שינויים

 * '''Specific (ספיציפיים)''' - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות* '''Measurable (מדידים)''' – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה* '''Assignable (ברי הקצאה)''' – יש לציין מי יעשה אילו פעולות* '''Realistic (ריאליים)''' – לקבוע אילו יעדים ניתן להשיג במשאבים הנתונים.* '''Time-related (מעוגנים בזמן)''' – יש לציין מתי יושגו התוצאות המקוות. 

מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://web.archive.org/web/20190602193503if_/http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>

== ביקורת על המודל ==

*'''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.*'''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, ולאור העמימות המתוארת, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.*'''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.*'''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[http://newseminar.wiki.org.il/Blog:מי_קובע_את_יעד_העל_של_הביטחון_הלאומי#mumchim טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]</ref>*'''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref> == לקריאה נוספת ==

*'''<span lang="he" dir="rtl">המאמר המקורי (1981) המציג את גישת ה-SMART:</span>'''  ''[http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. way to write management's goals and objectives]''*'''מאמר ביקורת עדכני על גישת ה-SMART ו'''חוסר הרלוונטיות שלה לניהול אסטרטגי בעולם מורכב ומשתנה - [https://bcghendersoninstitute.com/when-smart-is-not-so-smart-how-to-create-the-right-kind-of-goals-for-each-situation-4fbe903fd62f When SMART is not so smart: How to create the right kind of goals for each situation]*[https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/09-083.pdf Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting] - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים.  == הערות שוליים ==