7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{טורקיז|בדואלוג אנו מסייעים למערכות ולמנהלים לפתח חשיבה מערכתית להבנת האתגרים ולפיתוח מענים רלוונטיים לאורך זמן. לקריאה נוספת:<br /> '''[[קורס לפיתוח חשיבה מערכתית]]'''}}<onlyinclude>'''חשיבה מערכתית''' (system thinking) היא יכולת ההתבוננות בסביבה [[סבוך|סבוכה]] המורכבת מאלמנטים רבים, ופיתוח אסטרטגיות לפעולה ולהובלת שינוי בתוכה. בשנים האחרונות '''החשיבה המערכתית''' תופסת מקום נרחב מאוד בפיתוח יכולות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] של ארגונים וחברות ושל המנהלים בתוכן. יש להבחין בין חשיבה מערכתית מלשון [[מערכת]], לבין דרג מערכתי, מלשון [[מערכה]] וכן להדגיש כי חשיבה מערכתית אינה מערכתיות או קונפורמיזם.</onlyinclude>
== מחשיבה לינארית לחשיבה מערכתית==
<div style="overflow:hidden;float:left; height:265px; width:400px;">
<html>
<iframe frameborder="0" src="http://www.tagxedo.com/art/4e1267ff524f4ea1" width="500" height="600" scrolling="no" style="margin-top: -180px;"></iframe>
</html>
</div>
הצורך הגובר בפיתוח חשיבה מערכתית בארגונים נובע מעלייה מתמשכת ברמת המורכבות בניהול (בשל גלובאליזציה, עלייה בקצב השינויים והצפת מידע) לצד הבנה של החסמים הקיימים בחשיבה הלינארית המסורתית. בניגוד לאחרונה, החשיבה המערכתית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין המרובים הקיימים במערכת, ולא לעשות להן רדוקציה להשפעה סיבתית חד-צדדית שאיננה מייצגת נאמנה את המציאות. ד"ר פנחס יחזקאלי [http://www.xn--7dbl2a.com/wiki/מושגים/חשיבה-מערכתית/ כותב] כי חשיבה מערכתית הינה:
{{ציטוט|תוכן=היא ההבנה שאנו פועלים במערכת מורכבת, הכפופה לתכונות ולחוקים של מערכות מורכבות, המאפשרים לנו יכולת ניתוח טובה שלה, של הסביבה המשימתית בה היא פועלת ושל מערכות יריבות בסביבה הזו. בניתוח זה ניתן להבחין בהשפעות הדדיות של מרכיבים שונים על המערכת כולה והתמודדות עם בעיות בצורה רב ממדית (פתרון בעיה לטווח ארוך ולא בצורה נקודתית), בין תחומית ואינטגרטיבית (פתרונה של אותה בעיה בצורה שתעלים אותה כליל מארגון שלם ולא רק ממערכת אחת בו). הגדרה אחרת היא "היכולת לחשוב ולפעול בהרמוניה בסביבה עתירת סתירות" (נוה, 2003, ע' 206).}}
* '''המורכבות נמצאת גם ביחידות היסוד''' - מצד אחד גם היחידות הקטנות ביותר מקיימות בתוכן מורכבות רבה, ולעתים מהוות [[פרקטל]] שמהדהד את מבנה הזיקות במערכת הרחבה. כך, למשל, גם יחידת היסוד של המערכת החברתית - האדם הפרטי - מכילה בתוכה מורכבות אינסופית המהדהדת את המורכבויות החברתיות הרחבות.
* '''האתגרים פרוסים על פני המערכת''' - מכלול הזיקות, ולא הגורמים השונים, מייצרים את התופעות הנגלות במערכת, ועל כן יש להתמודד עם הזיקות המערכתיות.
==כלים ותנאים לפיתוח חשיבה מערכתית==
הצורך לבחון אלמנטים רבים קשה מאוד לתודעה האנושית, בייחוד כזו שהורגלה לחשיבה לינארית-לוגית. בשל כך יש להבין את התנאים והכלים הנדרשים לפיתוח חשיבה מערכתית. החשיבה המערכתית נדרשת הן בשלב של הבנת המערכת בה אנו פועלים והן באשר למטרות הפעולה והשינוי אותו אנו מבקשים לקדם.
===הבנת המערכת===
הבנת האלמנטים הפועלים ומערכת הזיקות בניהם מצריכה מצד אחד יכולת סקירה רחבה ככל הניתן, ומצד שני יכולת לצמצם את כל המידע הרב לכדי ידע בעל משמעויות אופרטיביות. הטענה הבסיסית של ד"ר צבי לניר היא שאופי החשיבה האנושית הוא מערכתי וסבוך בבסיסו ועל כן מתאים במיוחד להבנה של מערכות סבוכות. להלן כמה כלים ליצירת מבט מקיף אך פשוט אודות מערכת:* חשיבה "[[ענן|עננית]]"- הסקירה של השלם המערכתי גורמת לחשיבה האנושית להכנס למצב "ענני" - יותר מידי אינפורמציה שקשה לאחסן אותה במגירות מוכנות מראש. על כן שלב זה קשה מאוד לחלק מן האנשים. אבל עם ההתעבות של הענן אנו מבינים יותר ויותר קשרי גומלין בין האלמנטים והופכים את הענן לבר-נשיאה. החשיבה על הענן היא בהכרח '''חשיבה על השלם''' המערכתי וניסיון '''להבין את ההקשרים השונים''' של פעולת המערכת ו'''היחסים בין חלקי המערכת השונים'''. * [[המשגה]]- ההמשגה, קרי - היכולת להפוך דפוסים מורכבים לייצוגים מילוליים פשוטים אך לא מקבעים מאפשרת לנו להתמודד עם הסיבוכיות הרבה. תהליך ההמשגה מצריך מרחב שיח בתוכו יווצרו המושגים החדשים. ההמשגה נעה כל העת בין '''הפשטה של היבטים קונקרטיים''' לבין '''קונקרטיזציה של המושפט'''. * [[קבוצת למידה|דיון רוחבי]] - קבוצה אשר נכנסת יחד אל הענן, תסייע ליצור לאורך זמן מושגים והבנות חדשות אודות המערכת, ובשלב מאוחר יותר גם [[מסגור מחדש|למסגר מחדש]] (''to reframe'') את מכלול המרכיבים ולייצר הבנה פשוטה של מערכת הזיקות. צורת החשיבה בקבוצה מאפשרת את היכולת לחולל '''[[גילוי|גילויית]] ולא לינארית'''. החשיבה הגילויית היא זו שמייצרת לאורך זמן ולעתים ברגעי גילוי מהירים הבנות חדשות ומהותיות על המערכת. ההנחה העומדת מאחורי החשיבה הגילויית מתייחסת לכך שבמערכת רב הסמוי על הגלוי, והפיכת דפוס למובן היא אקט של היחשפות ולא של אנליזה בלבד. * [[מפה מושגית]] - יצירה של מפות מושגיות מאפשרת להתמודד עם מגוון מושגים, לצייר את מערכת הזיקות בניהם ולבסוף לנוע אל עבר המסגרת הכללית הרצויה. המפה המושגית מסייעת לצייר '''ניגודים משלימים''' ו'''מתחים מובנים''' בין רכיבי המערכת והגיונותיה.
===אופן הפעולה במערכת===
המורכבות של האתגרים מצריכה גם שזירה של מענה הנותן ביטוי למכלול המרכיבים והמתחים, ומבקש לחולל [[התהוות]] חיובית במערכת. לשם כך נדרשת:* [[מנהיגות הסתגלותית]]- תחום הידע של המנהיגות ההסתגלותית עוסק ביכולת להניע תהליכים מערכתיים מורכבים להשגת [[שינוי הסתגלותי במערכת]]. ** [[המרפסת ורחבת הריקודים|שהיה במקביל במערכת וברחבת הריקודים]] - כדי להיות מסוגלי לייצר ידע אופרטיבי רלוונטי, יש צורך לשהות במקביל הן במרחב העשייה (רחבת הריקודים), והן בהתבוננות מערכתית רחבה (המרפסת). ** [[ויסות הטמפרטורה]] - יש לדעת כיצד לווסת את טמפרטורת העבודה והשינוי במערכת כך שיישמר לאורך זמן מצב צבירה המאפשר שינוי. ** [[רתימת שותפים]] - הצורך לחולל שינוי מערכתי מחייב רתימה של שותפים, רתימה שאפשרית לרוב מקרב אלו שאינם רואים את עצמם כרלוונטיים לסוגיה הנדונה. * כל אלו עולים לכדי יכולת [[עיצוב המערכה|לעצב את המערכה]] ולהובילה - עיצוב המערכה מתייחס לתובנות המערכתיות-אופרטיביות, וניהול המערכה לאופן ההובלה לאורך זמן של השינוי המבוקש.
==מקורות החשיבה המערכתית==
[[File:Food web.gif|thumb|350px|אקו-סיסטם - מערכת אקולוגית-ביולוגית מורכבת]]
מקורותיה של החשיבה המערכתית בארגונים מצויה בתחום של הנדסת תעשיה וניהול. הצורך לארגן פרוייקטים מורכבים ומרובי משתנים הוביל ליצירת [[מפה מושגית|מפות תכנון]] שבהן מרכיבים רבים מתחברים יחד למערכת אחת. עם זאת, החשיבה ההנדסית על מערכות מתמצה בסוף לתחום המערכות הסגורות שבהן ניתן להבין את הקשר הלוגי/סיבתי בין כל המרכיבים. בעולם של [[מערכת פתוחה|מערכות פתוחות]] שבו לא ניתן להבין את הקשר הסיבתי בין כל המרכיבים יש צורך לייצר כלים תפיסתיים חדשים. התחום המדעי של חקר מערכות סביבתיות (אקו-סיסטם)הזניק את היכולות לחשוב ולהבין את המורכבות המערכתית. החשיבה המערכתית בארגונים ובמערכות סבוכות, שנסמכת [[תורת המערכות|תורת המערכות הסבוכות]] נכנסת בדיוק לפערים אלו.
אמנם, לתחום זה יש אבות רבים, אנו בדואלוג ממשיכים את גישתם של מי שלדעתנו הם פורצי הדרך בתחום של החשיבה המערכתית בארגונים. ד"ר פנחס יחזקאלי [http://www.xn--7dbl2a.com/wiki/מושגים/חשיבה-מערכתית/ מתאר] את השלבים המכריעים ביצירת תחום זה:{{ציטוט|תוכן=המושג חשיבה מערכתית נטבע על ידי המהנדס ג'אי פורסטר (Forrester) (Richmond, 1994, ע' 3). חשיבה זו מפרשת את העולם שבו אנחנו חיים במונחים של תורת המערכות המורכבות. זאת, מתוך ההבנה שדיסציפלינה זו מאפשרת התמודדות טובה יותר עם המורכבות של "סביבתנו המשימתית", בעולם דינאמי, המשתנה במהירות (רזי ויחזקאלי, 2013). מושג זה התפרסם מאוד בעקבות ספרו הפופולארי של פיטר סנג'י, מתלמידיו של פורסטר, שיצא לאור ב- 1990 – "הדיסציפלינה החמישית" (The Fifth Discipline)... סנג'י מונה חמש דיסציפלינות, כשהחמישית – המצויה במוקד הספר – הינה המושג "חשיבה מערכתית" (Systems Thinking) (Senge, 1990, ע' 89). הוא הגדיר "חשיבה מערכתית" כחשיבה לא-ליניארית, העוסקת בראיית השלם; והסביר ש"חשיבה מערכתית" נדרשת בימינו יותר מאשר בעבר, משום ש"אנו הולכים וכורעים תחת נטל המורכבות"}}בהקשר הישראלי, ובייחוד בספירה הבטחונית קדמו את מושג זה ד"ר צבי לניר וד"ר שמעון נווה שפעלו יחד ב[[ויקי:מלת"ם|מלת"ם]] בשנות ה-90' וה-2000.
===צבי לניר===
צבי לניר שימש כקצין מודיעין במהלך מלחמת יום הכיפורים. לניר, חש לאחר המלחמה כי האופן שבו ניגש חיל המודיעין ולאחר מכן וועדת אגנרט לבחינת המחדל ההתרעתי איננו מספק והחליט לצאת למסע מחקרי אישי הנסמך על מחקר היסטורי וקוגניטיבי לבחינת שורשי הכישלון. לניר כתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא ההפתעה, שם גיבש את מושג [[הפתעה בסיסית|ההפתעה הבסיסית]], ופרסם אותה בספר הנושא את אותו שם. חלקו הראשון של הספר מוכיח באופן היסטורי כי מחדל ההתרעה ביום הכיפורים לא נבע מכשל מקומי או אישיותי אלא מגישה כוללת שאיננה רלוונטית. בחלקו השני של הספר לניר משרטט קווים מנחים לאופן הלמידה הנדרש במצבים של הפתעה בסיסית.
השפעתו של נווה דרך המרכז לחקר תורת המערכה ([[wiki:המלת"מ|המלת"מ]]) הובילה לגיבוש רעיונות פעולה חדשים בצה"ל שסייעו מאוד בהתמודדות עם הטרור הפלסטיני בראשית שנות ה-2000. עם זאת, כנגד התהליכים כוונה ביקורת רבה לאחר הקשיים במימוש תפישת הפעולה החדשה של צה"ל במלחמת לבנון השניה.
==כישורי החשיבה המערכתיתלקריאה נוספת==* [[המשגה]]
* [[סוגי הידע בארגון]]
* [[תורת המערכות]]
* [[עיצוב המערכה]]