שינויים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חשיבה מערכתית

נוספו 2,077 בייטים, 24 אפריל
אין תקציר עריכה
== הגדרה ==
חשיבה מערכתית משלבת בין '''חשיבה''', כתהליך פנימי, אנושי, לבין '''ה[[מערכת]]''' - אוסף של גורמים הפועלים בעולם. כלומר, חשיבה מערכתית עוסקת באופן שבו אנו חושבים על מערכות, והיא מנוגדת לחשיבה שאינה אודות מערכות (למשל חשיבה לוגית פשוטה). מעצם ההגדרה, החשיבה המערכתית עוסקת, על כן בשתי גזרות נפרדות העולות לכדי שלם אחד: מצד אחד (ברמת '''החשיבה''') החשיבה המערכתית מבקשת לספק מענה לקשיים האנושיים המובנים לחשוב על מערכות מורכבות, ומצד שני (ברמת '''המערכת''') נדרשת לפתח כלים לניתוח של מערכות מורכבות.  ד"ר פנחס יחזקאלי [http://www.xn--7dbl2a.com/wiki/מושגים/חשיבה-מערכתית/ כותב] כי "חשיבה מערכתית הינה ההבנה שאנו פועלים במערכת מורכבת, הכפופה לתכונות ולחוקים של מערכות מורכבות, המאפשרים לנו יכולת ניתוח טובה שלה, של הסביבה המשימתית בה היא פועלת ושל מערכות יריבות בסביבה הזו. בניתוח זה ניתן להבחין בהשפעות הדדיות של מרכיבים שונים על המערכת כולה והתמודדות עם בעיות בצורה רב ממדית (פתרון בעיה לטווח ארוך ולא בצורה נקודתית), בין תחומית ואינטגרטיבית (פתרונה של אותה בעיה בצורה שתעלים אותה כליל מארגון שלם ולא רק ממערכת אחת בו)". יחזקאלי מדגיש בהגדרה זו את ההיבט התיאורטי של הסברת אופן הפעולה של מערכות מורכבות." הגדרה אחרת היא של תא"ל ד"ר שמעון נוה מציגה את החשיבה המערכתית כ"היכולת יכולת לחשוב ולפעול בהרמוניה בסביבה עתירת סתירות" (<ref>שמעון נוה, 2003'''אמנות המערכה - התהוותה של מצויינות צבאית''', 2001, ע' 206).</ref>. נווה, לעומת יחזקאלי, מדגיש את ההיבט היישומי של החשיבה המערכתית, כתנאי לפעולה במציאות מורכבות. ביסוד ה'''חשיבה המערכתית''' מצויה ההבנה כי לא ניתן לפתור בעיות מהותיות ב[[מערכת]] במערכת מתוך רדוקציה שלהן לגורמים. זאת משתי סיבות:
* '''המורכבות נמצאת גם ביחידות היסוד''' - מצד אחד גם היחידות הקטנות ביותר מקיימות בתוכן מורכבות רבה, ולעתים מהוות [[פרקטל]] שמהדהד את מבנה הזיקות במערכת הרחבה. כך, למשל, גם יחידת היסוד של המערכת החברתית - האדם הפרטי - מכילה בתוכה מורכבות אינסופית המהדהדת את המורכבויות החברתיות הרחבות.
* '''האתגרים פרוסים על פני המערכת''' - מכלול הזיקות, ולא הגורמים השונים, מייצרים את התופעות הנגלות במערכת, ועל כן יש להתמודד עם הזיקות המערכתיות. תופעה זו מגולמת באמירה הרווחת ש"השלם גדול מסכום חלקיו".
==כלים ותנאים לפיתוח חשיבה מערכתית==
הצורך לבחון אלמנטים רבים קשה מאוד לתודעה האנושית, בייחוד כזו שהורגלה לחשיבה לינארית-לוגית. בשל כך יש להבין את התנאים והכלים הנדרשים לפיתוח חשיבה מערכתית. החשיבה המערכתית נדרשת הן בשלב של הבנת המערכת בה אנו פועלים והן באשר למטרות הפעולה והשינוי אותו אנו מבקשים לקדם.
===הבנת המערכת===
הבנת האלמנטים הפועלים ומערכת הזיקות בניהם מצריכה מצד אחד יכולת סקירה רחבה ככל הניתן, ומצד שני יכולת לצמצם את כל המידע הרב לכדי ידע בעל משמעויות אופרטיביות. הטענה הבסיסית של ד"ר [[צבי לניר]] היא שאופי החשיבה האנושית הוא מערכתי ו[[סבוך]] בבסיסו ועל כן מתאים במיוחד להבנה של מערכות סבוכות. להלן כמה כלים ליצירת מבט מקיף אך פשוט אודות מערכת:* '''[[המשגה]]''' - ההמשגה, קרי - היכולת להפוך דפוסים מורכבים לייצוגים מילוליים פשוטים אך לא מקבעים מאפשרת לנו להתמודד עם הסיבוכיות הרבה. תהליך ההמשגה מצריך מרחב שיח בתוכו יווצרו ה[[מושג|מושגים]] החדשים. ההמשגה נעה כל העת בין '''הפשטה של היבטים קונקרטיים''' לבין '''קונקרטיזציה של המושפט'''. * '''חשיבה "[[ענן|עננית]]"''' - הסקירה של השלם המערכתי גורמת לחשיבה האנושית להכנס למצב "ענני" - יותר מידי אינפורמציה שקשה לאחסן אותה במגירות מוכנות מראש. על כן שלב זה קשה מאוד לחלק מן האנשים. אבל עם ההתעבות של הענן השהייה בענן אנו מבינים יותר ויותר קשרי גומלין בין האלמנטים והופכים את הענן לבר-נשיאה. החשיבה על הענן היא בהכרח '''חשיבה על השלם''' המערכתי וניסיון '''להבין את ההקשרים השונים''' של פעולת המערכת ו'''היחסים בין חלקי המערכת השונים'''. * '''[[המשגה]]''' - ההמשגה, קרי - היכולת להפוך דפוסים מורכבים לייצוגים מילוליים פשוטים אך לא מקבעים מאפשרת לנו להתמודד עם הסיבוכיות הרבה. תהליך ההמשגה מצריך מרחב שיח בתוכו יווצרו המושגים החדשים. ההמשגה נעה כל העת בין '''הפשטה של היבטים קונקרטיים''' לבין '''קונקרטיזציה של המושפט'''.
* '''[[קבוצת למידה|דיון רוחבי]]''' - קבוצה אשר נכנסת יחד אל הענן, תסייע ליצור לאורך זמן מושגים והבנות חדשות אודות המערכת, ובשלב מאוחר יותר גם [[מסגור מחדש|למסגר מחדש]] (''to re-frame'') את מכלול המרכיבים ולייצר הבנה פשוטה של מערכת הזיקות. צורת החשיבה בקבוצה מאפשרת את היכולת לחולל חשיבה '''[[גילוי|גילויית]] ולא לינארית'''. החשיבה הגילויית היא זו שמייצרת לאורך זמן ולעתים ברגעי גילוי מהירים הבנות חדשות ומהותיות על המערכת. ההנחה העומדת מאחורי החשיבה הגילויית מתייחסת לכך שבמערכת רב הסמוי על הגלוי, והפיכת דפוס למובן היא אקט של היחשפות ולא של אנליזה בלבד.
* '''[[מפה מושגית]]ומפות שחקנים''' - יצירה של מפות, בין אם אלו ממפות שחקנים, מגמות ווקטורים, ובין אם מיפוי של המושגים שלנו, מסייעת להתמודד עם המורכבות הקוגנטיבית. כך נוכל לצייר את מערכת הזיקות, לדון בה, ולבסוף לנוע אל עבר המסגרת הכללית הרצויה. המפה המושגית מסייעת לצייר '''ניגודים משלימים ומתחים מובנים''' בין רכיבי המערכת.* '''בחינה של [[היטלים]] שונים''' - הצגת הפרספקטיבות השונות להתבוננות במערכת מאפשרת הבנה טובה יותר שלה, שאינה מובנת מנקודת הסתכלות אחת.* [[המרפסת ורחבת הריקודים|'''עליה למרפסת''']] - החשיבה המערכתית מחייבת שהייה שמנוגדת לצורת החשיבה שלנו תוך כדי פעולה. לכן עלינו "לעלות למרפסת" כדי להתבונן במבט רחב יותר על הסוגיה ועל הפעולה שלנו בתוכה.
===אופן הפעולה במערכת===
מושג זה התפרסם מאוד בעקבות ספרו הפופולארי של פיטר סנג'י, מתלמידיו של פורסטר, שיצא לאור ב- 1990 – "הארגון הלומד" (The Fifth Discipline)... סנג'י מונה חמש דיסציפלינות, כשהחמישית – המצויה במוקד הספר – הינה המושג "חשיבה מערכתית" (System Thinking) (Senge, 1990, ע' 89). הוא הגדיר "חשיבה מערכתית" כחשיבה לא-ליניארית, העוסקת בראיית השלם; והסביר ש"חשיבה מערכתית" נדרשת בימינו יותר מאשר בעבר, משום ש"אנו הולכים וכורעים תחת נטל המורכבות"}}
<div id=".D7.A9.D7.9E.D7.A2.D7.95.D7.9F_.D7.A0.D7.95.D7.95.D7.94">
בהקשר הישראלי, ובייחוד בספירה הבטחונית קדמו את מושג החשיבה המערכתית ד"ר '''[[צבי לניר]]''' וד"ר '''שמעון נווה''' שפעלו יחד ב[[ויקי:מלת"ם|מלת"ם]] בשנות ה-90' וה-2000.  
תרומתו של '''לניר''' לחשיבה המערכתית בישראל, הנגישה בעיקר את הבעיות התפיסתיות של מערכות (אותן כי בשם כולל תופעת [[ההפתעה הבסיסית]], ואת האופן שבו ניתן לחולל [[שילוביות]] ולקדם את ה[[רלוונטיות]] המערכתית, על ידי פיתוח תהליכי [[למידה בסיסית]], על ידי [[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]].
1,955
עריכות