שינויים

{{באנר|תמונה=סיעור מוחות.jpg}} '''סיעור מוחות''' הוא שיטה פופלארית לניהול דיון ל[[פיתוח ידע]], שמטרתה הצפה מהירה של רעיונות מקרב קבוצת אנשים. לגישה יש יתרונות וחסרונות מובנים שיסקרו להלן.

'''מתכונת נוספת, פחות רווחת, היא מתודת סיעור המוחות.''' סיעור המוחות הוא למעשה אנטי-תזה של דיון הערכת המצבהדיון המאורגן הקלאסי: לרוב אין פתיחה מסודרת ולא סדר דוברים ברור, קיים חופש מלא לכל משתתף להגיד את כל שעולה על רוחו (מתוך הנחה כי קיים בכך פוטנציאל "לצאת מהקופסה"), ולרוב חשיבות תחומי האחריות, המומחיות והדרג מושהים לזמן מה.  הגורם המכנס את הדיון, אחראי על פי רוב לנסות ולברור את המוץ מן התבן והוא יעשה כן במסגרת הסיכום שלו למופע. מהותו של סיעור המוחות היא העלאה של מחשבות ורעיונות חדשים ועל כן אין חובה לצאת עם תוצאה ברורה (כמו הדיון המובנה). הדיון הסיעורי יתקיים כמעט תמיד שלא כחלק ממהלך מתמשך, והוא בולט באחרותו במסגרת היומיום המודיעיניהארגוני.

גם אם נראה שהדיון הבעיות של הדיון הסיעורי נוצר על רקע בעיותיה של מתודת הערכת המצב, למעשה הוא לא מספק את הסחורה שהוא מבטיח, לא בהיבטי 'פריצת הקופסא', ולא בתרומה השיטתית לפיתוח הידע. יש לכך סיבות פשוטות למדי – אין הן שאין במתודה זו כלים המאפשרים להמשיך ולפתח רעיונות ראשוניים שעולים בדיון, ואין [[פיתוח ידע ]] משותף שניתן לאחוז בו ולהחיל אותו על השאלות שבליבת הדיון לאורך זמן. למעשה, מה שחסר בסיעור המוחות נעוץ בדיוק במה שהסיעור מנסה לסתור: הבניה שיטתית של הידע.

הדיון בקבוצת הלמידה היה בכל דיון ב[[קבוצת למידה]] יש בהכרח מרכיב של סיעור מוחות. מרכיב זה התבטא מתבטא במספר היבטים משמעותיים:

*'''לא נעשה משטור של אופן וצורת ההתבטאות לאור כללי טקס ברורים –''' השיח בקבוצת הלמידה התקיים מתקיים כדיון פתוח שבו כל הנוכחים תרמו תורמים את תרומתם לפיתוח הידע שלא לאור סדר דברים או דוברים מוכתב. כך, ההיבט הכאוטי והבלתי צפוי של אופן היצירה של תובנות חדשנות בא לידי ביטוי בצורה המוצלחת ביותר.

*'''מרחב פתוח להעלאת רעיונות''' – הקבוצה שימשה משמשת כמרחב שבו ניתן להעלות רעיונות ולדון בהם במשותף בסביבה שמאפשרת לבחון אותם ולא פוסלת על הסף הבנות ראשוניות שלא נאפו כל צרכן. במובן זה, הקבוצה שימשה כמקום היא מקום שאפשר "לגמגם" בו, ולהפוך ביחד מחשבות לטיעונים מודיעיניים רחבים.  

אבל היו גם מרכיבים הפוכים לגישת כדי להפוך את הסיעור המוחותלכלי אפקטיבי כדאי לבחון שימוש במהלכים הבאים להבניית התהליך:

*'''מסגור מתמשך, בתחילת הדיון, בסופו, ובין מפגש למפגש''' – תכלית הדיונים הייתה היא יצירה של ידע בהקשר. במובן זה, תפיסת ההתבדרות של סיעור המוחות לא יכולה לסייע במאמץלאורך זמן. לכן, נעשה תהליך יש צורך בתהליך של הכנה, לפחות מינימאלית, לכל מפגש, נעשה וכן ניסיון להבהיר את מצב הידע החדש בסופו, ונעשה ניסיון שיטתי ומוצלח בכדי להפוך את ההבנות של המפגשים לחלק מגוף ידע רחב יותר. המסגור (framing) התבטא מתבטא בשאלה היכן בתוך התמונה הרחבה מצוי הידע שפותח בדיון, ועל כן גם הדימוי של יצירת הידע הוא מפה, ולא תרשים השמש המוכר מתהליכי סיעור מוחות.

*'''תהליך למידה ולא מופעי יצירתיות בודדים''' – ההיבט הברור ביותר בקבוצה היה הוא הקביעות וההמשכיות שלה. בשל כך, לא היה מדובר באירועים נפרדים של סיעור מוחות אלא בידע המתפתח ממפגש למפגש, מאירוע לאירוע, ומתקופה לתקופה.

*'''התפקידים והפוזיציות השונות לא הושהומושהות, אלא היו מהוות חלק אינהרנטי מהדיון –''' לצד המאמץ שכל המשתתפים יוכלו להשתתף לפי תרומתם ולא לפי תפקידם, לכל משתתף בחדר הייתה יש פוזיציה ייחודית שתרמה שצריכה לתרום לדיון ולפיתוח הידע לאורך זמן. תחומי המומחיות, התפיסות והגישות השונות שהביא שמביא כל משתתף לחדר אפשרו יאפשרו ליצור תמונה משותפת רבת פנים.

*'''פיתוח משותף של רעיונות ולא יצירתיות של בודדים''' - מהות התהליך היא לא יצירה של רעיונות טובים על ידי כל אחד מהמשתתפים אלא אחיזה בגוף ידע משותף. היבט זה התבטא מתבטא בכך שניתן היה יהיה להמשיך את הדברים זה של זה, ולבנות על ידי כך טיעונים רחבים ועמוקים הרבה יותר משאדם אחד יכול לבדו.