הבדלים בין גרסאות בדף "אופק ארגוני"
| (9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{תמונה | + | {{באנר|תמונה=Paris s'éveille.jpg|title=אופק: גבול ומקום (צילום: Alexandre Duret-Lutz)|עיצוב= background-position: center 20%;}} |
'''האופק הארגוני''' הוא מכלול העשיה והחשיבה המקיף את הארגון ומגביל את יכולתו ואת היכולת של העובדים בו בהיבטי חשיבה ופעולה. התחומים של [[ניהול חדשנות]], ו[[ניהול המשאב הקוגניטיבי]] מבקשים לעצב מחדש את האופק הארגוני כך שידע לתת מענה לאתגרים הקיימים. | '''האופק הארגוני''' הוא מכלול העשיה והחשיבה המקיף את הארגון ומגביל את יכולתו ואת היכולת של העובדים בו בהיבטי חשיבה ופעולה. התחומים של [[ניהול חדשנות]], ו[[ניהול המשאב הקוגניטיבי]] מבקשים לעצב מחדש את האופק הארגוני כך שידע לתת מענה לאתגרים הקיימים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===רקע והשפעה=== | ===רקע והשפעה=== | ||
{{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-sWbir8a1IRc/U8UsquYdPuI/AAAAAAAACNo/Iu5iMWySQdQ/w1247-h382-no/IMG_20140715_162207.jpg|אופק - מרחב פעולה ומגבלה תפיסתית||alt=נקודות עיוורון באופק הארגוני}} | {{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-sWbir8a1IRc/U8UsquYdPuI/AAAAAAAACNo/Iu5iMWySQdQ/w1247-h382-no/IMG_20140715_162207.jpg|אופק - מרחב פעולה ומגבלה תפיסתית||alt=נקודות עיוורון באופק הארגוני}} | ||
| + | [[File:Edmund Husserl 1900.jpg|thumb|אדמונד הוסרל - טבע את מושג האופק|alt=הפילוסוף אדמונד הוסרל]] | ||
| + | [[File:Heidegger 4 (1960) cropped.jpg|thumb|מרטין היידגר - פיתח ושכלל את המושג|alt=הפילוסוף מרטין היידגר]] | ||
מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף [[wiki:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ופותח בהמשך על ידי תלמידו [[wiki:מרטין היידגר|מרטין היידגר]] שלקח את המושג למרחבים [[wiki:אקזיסטנציאליזם|הקיומיים]] של ההוויה האנושית. | מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף [[wiki:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] ופותח בהמשך על ידי תלמידו [[wiki:מרטין היידגר|מרטין היידגר]] שלקח את המושג למרחבים [[wiki:אקזיסטנציאליזם|הקיומיים]] של ההוויה האנושית. | ||
מקורו של מושג האופק (horizon) מצוי במינוח היווני הורוס (ὅρος) המתייחס לגבול, הגבלה. האופק הוא גבול התודעה לפי היידגר. בכך, היידגר נותן הקשר רחב יותר לטענות שהושמעו לפניו, למשל על ידי קרל מרקס, לפיהן ההוויה מכוננת את התודעה. האופק הוא המקום וההקשר בו אדם משוקע ואשר מאפשר לו לראות ולחשוב דברים מסויימים ולא אחרים. ההגבלה הזו נדרשת כדי לספק כר לשפה, לתקשורת, ולמערכות חשיבה סדורות, אך גם מקשה על היכולת להשתנות ולהסתגל. | מקורו של מושג האופק (horizon) מצוי במינוח היווני הורוס (ὅρος) המתייחס לגבול, הגבלה. האופק הוא גבול התודעה לפי היידגר. בכך, היידגר נותן הקשר רחב יותר לטענות שהושמעו לפניו, למשל על ידי קרל מרקס, לפיהן ההוויה מכוננת את התודעה. האופק הוא המקום וההקשר בו אדם משוקע ואשר מאפשר לו לראות ולחשוב דברים מסויימים ולא אחרים. ההגבלה הזו נדרשת כדי לספק כר לשפה, לתקשורת, ולמערכות חשיבה סדורות, אך גם מקשה על היכולת להשתנות ולהסתגל. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
==אנשים מתארים את תופעת האופק== | ==אנשים מתארים את תופעת האופק== | ||
רבים מתארים את ההבנה כי תודעתם מסוגרת בתוך הקשר שאינם יכולים לפרוץ. ההבנה הזו מחוייבת להתרחש רק לאחר הפריצה, כלומר רק בדיעבד. להלן נביא תיאורים אישיים על תופעת האופק: | רבים מתארים את ההבנה כי תודעתם מסוגרת בתוך הקשר שאינם יכולים לפרוץ. ההבנה הזו מחוייבת להתרחש רק לאחר הפריצה, כלומר רק בדיעבד. להלן נביא תיאורים אישיים על תופעת האופק: | ||
| − | {{ | + | {{צטט|אותו מאורע כביר בחיי אילצני לבדוק מחדש, לפרטיה את העבודה שעשיתי במשך עשר שנים... התעקשותי להחזיק בגרסתי הרגילה לגבי המציאות כמעט שעשאתני חרש ועיוור... אכן, במלים "עצירת העולם" יש משום ביטוי הולם למצבי מודעות מסויימים שבהם המציאות של חיי היומיום משתנה משום שזרימת הפענוחים שלה, המתנהלת ברגיל ללא הפרעה, נעצרת פתוח מכוח מערכת נסיבות הזרה לאותה זרימה.|קרלוס קסטנדה, מסע לאיכטלאן, עמ' 12-13.}} |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
* [[ניהול המשאב הקוגניטיבי]] | * [[ניהול המשאב הקוגניטיבי]] | ||
* [[חדשנות#גישת דואלוג לחדשנות - חדשנות בתוך האופק וחדשנות כהתמזגות אופקים|חדשנות כמיזוג אופקים]] | * [[חדשנות#גישת דואלוג לחדשנות - חדשנות בתוך האופק וחדשנות כהתמזגות אופקים|חדשנות כמיזוג אופקים]] | ||
| − | * | + | * [[מדיה:חלוציות לפני המחנה - האופק כרעיון מכונן.pdf|חלוציות לפני המחנה - האופק כרעיון מכונן]] - דברים שנאמרו בכנס הפרידה מאלוף [[גרשון הכהן]] במכללה לביטחון לאומי. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* ערך על [[wiki:היידגר|מרטין היידגר]] ועל [[wiki:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] בויקיפדיה. | * ערך על [[wiki:היידגר|מרטין היידגר]] ועל [[wiki:אדמונד הוסרל|אדמונד הוסרל]] בויקיפדיה. | ||
| − | * [http://www.blackwellreference.com/public/tocnode?id=g9780631190950_chunk_g978063119095011_ss1-7 - Horizon] - מתוך 'מילון היידגר', מיכאל אינווד (אנגלית). | + | * [http://www.blackwellreference.com/public/tocnode?id=g9780631190950_chunk_g978063119095011_ss1-7 - Horizon] - מתוך 'מילון היידגר', מיכאל אינווד (אנגלית). |
| − | + | [[category:באנר]] | |
| − | [[ | + | [[category:מושגים]] |
| − | [[ | + | [[category:פיתוח ידע ולמידה]] |
| − | [[ | + | [[category:תיאוריות]] |
| − | [[ | + | [[category:קוגניציה ארגונית]] |
| + | [[category:פילוסופיה]] | ||
| + | {{קרדיט|שנה=2015}}{{meta | ||
| + | |author=יותם הכהן | ||
| + | |category=חשיבה מערכתית | ||
| + | |tags=פילוסופיה,אקזיסטנציאליזם | ||
| + | |type=מושג | ||
| + | |featured=לא | ||
| + | }} | ||
גרסה אחרונה מ־08:03, 25 בדצמבר 2022
האופק הארגוני הוא מכלול העשיה והחשיבה המקיף את הארגון ומגביל את יכולתו ואת היכולת של העובדים בו בהיבטי חשיבה ופעולה. התחומים של ניהול חדשנות, וניהול המשאב הקוגניטיבי מבקשים לעצב מחדש את האופק הארגוני כך שידע לתת מענה לאתגרים הקיימים.
אופק - מקורות המושג
אופק הוא מערכת התייחסות המעשית שהאדם ארוג בתוכה ומתוכה נשאבת המשמעות האישית והקבוצתית של הדברים. המטאפורה של האופק איננה ביחס למקום אליו אני הולך אלא האופק שמקיף אותנו מכל העברים ובשל כך חוסם את גבול הראיה שלנו. כמו באופק הנראה, שאנו יודעים שאם נמשיך הלאה, נראה אופקים חדשים, אך נאבד את האופקים שאנו נמצאים בהם כיום כך גם באופק של ההווה והתפיסה שלנו:
|
An horizon designates the limit of a human being's field of vision under normal conditions. The field of vision is unified, but it is not a totality, since it cannot be apprehended all at once. We cannot get the whole horizon into view, because we can only see in one direction at a time. An horizon is also perspectival: the boundary of a geometrical figure, by contrast, or of a piece of ground, is fixed and measurable. |
|
| – Finlayson, J.G (2005). Habermas: a Very Short Introduction. Oxford University Press. pp. 52 | ||
ברמה הארגונית האופק הוא מכלול ההתרחשויות והתפיסות שמכוננות את דרכי החשיבה הייחודיות לאותו ארגון. האופק הוא הגורם הכולא (גבולות המובן מאיליו) והמאפשר (מרחב הפעולה) של הארגון.
רקע והשפעה
_cropped.jpg)
מושג האופק נהגה על ידי הפילוסוף אדמונד הוסרל ופותח בהמשך על ידי תלמידו מרטין היידגר שלקח את המושג למרחבים הקיומיים של ההוויה האנושית. מקורו של מושג האופק (horizon) מצוי במינוח היווני הורוס (ὅρος) המתייחס לגבול, הגבלה. האופק הוא גבול התודעה לפי היידגר. בכך, היידגר נותן הקשר רחב יותר לטענות שהושמעו לפניו, למשל על ידי קרל מרקס, לפיהן ההוויה מכוננת את התודעה. האופק הוא המקום וההקשר בו אדם משוקע ואשר מאפשר לו לראות ולחשוב דברים מסויימים ולא אחרים. ההגבלה הזו נדרשת כדי לספק כר לשפה, לתקשורת, ולמערכות חשיבה סדורות, אך גם מקשה על היכולת להשתנות ולהסתגל.
רעיון האופק השפיע בצורות שונות על ההתפתחויות הפילוסופיות המרכזיות במאה ה-20, ובין השאר מונח בתשתית הספר המבנה של מהפכות מדעיות המניח את רעיון הפרדיגמה כמעין אופק משותף.
אנשים מתארים את תופעת האופק
רבים מתארים את ההבנה כי תודעתם מסוגרת בתוך הקשר שאינם יכולים לפרוץ. ההבנה הזו מחוייבת להתרחש רק לאחר הפריצה, כלומר רק בדיעבד. להלן נביא תיאורים אישיים על תופעת האופק:
אותו מאורע כביר בחיי אילצני לבדוק מחדש, לפרטיה את העבודה שעשיתי במשך עשר שנים... התעקשותי להחזיק בגרסתי הרגילה לגבי המציאות כמעט שעשאתני חרש ועיוור... אכן, במלים "עצירת העולם" יש משום ביטוי הולם למצבי מודעות מסויימים שבהם המציאות של חיי היומיום משתנה משום שזרימת הפענוחים שלה, המתנהלת ברגיל ללא הפרעה, נעצרת פתוח מכוח מערכת נסיבות הזרה לאותה זרימה.
קרלוס קסטנדה, מסע לאיכטלאן, עמ' 12-13.
לקריאה נוספת
- פרדיגמות ארגוניות
- ניהול המשאב הקוגניטיבי
- חדשנות כמיזוג אופקים
- חלוציות לפני המחנה - האופק כרעיון מכונן - דברים שנאמרו בכנס הפרידה מאלוף גרשון הכהן במכללה לביטחון לאומי.
קישורים חיצוניים
- ערך על מרטין היידגר ועל אדמונד הוסרל בויקיפדיה.
- - Horizon - מתוך 'מילון היידגר', מיכאל אינווד (אנגלית).
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, אופק ארגוני, מאגר הידע של דואלוג, 2015.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.