תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,672 בתים ,  12:11, 24 באפריל 2019
אין תקציר עריכה
==מדידה והבנת המציאות==
{{ציטוטים|כשמתרחש שינוי כולל, במיוחד כאשר גם כלי המדידה לבחינת השינוי הולכים ומשתנים, אפשר לאבד גם את עצם היכולת לתאר את השינוי. |[[גרשון הכהן]]|לדעת להשתנות|https://national-security.org.il/2019/04/21/%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%AA/|}}
 
{{ציטוטים|במקרים רבים המדידה מסייעת להבין מהו באמת המצב, לא רק על סמך אינטואיציה, ולדייק לאורה את הפעילות העסקית. אולם המדידה עלולה להפוך לכוח המניע את פעילות החברה על חשבון הפעילות עצמה... מנגנוני תגובה מבוססי נתונים מקבעים אותנו ומקשים עוד יותר על הבנה של אתגרים מערכתיים שהחברה ניצבת בפניהם. מנגנונים כאלה מעודדים העדפת [[יעילות]] על אפקטיביות, ופעמים רבות עוסקים בשיפור המרווח התפעולי, בעוד שהחברה צריכה פיתוח עסקי ושינוי משמעותי במודל העסקי בסביבה משתנה.
|יואל יפה|[[בלוג:דוחות-דופמין-ותגמול-ארגוני-איך-נחלצי/|דו"חות, דופמין ותגמול ארגוני]]}}
== הבעיות של מדידה בארגונים ==
|מרגרט הפרנן|ראיון בכלכליסט|https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697719,00.html}}
== התוקף של מדידה בארגונים =={{ציטוטים|במקרים רבים המדידה מסייעת להבין מהו באמת המצבהטיית מדדים היא תופעה אנושית. מרגע ש"תורגם" יעד למדד, לא רק על סמך אינטואיציה, ולדייק לאורה את הפעילות העסקיתינסו אנשי הארגון - כל ארגון - להטות אותו. אולם המדידה עלולה להפוך לכוח המניע את פעילות החברה על חשבון הפעילות עצמה... מנגנוני תגובה מבוססי נתונים מקבעים אותנו ומקשים עוד יותר על הבנה של אתגרים מערכתיים שהחברה ניצבת בפניהם. מנגנונים כאלה מעודדים העדפת [[יעילות]] על אפקטיביות, ופעמים רבות עוסקים בשיפור המרווח התפעוליכן, בעוד שהחברה צריכה פיתוח עסקי ושינוי משמעותי במודל העסקי בסביבה משתנהחוכמת הניהול היא יצירת מדדים שיניעו אנשים לפעולה חיובית ורלוונטית.|יואל יפהפנחס יחזקאלי|[[בלוגאיך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?|http:דוחות//www.xn-דופמין-ותגמול7dbl2a.com/2016/01/07/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-ארגוני%D7%A2%D7%9C-איך%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-נחלצי%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/|דו"חות, דופמין ותגמול ארגוני]]|ltr=}}
== מדידה ורלוונטיות ==
== מדידה ואסטרטגיה ==
{{ציטוטים|Conquering the tyranny of metrics requires ongoing experimentation and iteration. A one-time assessment is a good start, but it’s not enough. To manage the risks of measurement biases, companies must check and recheck their core metrics. |Robert C. Wolcott|Don’t Be Tyrannized by Old Metrics|https://hbr.org/2016/09/dont-be-tyrannized-by-old-metrics||ltr=yes}}{{ציטוטים|Changing the ways we measure success means changing how we define success. Waiting until the market has already changed means playing catch-up. Given how companies construct themselves around optimizing against their metrics, waiting until market shifts are obvious often means waiting until it’s too late.|Robert C. Wolcott|Don’t Be Tyrannized by Old Metrics|https://hbr.org/2016/09/dont-be-tyrannized-by-old-metrics||ltr=yes}}{{ציטוטים|מה נדרש לצורך התכווננות אסטרטגית מחודשת איננו עוד מידע, אלא תפיסת עולם. לשם כך, אנחנו צריכים לקחת את המידע הקיים, וליצור ממנו משמעות מחודשת (to make sense). אלא שכאשר אנחנו נדרשים לייצר משמעות מהסוג הזה, הגישה של ניהול מבוסס מדדים לא רק מקשה עלינו אלא משבשת לגמרי את יכולתנו להתמצא.|יותם הכהן|[[בלוג:הארגון-שלכם-מודד-את-עצמו-4-דברים-שכדאי-ל/|למדוד או להיות אפקטיביים?]]}} == מדידה במגזר הציבורי =={{ציטוטים|חלק נכבד מהקריסה שחלה בעשורים האחרונים ביכולות הניהול והביצוע של המגזר הציבורי בישראל קשורה בהרווארדיזם, אשר מבכר את הפרוצדורה התקינה ואת המדידה על פני האפקטיביות והשגת תוצאות ממשיות בעולם.|יותם הכהן|[[בלוג:ישראליזם-או-הרוורדיזם|ישראליזם, הרווארדיזם וניהול מערכתי]]|||ltr=}}{{ציטוטים|חוקר מערכת אכיפת החוק, ג'רום הרברט שקולניק (Skolnick) טען בצדק כי הסטטיסטיקה הפלילית ושיעורי הפשיעה גורמים למשטרה, להטיה בתהליכי עבודתה. במקום לבצע את תפקידה האמתי, עסוקה המשטרה בעשייה שנועדה ליצור מצג לכאורה של עשייה... עד שמשטרת ישראל לא תמצא את הדרך לבחור יעדים נכונים ורלוונטיים למשימותיה, ו"לתרגם" אותם למדדי תוצאה נכונים, ימשיכו המדדים שבהם היא משתמשת לגרום, לא רק לפער רלוונטיות בינה לבין המציאות, אלא גם להחטאת אנשיה בפעילויות סרק ובעבירות מיותרות...|פנחס יחזקאלי|איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?|http://www.xn--7dbl2a.com/2016/01/07/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA/||ltr=}}
== המגבלות של מדדים ניהוליים ==
{{ציטוטים|תורת הניהול נוצרה כחלק מהמערך ההנדסי בתעשייה, וכתחום הנדסי היה צפוי ממנה לייצר כלי מדידה אפקטיביים בתחום הארגון והשיטות, משמע, בניית מדדים מספריים ברורים ואובייקטיביים כמדדי ביצוע וכמדדי הצלחה.
את האתגר הזה תורת הניהול לא הצליחה לנפק. '''לאורך שנים היה מבחן התוצאה המדד היחידי המדיד לגבי איכות הארגון והעומד בראשו; איכות המחלקות הכפופות אליו; ואיכות העובדים'''. אולם, מדד זה רחוק מלהיות מדד מהימן. הסיבות לכך יכולות למלא מאמר בפני עצמו.
בהיעדר יכולת מדידה, גלשה תורת הניהול לתחום ה"רך" של מדעי החברה, שבו מילים מחליפות מדדים מדויקים. יתרה מכך, גם כלים שפיתחה תורת הניהול – כמו דרכי הערכה תקופתית ו/או נהלים – הפכו עם הזמן לבעיה יותר מאשר לפתרון – מבלי שנמצא להם תחליף עדכני אפקטיבי.|פנחס יחזקאלי|תורת הרשתות - מהפכה בעולם הניהול?|http://www.hrisrael.co.il/document/68577,7467,1075,.aspx||ltr=}}
[[category:ציטוט]]
[[קטגוריה:מדידה]]
[[קטגוריה:הערכה]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/8857"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.