שינויים

המודל מוכר מאוד בספרות הניהולית ומבטא באופן בהיר את גישת [[תכנון אסטרטגי|התכנון האסטרטגי]]. עם זאתהיו גם הצעות שונות לגבי הנדבכים השונים (למשל להחליף את הריאליות הרלוונטית וכיוב'). כבר במאמר המציע את המודל נטען כי לא כל היבט בארגון יכול לעמוד בכל חמשת ההיבטים. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לעימות ומדידה.  במעלה השנים נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך שהוא פעול פועל רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:

* '''עיגון בזמן''' - מרכיב אי הוודאות הופך יעדים [[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] לכאלו שהם לא פעם מיוחסים לטווחי זמן עמומים ולא ברורים.<ref>דוגמא לכך ניתן לראות ביעד ובטווח שמציב נשיא מצרים אנואר סאדאת למהלכיו במלחמת יום הכיפורים: "'''לטווח הקצר''', יכול לערער על תורת הבטחון הישראלית להביא לתוצאה ודאית, שתאפשר פתרון של כבוד למשבר של מזרח התיכון. '''לטווח הארוך''' עשוי ערעור על תורת הבטחון הישראלית לחולל שינויים, שבבואם זה בעקב זה יביא לשינוי יסודי בחשיבתו של האויב, במורל שלו ובמגמותיו התוקפניות.". ("סיפור חיי", עמ' 250-252.)</ref>