הבדלים בין גרסאות בדף "גנאולוגיה"
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''גנאולוגיה''' היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את ה[[מערכת]] הקיימת. '''הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים –''' היא מבהירה לנו את הסיבות שבשלן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] לבר-דיון והיא מאפשרת לנו לזהות נקודות שבהן אלטרנטיבות תפיסתיות שעשויות לשמש אותנו כיום נדחקו הצידה בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן. | '''גנאולוגיה''' היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את ה[[מערכת]] הקיימת. '''הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים –''' היא מבהירה לנו את הסיבות שבשלן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את [[אופק ארגוני|המובן מאיליו]] לבר-דיון והיא מאפשרת לנו לזהות נקודות שבהן אלטרנטיבות תפיסתיות שעשויות לשמש אותנו כיום נדחקו הצידה בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן. | ||
+ | חשיבה גנאולוגית בארגונים הכרחית לטובת הבנת המיצוב (position) של הארגון והשינוי שחל בו עם הזמן, וכתשתית לעדכון היעדים והמטרות לאור שינוי הנסיבות (פנימיות וחיצוניות כאחד). החשיבה הגנאולוגית מאפשרת ריחוק מסוים מן התהליכים שמאפשר למידה משמעותית וביקורתית של הנעשה לצורך טיוב העשייה בהווה ובעתיד. | ||
+ | |||
+ | == מקורות החשיבה הגנאולוגית == | ||
המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות [[פער רלוונטיות]] מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות. | המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של [[wiki:מישל פוקו|מישל פוקו]], שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות [[פער רלוונטיות]] מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות. | ||
גרסה מ־16:41, 8 בדצמבר 2016
גנאולוגיה היא חקירה של ההקשר ההיסטורי שהוליד את המערכת הקיימת. הגנאולוגיה מסייעת לנו בשני מובנים – היא מבהירה לנו את הסיבות שבשלן הגענו עד הלום, ובכך היא הופכת את המובן מאיליו לבר-דיון והיא מאפשרת לנו לזהות נקודות שבהן אלטרנטיבות תפיסתיות שעשויות לשמש אותנו כיום נדחקו הצידה בשל סיבות שהיו רלוונטיות לשעתן.
חשיבה גנאולוגית בארגונים הכרחית לטובת הבנת המיצוב (position) של הארגון והשינוי שחל בו עם הזמן, וכתשתית לעדכון היעדים והמטרות לאור שינוי הנסיבות (פנימיות וחיצוניות כאחד). החשיבה הגנאולוגית מאפשרת ריחוק מסוים מן התהליכים שמאפשר למידה משמעותית וביקורתית של הנעשה לצורך טיוב העשייה בהווה ובעתיד.
מקורות החשיבה הגנאולוגית
המהלך הגנאולוגי שואב את השראתו מהגותו ההיסטורית של מישל פוקו, שמבקש למצוא את נקודת המפנה בהיסטוריה של המבנים החברתיים שמעצבים את העולם המודרני. במידה רבה, הבנה של התפתחות פער רלוונטיות מחייבת גנאולוגיה המאפשרת לפרום את המובן מאליו המערכתי המתקיים בהווה נטול סיבתיות.
לקריאה נוספת
- פער הרלוונטיות
- נוכחות ארגונית בהווה - פוסט על העבר, ההווה והעתיד בחיי הארגון.