תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  00:42, 13 ביולי 2014
אין תקציר עריכה
חשיבה מערכתית (system thinking) היא יכולת ההתבוננות בסביבה [[סבוך|סבוכה]] המורכבת מאלמנטים רבים, ופיתוח אסטרטגיות להובלת לפעולה ולהובלת שינוי בתוכה. בשנים האחרונות החשיבה המערכתית תופסת מקום נרחב מאוד בפיתוח יכולות אסטרטגיות של ארגונים וחברות. יש להבחין בין חשיבה מערכתית מלשון [[מערכת]], לבין דרג מערכתי, מלשון [[מערכה]]. כמו כן, יש להדגיש כי חשיבה מערכתית אינה מערכתיות או קונפורמיזם.
==מקורות החשיבה המערכתית==
מקורותיה של החשיבה המערכתית בארגונים מצויה בתחום של הנדסת תעשיה וניהול. הצורך לארגן פרוייקטים מורכבים ומרובי משתנים הוביל ליצירת [[מפה מושגית|מפות תכנון]] שבהן מרכיבים רבים מתחברים יחד למערכת אחת. עם זאת, החשיבה ההנדסית על מערכות מתמצה בסוף לתחום המערכות הסגורות שבהן ניתן להבין את הקשר הלוגי/סיבתי בין כל המרכיבים. בעולם של [[סבוך|מערכות סבוכותפתוחות]] שבו לא ניתן להבין את הקשר הסיבתי בין כל המרכיבים יש צורך לייצר כלים תפיסתיים חדשים. החשיבה המערכתית בארגונים ובמערכות סבוכות, שנסמככת שנסמכת [[תורת המערכות|תורת המערכות הסבוכות]] נכנסת בדיוק לפער הזה. אמנם, לתחום זה יש אבות רבים, אך אנו בדואלוג ממשיכים את גישתם של מי שלדעתנו הם פורצי הדרך בתחום של החשיבה המערכתית בארגונים:.
===צבי לניר===
צבי לניר שימש כקצין מודיעין במהלך מלחמת יום הכיפורים. לניר, חש לאחר המלחמה כי האופן שבו ניגש חיל המודיעין ולאחר מכן וועדת אגנרט לבחינת המחדל ההתרעתי איננו מספק והחליט לצאת למסע מחקרי אישי הנסמך על מחקר היסטורי וקוגניטיבי לבחינת שורשי הכישלון. לניר כתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא ההפתעה, שם גיבש את מושג [[הפתעה בסיסית|ההפתעה הבסיסית]], ופרסם אותה בספר הנושא את אותו שם. חלקו הראשון של הספר מוכיח באופן היסטורי כי מחדל ההתרעה ביום הכיפורים לא נבע מכשל מקומי או אישיותי אלא מגישה כוללת שאיננה רלוונטית. בחלקו השני של הספר לניר משרטט קווים מנחים לאופן הלמידה הנדרש במצבים של הפתעה בסיסית.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/4315"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.