תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 346 בתים ,  20:22, 6 בספטמבר 2017
אין תקציר עריכה
==קבלת החלטות ואסטרטגיה==
רוב הדיון הפסיכולוגי בקבלת החלטות מבוסס על ניסויים שבהם צומת קבלת ההחלטות מובנית מראש על ידי צוות המחקר. בתוך הקשר זה, נבחן כיצד האדם מקבל את החלטותיו. גם הדיון בתהליכי קבלת החלטות [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]], מתבסס לרוב על אירועים שבהם תהליך קבלת ההחלטות היה מוכרח מכורח נסיבות חיצוניות (למשל - [[ויקי:משבר הטילים בקובה|משבר הטילים בקובה]]). עם זאת, קבלת החלטות בסביבה אסטרטגית, איננה מובנית מבחוץ, ומחייבת [[מסגור מחדש]] של הצורך להכריע, קרי - הצורך לבחון מחדש לאן דרכנו מובילה ולהכריע בהתאם. כדי לקבל החלטות, במצבים אלו, דרושים תנאי ידע, קרי - תשתית הבנה, המספקת את היכולת להחליט ולשנות כיוון לפי הצורך.
{{ציטוטרץ|תוכן=הטענה הרווחת היא שהחלטות מקבלים במקום של צומת. לכאורה, הגעתי לצומת או לא, הצומת קיימת. אבל אלו לא החלטות של אסטרטגיה. בהתנהלות אסטרטגית את הצומת יוצרים, הצומת לא קיימת מבלי שיהיה אדם שיבוא ויעצור את הרכבת, יבין את הדילמות ויחליט לבחור. החלטות של טייס הם החלטות שמקבלים מאוד מהר ולאור סיטואציה שבה ברור שצריך לקבל החלטה. הטייס צריך לתפעל סט של פתרונות, זה מאוד מאתגר אבל זה ממש לא הסיפור של אסטרטגיה. וצריך להגיד - זה לא דומה בכלל להחלטות של רמטכ"ל.
אחד הביטויים היישומיים של הגישה הרציונאלית הוא שרטוט של עץ קבלת ההחלטות לטובת הבנת המשמעויות של ההחלטות האפשריות, תוך בחינה של מספר צמתי החלטה בהמשך הדרך.
====השלב הפסיכולוגי====
[[File:Daniel KAHNEMAN.jpg|alt=דניאל קהנמןכהנמן, קבלת החלטות|thumb|דניאל קהנמןכהנמן]]
הפריצה המשמעותית של הפרופסורים [[ויקי:דניאל כהנמן|דניאל כהנמן]] ו[[ויקי:עמוס טברסקי|עמוס טברסקי]], היתה בכך שהם הצליחו להוכיח כי באופן בסיסי בני האדם אינם מחליטים כפי שראוי שיחליטו על פי המודלים הנורמטיביים. בהסתמך על תחומים בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ניתחו כהנמן וטברסקי שלל משגים נפוצים ביותר בתהליכי קבלת החלטות.
הלמידה בהכרח דורשת זמן ומשאבים מערכתיים יקרים (בעיקר מהדרגים הניהוליים), ועל כן קשה כל כך לקדם למידה ברמה ה[[אסטרטגיה|אסטרטגית]] (או שאין זמן או שאין קשב). עצם המחשבה שהדרגים המקצועיים יכולים לערוך את הלמידה ללא הדרג הבכיר היא מופרכת (אבל הם בהחלט יכולים להאיץ אותה). מכל מקום, ג'.פ'. קנדי עצמו לא בחר שלא להחליט, הוא החליט שהחלופות הקיימות אינן טובות והחזיר את המערכת כולה לשולחן החשיבה והלמידה. רק מתוך תהליך זה נוצרה החלופה השלישית שלא היתה כבולה בדיכוטומיה של מלחמת-עולם או הבלגה.
[[File:President meets with Secretary of Defense. President Kennedy, Secretary McNamara. White House, Cabinet Room - NARA - 194244.jpg|thumb|הנשיא קנדי ושר ההגנה מקנמארה – בחרו שלא להחליט או בחרו ללמוד?|טקסט=הנשיא קנדי ושר ההגנה מקנמארה]]
כוחה של הגישה הנורמטיבית מצוי בעיקר בהצגת הפגמים הקיימים במערכת. הדרישה החוזרת ונשנית להצגת חלופות, מכירה באופן מעורפל בכך שנדרשים כיווני הסתכלות שונים, [[היטלים]] שונים, על מנת להעשיר את הלמידה של סוגיות סבוכות. אלא שכדי לקדם את הלמידה צריך להביא תוצרים שמעודדים המשך למידה, ולא תכניות פעולה סגורות שמתוכן צריך לבחור.
|
ברירת החלופה הטובה מתוך החלופות הקיימותאו המוצעות על ידי גורמי המטה
|
עיצוב מדיניות, דהיינו: [[מסגור מחדש]] - יצירת ויצירת חלופה חדשה טובה יותרמאלו שהיו קיימות בתחילה.
|-
|
רשתי/רוחבי - פועלים ההנהלה פועלת יחד לפתרון השאלות
|-
הבנת העובדות, הצגת החלופות, ברירת החלופות הרלוונטיות, דיון וקבלת ההחלטה. לאחר מכן ביקורת על הביצוע לאור התכנון.
|
[[עיצוב המערכה|עיצוב אסטרטגי]] - [[גישוש]], [[חילוץ|חילוץ הידע הקיים]], [[המשגה]] ובניית תכנית פעולה וגיבוש רעיון אסטרטגי חדש המאפשר תכנון וביצוע לאור ההבנות החדשות.
|}
== לקריאה נוספת ==
* [[בלוג:למידה-היא-לא-מילה-גסה-הרהורים-על-פולמו|מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור]] - פוסט בבלוג ב[[בלוג]] דואלוג
* [[מסגרת קינפין]] - [[:קטגוריה:מודלים|מודל]] לקבלת החלטות בתנאי [[אי וודאות]]
* [[קבוצת הלמידה]] - תשתית לקבלת החלטות בקבוצה

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/8265"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.