שינויים

==השלבים השונים במודל של קון==

===פרה-פרדיגמה===

בשלב שטרם התגבשות הפרדיגמה, אין עולם משותף עבור המדענים. רבים מנסים להעלות תיאוריות, לא פעם מתוך העולם ה[[מושג|מושגי]] שקדם (מיתוסים, אמונות וכיוב'), ותיאוריות אלו משמשות יחד במצב [[כאוס|כאוטי]] מתמשך. מסיבות שונות (שילוב של רלוונטיות, היבטים חברתיים ולא מעט מזל), תיאוריות מסויימות מתגבשות יחד לכדי הצעה כוללת יותר להתבוננות על העולם. המדענים הראשוניים מתחילים "לשחק" עם הרעיונות הללו, ולגבש קהילה שתעבוד יחד על רעיונות אלו כדי להבין את האופרציונאליזציה האפשרית שלהם. ביחס לשלב ראשוני זה, מצטט קון ספרו את הפיזיקאי [[wiki:וולפגנג_פאולי|וולפגנג פאולי]]:

{{ציטוט|תוכן="המכניקה מן הסוג של [[wiki:הייזנברג|הייזנברג]] נטעה בי שוב תקווה ושמחת חיים. למען האמת אין היא מספקת את הפתרון לחידה, אבל אני מאמין כי שוב אפשר לצעוד קדימה".|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 144.}}

===צמיחת הפרדיגמה===

הפרדיגמה צומחת כאשר עוד ועוד מדענים הופכים את הרעיונות החדשים לתהליכי העבודה היומיים שלהם. בשלב זה הפרדיגמה החדשה מובילה לתגליות רבות, אשר מרחיבות את המודל, מאשררות את ההיבטים הבסיסיים של הפרדיגמה, ומשייפות את ההיבטים התיאורטיים שלה. כך, למשל, הפיזיקה הניוטונית זכתה לתיקופים מלאים רק עשרות שנים לאחר שנהגתה, ובתהליך זה השתנו גם חלק מההיבטים הנוסחאתיים של התיאוריה.

===מדע תקני (normal science) - פרדיגמה מבוססת===

המדע התקני הוא התהליך המדעי הרגיל. בתהליך זה, קהל המדענים פותר את הבעיות הידועות, על ידי ניסויים, ומשתף את תוצאותיו בשיח המדעי. מצב זה הוא הפרדיגמה, במובן שהוא מחייב שפה ברורה ומחייבת ביחס לעולם, שרק בתוכה יכול להתקיים התהליך האמור.

{{ציטוט|תוכן="ברגע זה הפיסיקה שרויה שוב בתקופה נוראה. בכל מקרה היא קשה מדי בשבילי, ולוואי והייתי שחקן קולנוע או משהו כזה ולא הייתי שומע כל עיקר על פיסיקה"|מקור=תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ע"מ 144.}}

===עלייתן של תיאוריות חדשניות===

השקיעה מובילה לאובדן האמון של מדענים בגישה הקיימת, ומובילה אותם ללכת ולחפש רעיונות ופתרונות הרחק מעבר לתחום המחקרי הקיים. כך למשל, גישת הייחסות של [[wiki:אלברט איינשטיין|איינשטיין]], התבססה גם על היבטים תיאורטיים נרחבים שלא הוכללו בפיסיקה קודם לכן, דוגמת ה[[wiki:גיאומטריה היפרבולית|גיאומטריה ההיפרבולית]] של [[wiki:אנרי פואנקרה|פואנקרה]].

==התחלפות פרדיגמות (paradigm shift)==

לבסוף, המאבק בין הפרדיגמה העולה, לבין זו השוקעת איננו מוכרע ברגע האחד. הפיזיקאי זוכה פרס הנובל מקס פלאנק מצוטט כמי שאמר כי:

:"אמת מדעית חדשה אינה מתקבלת כאשר המתנגדים לה משתכנעים ורואים את האור, אלא כאשר הם מתים ודור חדש לומד להכיר אותה"

==דוגמא - סיפורו של פרופ' שכטמן כתהליך של שינוי פרדיגמטי==

{{דוגמא|תוכן=

סיפורו של פרופ' [[ויקי:דן שכטמן]], זוכה פרס נובל בכימיה מציג היבטים רבים מן התהליכים הפרדיגמטיים האמורים. שכטמן עלה במקרה על תגלית פורצת דרך בתחום הקריסטולוגיה בשנות ה-70, תגלית שעמדה בסתירה גמורה לאקסיומות המוכרות בתחום עד אותה תקופה. מה שמעניין במיוחד הוא המסע שעבר שכטמן מאז הגילוי המקרי של תגליתו במשך למעלה מ-30 שנה: משלילה מוחלטת של תגליתו (ושל יכולותיו המקצועיות) על ידי המומחים בתחום, דרך תחילת התגבשות של מעגל תומכים סביבו ועד לפרס נובל כיום ומעבר למרכז הקונצנזוס המדעי בתחום כפורץ דרך.