עיבוד תהליכי חשיבה

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמדת עבודה.jpg

עיבוד תהליכי חשיבה הוא חלק הכרחי למיצוי ההבנות של הדיונים בארגון ולהצלחת התהליכים האסטרטגיים. ארגונים מגבשים את האסטרטגיה שלהם במגוון תהליכי חשיבה - בשגרה, באופן עתי (רבעוני, שנתי וכיוב׳) ולמול שינויים שמחייבים התמקמות מחדש. לרוב התהליכים האלו מחברים בין דיונים או סדנאות לבין עיבוד של התובנות לכדי מסד המאפשר המשך פיתוח ידע וקבלת החלטות. העיבוד הוא היכולת להפעיל רפלקציה וחשיבה מעמיקה על התהליך, ומשמש כ״עליה למרפסת״ מרחבת הריקודים של התהליך.

למה בכלל צריך עיבוד?

תהליכי חשיבה מבוססים על איזון בין שתי יכולות קוגניטיביות - חשיבה גילויית וחשיבה ביקורתית. לרוב סוגי החשיבה האלו לא מתקיימים יחד באופן מיטבי, ולכן אנו נוטים להפעיל מינונים שונים של אלו בנפרד. כאשר אנו מנהלים דיון במתווה של סיעור מוחות אנחנו מנסים להפעיל את יכולות הגילוי שלנו, שהן יותר אסוציאטיביות, ופועלות באופן מוצלח בחבורה. אלא שבתהליך הזה אנחנו מתקשים לעכל את כל הרעיונות שעולים ועל אחת כמה וכמה לתעדף אותם ולהפיק מהם את המיטב. אם אנחנו מפעילים באותו רגע את היכולת השיפוטית-ביקורתית שלנו אנחנו עשויים לחסום את יכולת הגילוי כליל.

תהליך העיבוד המאוחר נדרש כדי לאפשר מיצוי של שתי היכולות - להתקדם בדיון הסיעורי, ולאחר מכן לעבד, לתקף, לתעדף ולבקר כך שנפיק תוצר שהארגון יכול להמשיך לפתח ולהעביר בהמשך גם לאפיקי ביצוע. העיבוד מפעיל יכולות אנליטיות שפועלות באופן מיטבי לבד או בזוג, והוא מסייע לארגן את התובנות, לברור את המוצלחות בהן, לנסח את הקשרים בינהן ולהתכונן לדיון הבא בתהליך.

עקרונות

  • עיבוד הוא משימה עם אג׳נדה - תהליך העיבוד מערב ערכים, תפיסות ואמונות של המעבד.
  • לשפוט את התובנות לפי הערך - אין הלימה בין חשיבות התובנות לנוכחות שלהן בדיון עצמו בהיבטי זמן, מלל או דובר.
  • עיבוד ולא סיכום - העיבוד הוא לא רק ארגון של התובנות, הוא מאפשר גם להעמיק ולהרחיב אותן.
  • עיקר וטפל - העיבוד חייב לשים את הדגש על מה שחשוב.
  • עיבוד כחלק מתהליך - התכלית של עיבוד מוצלח היא לחבר בין הדיונים באופן שמאפשר להתקדם קדימה ולהתניע במהירות את הדיון הבא.
  • מותר להשאיר הבנות על ריצפת העריכה - מטרת העיבוד היא לא זיכרון דברים אלא דחיפה של השלב הבא בתהליך.

התנאים לעיבוד מוצלח

  • חומר גולמי - ככל שנצליח להפיק חומר גולמי איכותי יותר מתהליך החשיבה עצמו כך יקל עלינו לערוך עיבוד איכותי. החומר הגולמי יורכב מתמלול של הדיון (קל יותר ואפקטיבי יותר לתמלל את השיח ללא הדוברים - זה לא פרוטוקול דיון אלא זרם התודעה המשותף שלנו). צילום של לוח מחיק אם נעשה בו שימוש, וכן כל פריט מידע אחר שנוצר סביב הדיון.
  • תשתית תובנות - יש ערך רב בקבלת תובנות מרכזיות מן המשתתפים במידה ויש להם תובנות מנוסחות. לשם כך כדאי ״לנער תובנות״ מיד לאחר הדיון, בשיחה קצרה (עד 5 דקות) עם משתתפים רלוונטיים.
  • זמן מספק לעיבוד - תהליך עיבוד מחייב השקעה של זמן. דיון של שעה עד 4 שעות יצריך 2-4 שעות של עיבוד לאדם מיומן.
  • לתת לתובנות לשקוע - כדאי לגשת לעיבוד יום או יומיים לאחר אירוע החשיבה. לא לעבד מאוחר מדי (מעל לשבוע לאחר הדיון) מאחר ואנו נוטים לשכוח את החידושים המשמעותיים והניואנסים שעלו.

שלבים בעיבוד טקסטואלי

כאשר עוברים על הטקסט ניתן לעבוד באופן הבא:

  1. המשגה - לסרוק את הטקסט כולו ולתת כותרת לכל תובנה. הכותרת צריכה להיות מושג עשיר שיאפשר להסביר את התובנה בקצרה מבלי שנצטרך לחזור לטקסט הגולמי.
  2. ארגון - לקבץ יחד תובנות שקשורות זו לזו.
  3. זיהוי התובנות והנושאים המרכזיים - לתת לקבוצות התובנות כותרות משל עצמן, או לבחור תובנה אחת עבור כל קבוצה שמייצגת את הקבוצה כולה.
  4. לבחון קשרים, מתחים וחיבורים - לנסות לנסח את מערכת הקשרים בין קבוצות התובנות, אם יש כאלה.
  5. התאמה להצגה - העברה של קבוצות התובנות המרכזיות לפורמט שניתן דרכו להציג את העיבוד (אם כהכנה לדיון אז על גבי 1-2 שקפים במצגת, אם כבסיס לקבלת החלטות באופן טקסטואלי וכדומה).

שאלות מנחות לעיבוד

  • על מה אנשים דיברו? (לשים לב לא לפספס נושאים שלא היה עליהם דיבור מפורש - לא תמיד הכל בתוך המלל)
  • מהם עיקרי הדברים שניתן ללמוד על נושא התהליך לאור הדברים שנאמרו?
  • האם יש הנחות יסוד לדיון שאינן מתומללות וכדאי להנכיח?
  • מה התחדש מהדיונים הקודמים?
  • מה לא מעניין יותר? האם יש תובנות קודמות שהתחדדו? שהשתנו? שכבר אינן רלוונטיות?
  • אילו תובנות ניתן לקבץ יחד?
  • האם עולות תובנות נוספות מקיבוץ התובנות המרכזיות?
  • מה ניתן לומר על הקשרים בין התובנות/קבוצות התובנות?
  • מהם המתחים המובילים בדיון?
  • מה נשאר לא ברור? מה לא הבנו?

קרא עוד

מאמרים בדואלוג