תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,226 בתים ,  14:26, 5 בינואר 2020
אין תקציר עריכה
</ol>
{{!}}}
רצוי להבין את השפעות המגמות בקרב כל אחד מהכוחות הללו כדי להמנע ככל הניתן מ[[היסט]] אסטרטגי ומיצירה של [[הפתעה בסיסית]] ביחס לפעילות העסקית.
== תרשים ==
{{מסגרת|{{תרשים:Disruption Forces}}}}התרשים מציג את '''הכוחות הפועלים מחוץ להיגיון השוק (over-market) במעגל החיצוני, ''' ואת '''כוחות השוק במעגל הפנימי(in-market)'''. הכוחות מחוץ להגיון השוק משפיעים על כוחות השוק במגוון דרכים, אבל בייחוד באמצעות השפעה על הרכיבים הצמודים להם במעגל הפנימי:* '''תרבות, דמוגרפיה ופעילות חברה אזרחית משפיעה ישירות על התנהלות הלקוחות ''' (ובעקיפין גם על פוליטיקה וכלכלה) * '''טכנולוגיית בשלבי מו״פ הופכות לחלק אינטגרלי מפעילות השוק כאשר הן הופכות לטכנולוגיות בשלבי ייצור'''. * '''הכלכלה הגלובלית משפיעה על הכלכלה המקומית ועל התחרות בענף'''.* '''הפוליטיקה והמצב הסביבתי משפיעה משפיעות על הרגולציה ''' (ובעקיפין גם על התנהלות הלקוחות).
כל אלו מהווים תשתית הכרחית בבחינת אפשרויות הפעולה של המוצר או החברה במרכז.
== In-market (כוחות הפועלים בתוך היגיון השוק) ==
הכוחות הפועלים בתוך היגיון השוק הם אלו שקשורים בצורה ישירה להגיונות העסקיים שמובילים את השחקנים הראשיים בנסיונם לייצר ערך ורווח ברמה האישית והארגונית. הכוחות הללו לרוב יותר גלויים ולכן יותר ברורים ומוכרים להנהלות שאנו עובדים איתןלעסק, ובכל זאת נדרש לדייק ולהבין מה חדש ומאתגר בכוחות הללו.
=== מגמות טכנולוגיות ===
=== מגמות כלכליות ===
הכלכלה נמצאת בתשתית הקיום של עסקים. לכן כדאי להבין את המגמות הכלכליות הרלוונטיות להתנהלות העסק, לפי ההקשר בו הוא פועל. את המגמות ניתן לפרק למספר רב של מרכיבים, המרכזיים שבהם הם לרוב:
==== מגמות גלובליות ====
מגמות מקרו-כלכליות המתרחשות ברמה העולמית. המגמות הללו ניתנות להבנה גם מתוך ניתוח של ההיטלים הבאים: * שערי מטבע, * ריבית, * צמיחה/מיתון עולמי, * תזוזה של מרחבי ייצור, * מלחמות סחר, * דירוגי אשראי, ועוד מחייבות התייחסות. ניתוח של כל מגמה כזאת מחייב לחבר אותו בצורה מאוד מדוייקת להקשר הייחודי של החברה והשוק שאנו בוחנים. רצוי [[המשגה|להמשיג]] במילים את המגמות והשפעתן על הארגון.
==== מגמות מקומיות ====
מגמות המתרחשות בתוך השוק הישראלי המקומי כגון: אינפלציה, צמיחה/מיתון, ריבית, מיסוי, מדיניות תמריצים ואשראי, שינויים בשוק העבודה ועוד. גם כאן, המדדים עצמם אינם לרוב מגמה המובנת לארגון ולכן יש להמשיג אותם בהקשרי הפעילות.
=== רגולציה ===
# עליית כוחם של מונופולים וחברות ענק
# מודעות ציבורית וממשלתית גוברת, והתארגנות רגולטורית רחבה ואקטיבית (GDPR לדוג')
השיח הרגולטורי שבעבר היה יחסית נסתר עולה לקדמת הבמה, בדחיפה של [[#חברה אזרחית|החברה האזרחית]], והשינויים הרגולטוריים נעשים תכופים ולעיתים חריפים יותר מבעבר. לשינויים רגולטוריים יש השפעה ישירה ועקיפה על חברות שנדרש להבין אותם ולהתאים את פעילות החברה אליהן.
=== תחרות ===
בתוך אספקט התחרות אנו נוהגים להציג את כל הנדבכים הרלוונטיים לתחרות בתחום מסויים: החברות והמוצרים הפועלים בענף מסויים, כוח המיקום של הלקוחות, התנהלות ספקים (אם רלוונטית לתחום) והכניסה הפוטנציאלית של מוצרים אלטנרטיביים וחברות אחרות.  בעשורים האחרונים שני הרכיבים האחרונים הם המרכזיים ביצירת שיבוש בשווקים המקומיים והעולמיים. התפתחויות הטכנולוגיות מכניסות כל העת שחקנים חדשים למגרשים מסורתיים וותיקים ומוצרים חדשים גורמים להיעלמות מוצרים ישנים ומבוססים.
=== מגמות לקוחות ומשתמשים ===
== Over-market (מחוץ להיגיון השוק) ==
'''הכוחות הפועלים מחוץ להיגיון השוק הם אלו שלא קשורים בצורה ישירה להגיונות העסקיים, אולם משפיעים עליהם בצורה ניכרת. ''' לא תמיד ניתן לקשור בצורה ישירה בין שינוי באחד מהכוחות הללו למגמה עסקית, אולם ברור כי שינוי משמעותי בכוחות הללו עשוי לייצר שינוי בסדר גודל לחברה.
תהליך אסטרטגי מחייב לשים את הכוחות הללו על השולחן, לדון בשינויים שכבר מתרחשים ולהעריך כיצד הם עשויים להשפיע על פעילות החברה.
=== פוליטיקה ===
'''הפוליטיקה, קרי - הפעילות בקרב גופי הממשל בארצות הרלוונטיות - עשויה להשפיע באופן ניכר על סיכויי ההצלחה של העסק, ולשבש במפתיע פעילות קיימת.''' אנו נוהגים להבחין בין: '''פוליטיקה מקומית''' - המציאות השלטונית בארצות בהן נערכים העסקים של החברה, בהתייחס ל: יציבות פוליטית, ממשלהתמיכה ממשלתית, הרכב הקואליציה, זהות השרים ויו"רי וועדות הכנסת, מהלכים ממשלתיים, ולצד זאת גם תקציבי פיתוח עסקי וכדומה.  '''מגמות גאו-פוליטיקה: פוליטיות''' - שינויים מדיניים ובטחוניים הן במרחב הלוקאלי והן במרחב ההשפעה - . בתוך אלו ניתן להציג עליית וירידת מעצמות, מלחמות ועימותים, מלחמות סחר ועוד.
=== חברה אזרחית ===
'''פעילותם והשפעתם של גורמים שאינם בעלי סמכות רשמית היא תופעה הולכת וגוברתבמאה ה-21. ''' עמותות, ארגונים אזרחיים, מובילי דעה ואפילו בעלי בלוגים ודפי פייסבוק מתמצבים כגורמים שבכוחם לשנות ולהשפיע על תהליכים מקומיים, מדיניתיים, חברתיים, עסקיים וסביבתיים.
לגורמי החברה האזרחית יש כללי משחק שונים, ואם בעבר נטו לזלזל בהם הרי שכיום מבינים בעלי הסמכות הרשמית כי עליהם לקחת אותם בחשבון בסך הגורמים המשפיעים. ניתן להבחין כאן בין התארגנויות לא ממוסדות (התארגנויות רשת) לבין גופים ממוסדים אך לא ממשלתיים (עמותות למשל) שלכל אחד מהן יכולת השפעה אחרת על המציאות העסקית.
=== דמוגרפיה ===
'''שינויים דמוגרפיים כגוןהדמוגרפיה היא תשתית לפעילות העסקית הפוליטית והחברתית.'''בין השינויים הדמוגרפיים המרכזיים ניתן למנות את: הזדקנות האוכלוסיה, צמיחה או קיטון בהיקף הילודה וכו' , שינוי בגילאי התעסוקה ועוד. אלו יכולים להוות גורמים בעלי חשיבות עליונה רבה למגמות שינוי ארוכות טווח, והם משפיעים על הביקוש לשירותים ומוצרים שונים.
=== סביבה ===
'''שינויים סביבתייםהרכיב הסביבתי משפיע יותר ויותר על הפעילות העסקית, באופן ישיר (באירועים אקלימיים) ובאופן עקיף (כרכיב ברגולציה והתנהגות הלקוחות.'''בין השינויים המרכזיים שכדאי לבחון: מדבור, עיית התחממות גלובלית, עליית פני הים, שינויי טמפרטורה עשויים להשפיע על מגוון רחב מאוד של תהליכים הקשורים לפעילויות עסקיות וציבוריות.
=== תרבות ===
'''התרבות היא הגורם החברתי התשתיתי ביותר, והיא מאפשרת את הפעילות העסקית, את התנהגות הלקוחות, ויש לה השפעה ישירה על התנהגות גורמי החברה האזרחית והלקוחות.''' לניסוח מדוייק של רוח הזמן (zeitgeist) יש ערך רב ביצירת [[רלוונטיות]] בפעילות האסטרטגית. בין הרכיבים שראוי לבחון נמצאים:* '''זרמי עומק תרבותיים''' - התרבות העולמית והגלובלית נמצאת בשינויים דרמטיים במאה ה-21. השינויים הללו משפיעים ישירות על הפעילות העסקית. צריכה/מינימליזם, הגנה על זכויות בע"ח, פמיניזם כולם דוגמאות למגמות תרבותיות עמוקות שיכולות להיות להן השלכה על פעילות עסקית או ציבורית. * '''מדע ''' - התפתחות מדעית משפיעה בתורה על החשיבה הרחבה והתרבות במגוון תחומים. * תרבות '''מדיה ותרבות פופולארית - * רוח הזמן (''zeitgeist'')- התרבות הנגלית היא בעלת ערך רב לארגון, הן ביצירת שיווק מדוייק, והן בפיתוח המוצרים והיכולות הנדרשות.
== דוגמה: מחאת הקוטג׳ ==
הדוגמה של מחאת הקוטג׳ מציגה כיצד כוחות חוץ-שוק של '''החברה האזרחית''' ו'''התרבות''' משפיעים בצורה דרמטית על הפעילות בתוך תחומי היגיון השוק, ובייחוד על התנהגות הלקוחות באופן שמאוחר יותר משפיע גם על '''התחרות''', ו'''הרגולוציה'''. הבנה בזמן אמת של פוטנציאל ההשפעה של המגמות באיזורים אלו היתה יכולה למנוע הפסדים משמעותיים.
[[קובץ:PikiWiki Israel 46624 ashdod.jpg|מרכז|ממוזער|453x453 פיקסלים|קוטג׳ ותרבות פופולארית]]
== השוואה למודל PESTEL ==

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/8993"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.