סביבה מעודדת חדשנות

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
(הופנה מהדף ניהול חדשנות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קובץ:Paranal Starry Night.jpg

סביבה מעודדת חדשנות מהווה אלמנט בסיסי ביכולתה של קבוצה או ארגון לחולל חדשנות לאור זמן. מאחר שלא ניתן לשלוט בייצור החדשנות, יש ערך רב ביצירת סביבה שתסייע להצמיח את הכיוונים החדשניים באופן אורגני. ניתן לשרטט מספר היבטים המסייעים לכך שבתוך הסביבה זו תצמח החדשנות המצופה:

  • אמון ופתיחות - האמון באדם הפועל, והפתיחות להעלות רעיונות שנשמעים בתחילה לא ישימים, מגדילה את היצע הרעיונות ואת האפשרות שמי מהם יבחר כדי להיות מקודם בפועל.
  • ריבוי של דמויות וזוויות שונות ומרחב שיח פורה בניהם - הדמויות השונות המביאות אופקים שונים מאפשרות מיצוי של ידע שונה לפתרון בעיות וכן מרחב ליצירת תובנות חדשנות.
  • חיכוך עם העבודה הממשית - החיכוך עם הבעיות והאתגרים מוליד רעיונות כמו גם כלי פעולה להתמודדות עמם.
  • רוחב תיאורטי המאשר התמרה מתחום לתחום - אלטרנטיבות תפיסתיות ומעשיות מאפשרות לתקוף בעיות ידועות מכיוונים חדשים וכך לייצר שינוי מהותי בדרכי הפעולה.
  • מסוגלות - תחושה של הפועלים ונוגעים בדבר לפיה אפשר להצליח בניסיון לעשות דברים אחרת.
  • נחת רוח ופניות - אם קיימת בארגון נחת רוח ופניות לתהליכים חדשים, יש אפשרויות שאלו יתקיימו. מנגד, ארגונים שעסוקים כל הזמן ב'שותף' ובחירום, יתקשו מאוד לקיים סדר יום חדשני. בתוך מרחב הפניות הזה, עשויים להווצרים תאי TAZ אשר בתוכם תתקיים חדשנות פורצת דרך.
  • "בית נאה, כלים נאים... מרחיבים דעתו של אדם" - לסביבה הפיזית יש חשיבות רבה בעיצוב המרחב התודעתי שלנו, לעיצוב האינטראקציות האנושיות בתוכה, ולהאצת (או צמצום) יכולת החדשנות שלנו.

למעשה, הסביבה המעודדת חדשנות דומה במאפיינים הבסיסיים שלה בין זו המכוונת לחדשנות בתוך האופק לבין זו המכוונת לחדשנות מתוך היתוך אופקים. עם זאת, קיים שוני משמעותי ביחס למינונים הרצויים בין הגורמים השונים המצויינים לעיל.

דוגמא:

המקרה של מעבדות דל כסביבה מעודדת חדשנות פורצת דרך

מקרה הבוחן של מעבדות Bell של חברת AT&T מציג מודל מעניין של חדשנות פורצת דרך (המודל מתואר במאמר של ג'ון גרטנר ב-NYT). מעבדות בל אחראיות מאז שנת 1947 לשורה של המצאות פורצות דרך כמו הסיב האופטי, שימושים יישומיים בלייזר, תאי אנרגיה סלולארית וכן הטרנזיסטור (הרכיב האלקטרוני המהווה בסיס לכל תעשיית המחשוב).

קובץ:Western Electric complex NYC 1936.jpg
מבנה המעבדות במנהטן, 1936. כיום מרכז אמנים

מאחורי המעבדה יוצאת הדופן הזו התקיימה משנה סדורה של איך מנהלים סביבה של חדשנות. העקרונות שיישמו בהתנהלות המעבדה מציגים כמה נקודות בולטות בתחום מנועי החדשנות:

  • חיכוך בין מעבדה ושטח – אחד היתרונות של מעבדות בל הוא החיבור הקרוב שבין המעבדה עצמה ובין מפעלי החומרה של חברת הטלפונים. הרעיון היה לחבר בין ידע תיאורטי פורץ דרך ובין "השטח" – המקום שבו החדשנות הופכת למוצר עבור המשתמשים, על מנת ששתי המערכות יוכלו ללמוד מהניסיון של כל אחת מהן. המעבדות מתוארות כ"מגדל שן שיש לו מפעל למטה" (Ivory tower with a factory downstairs) – דהיינו חיבור בין תיאוריה וישימות שלא מתפשרת על היכולת לחשוב על רעיונות מופשטים גדולים, אך גם משקיעה מאמץ ממוקד בהפיכתם למוחשיים.
  • התלכדות (Convergence) באמצעות אינטראקציה שוטפת – החיבור הפיסי בין חוקרים מתחומים שונים בא לידי ביטוי הן במדיניות כוח האדם והן במבנה הארכיטקטוני של המעבדה – מסדרון ארוך שאילץ את העובר בו להיחשף לשורה של פרויקטים מעבר לתחום עיסוקו. שימו לב שהשילוב הזה בא לידי ביטוי לא רק ברב תחומיות אלא גם בחיבור בין תיאורטיקנים ומיישמים – קרי, בין Thinkers ו-Doers. החדשנות נוצרת, לפי גישה זו, על ידי יצירת הרמוניה בין כלים באמצעות אינטראקציה חופשית.
  • אמון ופתיחות - ראשי המעבדה, ובייחוד מרווין קלי שדמותו מתוארת בהרחבה במאמר מתוארים כמי שהביעו אמון מלא בצוות המעבדה, ובמומחיותם. אמון זה סייע להם ליצור, וסייע להם לעבוד יחד כדי ליצור. העובדים, מצדם, נדרשו לעבוד תמיד כאשר דלתותיהם פתוחות.
  • נחת בתהליך היצירה - המתודה היתה לאפשר קבועי זמן ארוכים מאוד לתהליך היצירה הראשונית. במקרה של הצוות שהמציא את הטרנזיסטורים עברו שנתיים שלמות של עבודה כאשר מנהלי המעבדה כלל לא ידעו מה תהיה מטרתו הסופית של הפרויקט. במקביל החוקרים קיבלו חופש כמעט מוחלט לבחור את כיווני ההתקדמות בהם רצו ללכת.
  • שימור ובניית בסיסי ידע – התבססות של המעבדה על מוקדי ידע ייחודיים – מה שמתאר הכותב כ"The guy who wrote the book". המאמר מדבר על "מסה קריטית" של מוחות מובילים שדרושים על מנת לחולל בתוך מרחב מוגדר חדשנות פורצת דרך.


לקריאה נוספת

  • True Innovation - מאמר של ג'ון גרטנר בניו-יורק טיימס על החדשנות במעבדות בל. שווה קריאה.