למידה בסיסית

למידה בסיסית היא שלב הכרחי בהתמודדות עם פער רלוונטיות (שחיקה של ההלימה בין האופן שבו ארגון תופס את המציאות לבין סביבת הארגון המשתנה). למעשה, הלמידה הבסיסית היא הביטוי המדוייק ביותר של מושג פיתוח הידע. הלמידה הבסיסית היא תהליך שבו נוצרת פרדיגמה חדשה להתבוננות על המציאות ולפעולה בתוכה.

מקורות המושג

מושג הלמידה הבסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר צבי לניר "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של פער רלוונטיות. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור שלבי ההתפתחות של פער הרלוונטיות. בתיאור זה, הלמידה הבסיסית (fundamental learning) ניצבת אל מול הלמידה המצבית (incremental learning) המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשרת לנוע לכיוון חדש לגמרי כפי שנדרש במצבים אלו.

יחד עם זאת, מבחינת דואלוג, הלמידה הבסיסית היא מצב מתמשך הנובע מתוך תרבות ארגונית המאפשרת לגורמים הפועלים בארגון בחינה, ניסוי וטעיה ומתוך כך שימור של רלוונטיות לאור סביבה משתנה. אנו מכנים מציאות רצויה זו בשם מעבדה דואלוגית.

התנאים ליצירת למידה בסיסית

כדי לחולל למידה בסיסית יש צורך בתמהיל נכון של ניסויים תפיסתיים ומעשיים ההופך את הארגון לכדי מעבדה דואלוגית:

• מודעות לפער - יש לפרוץ את מרחב ההכחשה, ולהיות מודעים לכך שגישה הקיימת איננה רלוונטית עוד למציאות ולסביבה המשתנה. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מודעות זו הינה פרובלמטיזציה - ערעור של המובן מאליו בארגון.
• נכונות לפרוץ את מסגרות העבודה הקיימות - המודעות לפער איננה מהווה בהכרח גם נכונות לנוע הלאה לפיתוח גישות חדשות. כדי לעשות זאת יש צורך בהעזה ארגונית.
• מרחב התנסות וחיכוך - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה.