למידה בסיסית

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למידה בסיסית היא שלב הכרחי בהתמודדות עם פער רלוונטיות (שחיקה של ההלימה בין האופן שבו ארגון תופס את המציאות לבין סביבת הארגון המשתנה). למעשה, הלמידה הבסיסית היא הביטוי המדוייק ביותר של מושג פיתוח הידע. הלמידה הבסיסית היא תהליך שבו נוצרת פרדיגמה חדשה להתבוננות על המציאות ולפעולה בתוכה.

מקורות המושג

מושג הלמידה הבסיסית נדון לראשונה בספרו של ד"ר צבי לניר "ההפתעה הבסיסית", במענה לסוג הלמידה הנדרש לנוכח מצב של פער רלוונטיות. על פי לניר, הלמידה הבסיסית הינה השלב הקריטי והאחרון בתיאור שלבי ההתפתחות של פער הרלוונטיות. בתיאור זה, הלמידה הבסיסית (fundamental learning) ניצבת אל מול הלמידה המצבית (incremental learning) המסיקה דבר מתוך דבר ובשל כך איננה מאפשרת לנוע לכיוון חדש לגמרי כפי שנדרש במצבים אלו.

יחד עם זאת, מבחינת דואלוג, הלמידה הבסיסית היא מצב מתמשך הנובע מתוך תרבות ארגונית המאפשרת לגורמים הפועלים בארגון בחינה, ניסוי וטעיה ומתוך כך שימור של רלוונטיות לאור סביבה משתנה.

התנאים ליצירת למידה בסיסית

בכל ארגון קיימים תנאים ליצירת למידה בסיסית באופן מתמיד, מתוך מודעות מתמדת למרחב ההכחשה, המשגה של המציאות ותהליכי העבודה. לשם כך יש צורך בתמהיל נכון של ניסויים תפיסתיים ומעשיים ההופך את הארגון לכדי מעבדה דואלוגית:

  • יצירת תווך צלול - עבודה מתמדת להעלאת המודעות למנגנוני ההגנה האישיים והארגוניים מאפשרת לאורך זמן פריצה של מרחב ההכחשה. אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מודעות זו הינה פרובלמטיזציה - ערעור של המובן מאליו בארגון.
  • נכונות לפרוץ את דפוסי העבודה הקיימים - המודעות לפער איננה מהווה בהכרח גם נכונות לנוע הלאה לפיתוח גישות חדשות. כדי לעשות זאת יש צורך בהעזה ארגונית. התמודדות עם החרדה מכניסה לתוך הערפל מאפשרת פיתוח דרכי פעולה וחשיבה חדשות לגמרי שמייצרות לבסוף אסטרטגיה ארגונית רלוונטית.
  • מרחב התמרה פורה - כדי להיות מסוגל לחשוב אחרת על המציאות יש צורך במיצוי משאבי הידע והחשיבה הקיימים אך אינם באים לידי ביטוי מאחר ומסווגים כ'לא רלוונטיים'. האלטרנטיבות שגישות אחרות מספקות יעזרו לנו להבין טוב יותר אותנו, את סביבתנו ואת אפשרויות הפעולה הקיימות בפנינו.
  • מרחב התנסות וחיכוך - גישה חדשה חייבת להתבטא במרחב פעולה ממשי, שבו מושגים, רעיונות ותפיסות מקבלים ביטוי מעשי המשפיע בחזרה על התפיסה.
דוגמא:

מנהיגותו של רבן יוחנן בן זכאי כפי שהיא מתוארת במדרשי החורבן[1] מאפשרת לו לפרוץ את החומות הסימבוליות והממשיות של ירושלים הנצורה. מתוך כך הוא יכול להתחיל תהליך של למידה בסיסית ארוכה של עיצוב פני היהדות לאחר חורבן בית המקדש שראשיתה בבקשתו לאספסיינוס - "תן לי את יבנה וחכמיה". להרחבה בנושא זה ראה מצגת על ההפתעה ולמידה בסיסית בחורבן בית שני


לקריאה נוספת

שלבי פער הרלוונטיות

מקורות חיצוניים


הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, נו א-ב