86
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
* '''מוכנות לחוות את המתרחש''' - כדי להבחין בניואנסים הדקים של המציאות יש צורך בהתכווננות שמאפשרת לחוות את המתרחש, ולהסביר לעצמנו מה אנחנו חווים.
* '''מוכנות לשהות בעמימות''' - תהליך פיתוח הידע מצריך מאיתנו להיות מסוגלים להגיד - אנחנו עדיין לא יודעים. מתוך המוכנות לשהות בעמימות זו, לנוכח שאלה שאיננה מוגדרת כל צרכה ([[ענן]]) נוכל להכנס אל תוך השאלה, להגדירה לאורך זמן ולפתח ידע רלוונטי אודותיה.
* '''מרחב אינטלקטואלי עשיר''' - מרחב הרעיונות שאנו מצויים בתוכו מאפשר לנו לחשוב על אלטרנטיבות לאופן הפעולה והמחשבה הקייםהקיימים. מתוך מרחב עשיר ניתן להגיע ל[[התמרה|התמרות]] איכותיות שיאפשרו לחבר את החוויה עם השראה מצד רעיונות חיצוניים. * '''מרחב התנסות בטוח''' - ההתנסות בדרכי פעולה חדשות הוא מרחב הלמידה המרכזי של ארגונים. יצירה של מרחבים בטוחים לניסויים מאפשרת את הפיתוח של הידע הרלוונטי לניסויים אלו שבתורו יכול להשפיע על הארגון כולו(ר' פעולה במרחב הכאוטי/ קינפין).
{{מסגרת|'''דוגמא:'''
[[wiki:עזר ויצמן|עזר ויצמן]] מתאר את המרפסת בבסיס [[wiki:רמת דוד|רמת דוד]] עליו פיקד בראשית שנות ה-50, כמרחב פתוח שבו מתנהל פיתוח הידע האיכותי ביותר ביחס לדרכי הפעולה של חיל האוויר של ישראל בשנותיו הראשונות. בציטוט שלהלן מודגשים ההיבטים המתארים את תנאי פיתוח הידע: '''מרחב השיח הפתוח''', '''מוכנות לחוות את המתרחש''', ו-'''מוכנות לשהות בעמימות''':
#* '''סגירות בפני רעיונות חיצוניים''' - ייצור הידע מתחולל במפגש שבין חווייה מעשית לבין מקורות השראה מעבר לכאן ולעכשיו (למשל - [[התמרה]]). ארגון או מערכת (למשל - מערכות בטחוניות) שמונעות בפועל שיתוף רעיונות עם הסביבה החיצונית לארגון יגלו לאורך זמן שמקורות ההשראה שלהם מתדלדלים ועמן איכות הידע שמתפתח בארגון.
#* '''היעדר שיח פנימי''' - השיח בין הפועלים לארגון הוא המרחב המרכזי שבו העובדים הופכים את החוויות והפעולות שלהם לידע נהיר (גם להם) ומשותף (לקבוצה). ארגונים שבהם אין פלטפורמות שבהם מתקיים שיח פנימי פתוח יתקשו מאוד בפיתוח הידע ועוד יותר בהפיכתו לידע ארגוני.
#* '''חוסר מוכנות לשהות בעמימות''' - חשש ארגוני מ[[ענן|מצבי עמימות]] תפיסתיים מוביל לחזרה כפויה למרחב הידוע, ובהכרח מסרס את היכולת להתנסות ולפתח ידע חדש.
==גישת דואלוג לפיתוח ידע==