'''SMART''' הם ראשי תיבות לאופן שבו ראוי לכאורה לקבוע יעדים ניהוליים:
* '''Specific (ספיציפיים)''' - יש לציין תחום ממוקד להתקדמות
* '''Measurable (מדידים)''' – יש לכמת או לפחות להציע אינדיקטורים להתקדמות הראויה
מעניין לראות כי במאמר המציג לראשונה את המודל<ref>Doran, G. T. (1981). [http://community.mis.temple.edu/mis0855002fall2015/files/2015/10/S.M.A.R.T-Way-Management-Review.pdf There's a S.M.A.R.T. Way to Write Management's Goals and Objectives]. ''Management Review, 70'', 35-36.</ref> נטען כי לא נכון להחיל את הקריטריון על כל אספקט בארגון. הם טוענים, למשל, שנושאים הקשורים למנהלי הביניים בארגון קשים מאוד לכימות ומדידה:<blockquote>יש לשים לב כי אין הכוונה בהצבת הקריטריונים הללו כי כל היעדים נדרשים להיות מכומתים בכל רמות הניהול. בסיטואציות מסוימות הניסיון לכימות יהיה בלתי מציאותי, ובייחוד בתחום של תפקידי מטה בדרג ניהול הביניים. מנהלים ותאגידים עלולים לאבד את היתרונות של יעדים מופשטים יותר בכדי להגיע לכימות. אך דווקא השילוב של היעד ותכנית הפעולה היא החשובה. על כן, הנהלה רצינית נדרשת להתמקד בצמד הזה ולא ביעד בלבד. כמו כן, יש להבין כי אין הכוונה בהצגת ראשי התיבות הללו, בכך שכל יעד חייב להציג את כל חמשת הקריטריונים.<ref>שם, עמ' 36.</ref></blockquote>כך או כך, הרעיון אומץ בהרחבה במערכת הדוגלות בתכנון וניהול מבוסס מדדים, כמו ממשלות שונות, ובתוכן יחידות התכנון בממשלת ישראל.<ref>גישת ה-SMART מצאה את דרכה גם למסמך "מדריך התכנון הממשלתי" ([http://www.pmo.gov.il/policyplanning/Documents/guide1.pdf#page=25 עמ' 47 בגרסה 4.1 משנת 2010])</ref>
עם זאת, == ביקורת על המודל ==במעלה השנים ולאור הפופולריות שלו, נמתחה על המודל הביקורת חריפה על כך מסוגים שונים. ברמת הניהול והמנהיגות נטען כי יעדי SMART אינם מייצרים מעורבות, ולא כל שכן מעורבות רגשית, ועל כן מועדים להכשל.<ref>Scott Christ, [https://www.entrepreneur.com/article/232909 When SMART Goals Don't Work, Here's What to Do Instead], ''Entrepreneur'', 2014</ref> אולם הבעיה העמוקה במודל היא העובדה שהוא פועל רלוונטי רק בסביבות בהן קיימת ודאות רבה, ומידה רבה של קונקרטיזציה. כלומר, המודל מסייע בהשגת יעדים במשימות טקטיות, אך מקשה מאוד לפעול באופן קוהרנטי בשאלות [[אסטרטגיה|אסטרטגיות]] מורכבות בהן אף אחד מן הרכיבים של ה-SMART אינו ניתן להשגה באופן מלא:
* '''ספציפיות''' - יעדים אסטרטגיים נוטים להיות עמומים ולא ספיציפיים. מציאות זו איננה רק בעיה שיש לפתור על ידי יתר חידוד, אלא מאפיין בסיסי של הסביבה האסטרטגית.
* '''מדידה''' - מאחר ואי הוודאות רבה, ולאור העמימות המתוארת, לא ברור מה נכון למדוד אלא בדיעבד.
* '''הקצאה''' - ניהול אסטרטגי קשור גם ביצירת השראה ובבניית מערכות לומדות בהן לא ברור מי יהיה הגורם שיוביל את השינוי. בשל כך רעיון ה[[שילוביות]] כל כך נצרך בניהול אסטרטגי - אנחנו צריכים שהערך המוסף של גורמים שונים יבוא לידי ביטוי באופן משולב ולא בהקצאה חד-חד ערכית.
* '''ריאליות''' - אחת משאלות היסוד של הניהול האסטרטגי היא מה ניתן להשיג במשאבים הנתונים ומה הם בכלל המשאבים הנתונים. זו שאלה שפעמים רבות אי אפשר לענות עליה אלא בדיעבד.<ref>כמו שהיטיב לנסח בן גוריון ב[http://newseminar.wiki.org.il/Blog:מי_קובע_את_יעד_העל_של_הביטחון_הלאומי#mumchim טקסט הידוע שלו ביחס לסמכות המומחים]</ref>