הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול סיכונים"
שורה 9: | שורה 9: | ||
=== מטריצת ניהול הסיכונים === | === מטריצת ניהול הסיכונים === | ||
אחד המודלים המרכזיים בתחום מציב סיכונים על 4 רמות: | אחד המודלים המרכזיים בתחום מציב סיכונים על 4 רמות: | ||
− | * '''סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי נמוך''' - ההתנהלות הרצויה היא | + | * '''סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי נמוך''' - ההתנהלות הרצויה היא קבלה של הסיכון; |
− | * '''סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי נמוך''' - | + | * '''סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי נמוך''' - מרחב של ניהול מתמשך לטובת צמצום הסיכון לאורך זמן; |
− | * '''סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי גבוה''' - | + | * '''סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי גבוה''' - שימוש בכלים פיננסיים לטובת חלוקה של הסיכון (ביטוח למשל מאפשר לאנשים רבים לחלוק יחד סיכון משמעותי שאינו תדיר). |
− | * '''סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי גבוה''' - | + | * '''סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי גבוה''' - מרחב ההימנעות. |
<gallery caption="מודלים ויזואליים לניהול סיכונים"> | <gallery caption="מודלים ויזואליים לניהול סיכונים"> | ||
קובץ:End to End Risk Management - ISO 31000.png|תהליך ניהול סיכונים | קובץ:End to End Risk Management - ISO 31000.png|תהליך ניהול סיכונים |
גרסה מ־01:18, 8 ביוני 2018
ניהול סיכונים היא מתודה להערכה והתמודדות עם סיכונים לטובת פעולה שיטתית המצמצמת את או מדייקת את הסיכון. ניהול סיכונים נערך תמיד למול המטרות הכלליות של הפעולה, תוך ניסיון למדל את תוחלת הנזק האפשרית ולאור זאת לפתוח מענים המותאמים למידת הסיכון, מתוך הבנה שהמענה בהכרח כורך עלויות משל עצמו.
כלים מתחום ניהול הסיכונים
מטריצת ניהול הסיכונים
אחד המודלים המרכזיים בתחום מציב סיכונים על 4 רמות:
- סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי נמוך - ההתנהלות הרצויה היא קבלה של הסיכון;
- סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי נמוך - מרחב של ניהול מתמשך לטובת צמצום הסיכון לאורך זמן;
- סבירות נמוכה ונזק פוטנציאלי גבוה - שימוש בכלים פיננסיים לטובת חלוקה של הסיכון (ביטוח למשל מאפשר לאנשים רבים לחלוק יחד סיכון משמעותי שאינו תדיר).
- סבירות גבוהה ונזק פוטנציאלי גבוה - מרחב ההימנעות.
ביקורת
המתודה של ניהול סיכונים מתייחסת לשאלות טקטיות. מערכת טקטית היא קונקרטית, מובנת וסגורה, ולכן אפשר להעריך בה את סבירות הסיכון. זה נכון לגבי התמודדות עם תאונות עבודה למשל - פעילויות מסויימות *מועדות* לסוג מסויים של סיכונים, או לחילופין בעולמות של מכשירים ביטוחיים שבהם ניתן למדל סבירות של הישנות אירועים. באיזורים האלו ניתן בהחלט להיות מופתעים, אבל זו תהיה הפתעה מצבית - יכולנו לדעת שזה קורה בעולם.
לעומת הטקטיקה, בשאלות אסטרטגיות לא ברור הרבה פעמים מה הסיכון, ולכן לא ניתן לנהל אותו (נסו להציב סיכון לא ידוע במטריצה שמופיעה במדריך כאשר גם הכימות וגם הסבירות אינן נתונים לנו). ההפתעה כאן, היא הפתעה בסיסית - בכלל לא העלנו על דעתנו את האפשרות הזו (זהו ברבור שחור). הדרך להתמודד עם הפתעות בסיסיות שונה מהותית - רק התחככות מואצת עם הסיכון תאפשר את הלמידה שהמערכת צריכה.
לקריאה נוספת
- המדריך הממשלתי לניהול סיכונים (בעריכת גיא מור)
- ההיסטריה והביקורת אודות תחום ניהול הסיכונים (אנגלית, 2013)
- נאסים טאלב, ברבור שחור: השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים, הוצאת דביר 2009
- נאסים טאלב, אנטי שביר: איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים. הוצאת דביר, 2012.