שינויים

'''עיבוד תהליכי חשיבה''' הוא חלק הכרחי למיצוי ההבנות של הדיונים בארגון ולהצלחת [[תהליך חשיבה אסטרטגי|התהליכים האסטרטגיים]]. תהליכי חשיבה הם חלק אינטגרלי מהאופן שבו ארגון מגבש את האסטרטגיה שלו בשגרה, באופן עתי ולמול שינויים שמחייבים התמקמות מחדש. לרוב התהליכים האלו מחברים בין דיונים או וסדנאות סדנאות לבין עיבוד של ה[[תובנות]] לכדי מסד המאפשר המשך [[פיתוח ידע]] ו[[קבלת החלטות]].

תהליכי חשיבה מבוססים על איזון בין שתי יכולות קוגניטיביות - חשיבה גילויית וחשיבה ביקורתית. לרוב סוגי החשיבה האלו לא מתקיימים יחד באופן מיטיבימיטבי, ולכן אנו נוטים להפעיל מינונים שונים של אלו בנפרד. כאשר אנו מנהלים דיון במתווה של [[סיעור מוחות]] אנחנו מנסים להפעיל את יכולות הגילוי שלנו, שהן יותר אסוציאטיביות, ופועלות באופן מוצלח בחבורה. אלא שבתהליך הזה אנחנו מתקשים לעכל את כל הרעיונות שעולים ועל אחת כמה וכמה לתעדף אותם ולהפיק מהם את המיטב. אם אנחנו מפעילים באותו רגע את היכולת השיפוטית-ביקורתית שלנו אנחנו עשויים לחסום את יכולת הגילוי כליל.

תהליך העיבוד האוחר המאוחר נדרש כדי לאפשר מיצוי של שתי היכולות - להתקדם בדיון הסיעורי, ולאחר מכן לעבד, לתקף, לתעדף ולבקר כך שנפיק תוצר שהארגון יכול להמשיך לפתח ולהעביר בהמשך גם לאפיקי ביצוע. העיבוד מפעיל יכולות אנליטיות שפועלות באופן מיטיבי מיטבי לבד או בזוג, הוא והוא מסייע לארגן את התובנות, לברור את המוצלחותבהן, לנסח את הקשרים בינהן ולהתכונן לדיון הבא בתהליך.

* '''עיבוד ולא סיכום''' - העיבוד הוא לא רק ארגון של התובנות, הוא מאפשר גם להעמיק ולהרחיב את התובנותאותן.

* '''תשתית תובנות''' - יש ערך רב בקבלת תובנות מרכזיות מן המשתתפים במידה ויש להן להם תובנות מנוסחות. לשם כך כדאי ״לנער תובנות״ ישר אחרי מיד לאחר הדיון, בשיחה קצרה (עד 5 דקות) עם משתתפים רלוונטיים.

* '''לתת לתובנות לשקוע''' - כדאי לגשת לעיבוד יום או יומיים לאחר אירוע החשיבה לגשת לעיבוד. לא לעבד מאוחר מדי (מעל לשבוע לאחר הדיון) מאחר ואנו נוטים לשכוח את החידושים המשמעותיים והניואנסים שעלו (לערוך עד שבוע ממועד הדיון).

# '''[[המשגה]]''' - לסרוק את הטקסט כולו ולתת כותרת לכל תובנה. הכותרת צריכה להיות מושג עשיר שיאפשר בהצגת להסביר את התובנה להסביר אותה בקצרה מבלי שנצטרך לחזור לטקסט הגולמי. # '''ארגון -''' לקבץ יחד את התובנות תובנות שקשורות זו לזו. # '''זיהוי התובנות והנושאים המרכזיים''' - לתת לקבוצות התובנות כותרות משל עצמן, או לבחור תובנה אחת עבור כל קבוצה שמייצגת את הקבוצה כולה. # '''לבחון את הקשריםקשרים, המתחים והחיבורים שניתן להבחין בהםמתחים וחיבורים''' - לנסות לנסח את מערכת הקשרים בין הקבוצות קבוצות התובנות, אם יש כזוכאלה. # '''התאמה להצגה''' - העברה של הקבוצות קבוצות התובנות המרכזיות למדיום לפורמט שניתן דרכו להציג את העיבוד (אם כהכנה לדיון אז על שקף או גבי 1-2 שקפים במצגת), אם כבסיס לקבלת החלטות באופן טקסטואלי וכדומה).

* על מה אנשים דיברו? (לשים לב לא לפספס נושאים שלא היה עליהם דיבור מפורש - לא תמיד הכל בתוך המלל)* מהם עיקרי הדברים שניתן ללמוד על נושא התהליך לאור הדברים שנאמרו?* האם יש הנחות יסוד לדיון שאינן מתומללות וכדאי להנכיח?* מה התחדש מהדיונים הקודמים? * מה לא מעניין יותר? * מה לא הבנוהאם יש תובנות קודמות שהתחדדו? שהשתנו? שכבר אינן רלוונטיות?* אילו תובנות ניתן לקבץ יחד? * האם עולות תובנות נוספות מקיבוץ התובנות המרכזיות? * מה ניתן למור על הקשרים בין התובנות/קבוצות התובנות? * מהם המתחים המובילים בדיון? * מה נשאר לא ברור? מה לא הבנו?