2,188
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{באנר|תמונה = ייעוץ-אסטרטגי1.jpg|עיצוב= background-position: center 0;}}
</noinclude>
'''ייעוץ אסטרטגי''' (לעתים גם '''ייעוץ ניהולי''' - management consulting), הינו שירות הניתן לגוף (חברה, עמותה או גוף ציבורי) על מנת לשפר את ה[[אפקטיביות]] וה[[יעילות]] שלו בהתמודדות עם אתגרי הליבה של הארגוןביחס לסביבתו.<noinclude>
</noinclude>בתהליך של '''ייעוץ אסטרטגי''' ניתן סיוע לקבוצה לבחינה לטובת בחינה מחדש של אופן הפעולה שלהשל הארגון, מתוך התבוננות במאפייני הקבוצה (ארגון, חברה, עמותה וכו') והסביבה המשתנה שבה היא מצויה. תכליתו של הייעוץ האסטרטגי היא גיבוש ותיקוף ה[[אסטרטגיה]] כתפיסת פעולה חדשה לטווח זמן משמעותי.
==הצורך בייעוץ אסטרטגי==
[[File:Strategy Concept.svg|left|300px|alt=מה זה ייעוץ אסטרטגי?]]
כדי לספק מענה הוליסטי, חברות וגופים המעניקים שירותים של ייעוץ אסטרטגי מבקשים לבנות צוותים מגוונים המכילים מספר פרופסיות או נקודות מבט, כדי להעניק הסתכלות רחבה ככל הניתן. כך, למשל, חברות רבות מעסיקות בוגרים של חוגים לכלכלה ומנהל עסקים, פסיכולוגים ויועצים ארגוניים, לצד מהנדסי תעשייה וניהול.
==גופים המספקים ייעוץ אסטרטגי==
בישראל פועלים גופים רבים המספקים פועלות חברות רבות המספקות שירותים שונים של ייעוץ אסטרטגי, החל מחברות בינ"ל כמו מקינזי (Mckinsey & Company) ו-BCG, דרך חברות מקומיות כשלדור, טריגר פורסייט (Trigger-Foresight), תפן, וכלה בגופים ללא כוונת רווח המספקים צורות שונות של שירותים היכולים להיחשב כייעוץ אסטרטגי, דוגמת [[מכון ראות]]ועמותת נובה.
=משבר הייעוץ האסטרטגי=
כמו שניתן לראות בגרף המצורף לעיל, הצמיחה העיקרית של תחום הייעוץ האסטרטגי התרחשה במהלך שנות ה-90. בשנים אלו, לנוכח ההאצה בתהליכי הגלובליזציה, והשינויים הרדיקליים בשווקים השונים, נוצר פער ידע ברור אותו מילאו המומחיות וכלי הלמידה שהביאו חברות הייעוץ. צמיחת קרנן של חברות הייעוץ השתלבה גם עם האצת המגמה להפרטת שירותים ממשלתיים לספקים מקצועיים בתחומים השונים מחד, ועם ירידה חדה בהערכה למומחיות האקדמית בנושאי ניהול וממשל מאידך. את הפער שנוצר לנוכח האתגרים החדשים, ובהיעדר מומחיות אקדמית רלוונטית, הצליחו החברות למנף על מנת להתברג בתהליכים ממשלתיים אסטרטגיים ברמות חשיבות שונות{{הערה|1=כך למשל ניתן לראות את ה[http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2207052 מעורבות של חברת מקינזי בוועדת אללוף], את [http://www.themarker.com/misc/1.515597 פרויקט ההתייעלות המערכתית שערכה בצה"ל]
[http://www.themarker.com/technation/1.1915462 פרוייקט של חברת שלדור בתחום רשות התקשורת הלאומית] ומעל כולם את [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=17495 זכייתו של מכון RAND האמריקני במכרז לגיבוש חזון ישראל 15].}}.
אלא שעם העלייה בחשיבות החברות החלו להתגלע גם הסדקים בגישה. מצד אחד החברות היו מעורבות בכשלונות אסטרטגיים לא מעטים - . ברמה הגלובלית רבים זוכרים לחברת מקינזי את [http://dealbook.nytimes.com/2013/09/02/in-a-new-book-mckinsey-co-isnt-all-roses/?_r=0 המעורבות בעיצוב האסטרטגיה של חברת אנרון] לפני קריסתה, לצד [[wikipedia:McKinsey_%26_Company#Criticism_of_management_advice|כשלונות אסטרטגיים רבים ואחרים]]. בארץ, חברת מקינזי ו-BCG סייעו בגיבוש האסטרטגיה העסקית של חברת טבע בסכום של 200 מליון ש"ח, שהובילה במידה רבה אסטרטגיה שהיתה בין הסיבות ל[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=E&0r9VQ=LHII נפילת מניות טבע החברה ב-2013 והתפטרות מנכ"ל החברה]; באופן דומה, המליצה חברת מקינזי גם [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3556494,00.html המליצה לחברת תנובה להעלות את מחירי הקוטג'] באופן שתרם לתחילתה של "מחאת הקוטג'" שהובילה בתורה למחאת האהלים בקיץ 2011. אבל גם במקום שבו נרשמו הצלחות התגלה שמחיר ההצלחה גבוה - במסדרונותיהם של חברות השונות ומשרדי ממשלה החלה נשמעת ביקורת על כך שהמעורבות של חברות אלו בהליכים שהם ליבת העשייה הארגונית מובילה לאורך זמן לנכות ארגונית הולכת ומעמיקה:
{{צטט|'''<big>משמעותה בפועל של הפרטת עיצוב המדיניות היא הוצאת מה שמוכר ומקובל כממשלתי מטבעו מידי הממשלה.</big>'''|'''[http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/niir_emda_eitzob_mdiniot.pdf הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?]''', ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, אוגוסט 2}}.
'''נכות זו מגולמת בפגיעה בביטחון העצמי של הממשל להוביל ולהנהיג תהליכי מטה משמעותיים, והצרת מרחב המנהיגות ו[[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] של פקידי הממשל מהם מופקע הליך הלמידה האסטרטגי.'''
למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות המשתלבות יחד:
'''חשיבה לינארית בעולם סבוך - '''רוב חברות הייעוץ נסמכות על מודלים אסטרטגיים אשר רלוונטיים לפתרון בעיות [[מורכב|מורכבות]] (למשל התייעלות) אך אינם מסייעים בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]] ומכחישים . בשל כך חברות אלו נוטות להכחיש את קיומן של הבעיות האלו. באיזורים אלו, אלא שבמרחבים בהם שולטת [[אי-וודאות|אי-הוודאות]] היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות ו[[נקודות עיוורון|העיוורון]] המערכתי למולן (שזכה לכיוניים רבים, כמו [[הפתעה בסיסית]], [[ברבור שחור]], ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית. {{דוגמא|תוכן = הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח במבט ראשון, והצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המחירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. בחזרה לדוגמא האמורה, התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.}}
* '''הבחנה בינארית בין הסביבה החיצונית והפנימית''' - הייעוץ האסטרטגי בהגדרתו מבקש לעסוק באסטרטגיה על בסיס המגמות מחוץ לארגון, ובהתעלם מן הנעשה בארגון עצמו. גם כאשר נעשה קישור בין הסביבה החיצונית והפנימית, הדבר נעשה תוך הבדלה מהותית בין הסביבות. מודל ה-[[SWOT]] הרווח כל כך בייעוץ האסטרטגי ומסמל את אופני החשיבה בגופים אלו, מבטא היבט זה בייחוד - כל מאפיין מתייחס או לסביבה הפנימית (חוזקות/חולשות) או לסביבה החיצונית (הזדמנויות/איומים). בפועל, חשיבה מערכתית מאפשרת לזהות מגמות שנמצאות בארגון ומחוצה לו, ולהבין את משמעויותיהן.
* '''רדוקציה של השלם מאבדת את העיקר''' - החשיבה העורכת רדוקציה של בעיות מורכבות לפרטים (למשל - פירוק צה"ל לנדבכיו בעבודת מקינזי) איננה יכולה לדון בשלם הארגוני, שלעתים רבות גדול או שונה מסכום חלקיו.
* '''[[פיתוח ידע]] ו[[חדשנות פורצת דרך]]''' - אנו מפעילים מגוון מתודלוגיות ייחודיות לפריצה של קבעונות תפיסתיים מתמשכים.
* '''[[חשיבה מערכתית|למידה מהירה ומקיפה של נושאים מערכתיים]]''' - יכולות הלמידה ומתודולוגיות לארגון הידע מאפשרות להגיע לתוצרים משמעותיים בפרקי זמן קצרים מאוד.
* '''[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] (reframingre-framing)''' - בהסתמך על גישת הלמידה הבסיסית של ד"ר [[צבי לניר]], אנו מסייעים ביצירת מסגרות פעולה חלופיות.
* '''גיבוש [[רעיון מארגן|מסמכים מכוננים]]''' - צוות דואלוג עתיר ניסיון בגיבוש וניסוח מסמכי מדיניות נהירים ורלוונטיים לפעולה.
==קישורים חיצוניים==
* [https://fail92fail.wordpress.com/2012/07/17/what-is-traditional-consultancy-and-why-it-mostly-fails/ What is traditional consultancy and why it mostly fails] - פוסט מעניין על חוסר התוחלת של הייעוץ האסטרטגי המסורתיועל הצורך הגובר ב[[ייעוץ מערכתי]].
{{הערות}}