שינויים

* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות.

[[קובץ:SMART-goals.png|מרכז|מסגרת|667x667 פיקסלים|טקסט=יעדי SMART|5 הקריטריונים לפי אחד הפירושים לראשי התיבות. שימו לב להבדל בין המאמר המקורי ופרשנויות אלו. ]]

מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>