות ויקי מאפשרות להנגיש את נכסי הידע המרכזיים של הארגון למירב הגורמים הרלוונטיים (במקרה הצורך גם מחוץ למשרד או לארגון), תוך מיצוי מספר רב של אפשרויות להגיע למידע (חיפוש מתקדם, [[wiki:טקסונומיה|טקסונומיות]], והיררכיות). בעידן של עבודה מרובת מכשירים (ממכשירי מובייל, טאבלט, מחשבים וכיוב') מערכות ויקי מאפשרות נגישות בכל זמן ובכל שעה.
* '''בארגון נוצרים פחות קבצים''' (כי לא צריך לשמור גרסה לכל מסמך) אבל המסמכים שנוצרים מעוגנים בהקשר הרחב של הידע בארגון.
== חברות וארגונים העושים שימוש בויקי ==
חברות גלובליות רבות נעזרות כיום בשירותים שיתופיים לניהול הידע הארגוני המתהווה. בין חברות אלו ניתן למנות מערכי ויקי מפורסמים כמו אלו של גוגל ושל יאהו (המבוססים על תשתית [[wikipedia:TWiki|TWiki]]) ושל IBM{{הערה|[http://www.socialmediaexaminer.com/how-ibm-uses-social-media-to-spur-employee-innovation/ How IBM Uses Social Media to Spur Employee Innovation], [http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=866 Wiki כאמצעי להפקת מידע בחינוך]}}. בקרב גופי המודיעין, פורסם כי בידי ה-CIA אנציקלופדיה (''Intellipedia'') המבוססת על מדיה-ויקי ובה עשרות אלפי ערכים{{הערה|[http://www.digitalathena.com/cia-20-uses-free-wiki-software.html How We Work: The CIA 2.0 Uses Wiki Software to Share Information]}}. אולפני Pixar משתמשים אף הם במערכות ויקי, אך ההטמעה של מערכות אלו הצליחה רק כאשר השכילו להטמיע רכיבי וידאו בתשתית המערכת{{הערה|[http://www.mckinsey.com/insights/business_technology/six_ways_to_make_web_20_work Six ways to make Web 2.0 work]}}.
== אתגרים לפיתוח והטמעה של ויקי ארגוני ==