שינויים

התופעה של בעיות סוררות נובעת הן מהאופי הדינמי והחמקמק של מערכות סבוכות וכן מהקושי שלנו כפרטים וכחברה להבין ולהגיע להסכמה על מהות הבעיות ועל המענים שיש לגבש עבורן. השילוב בין ההיבטים בין שני ההיבטים הללו (הדינמיות החברתית והעמימות הקוגניטיבית) הופך את הבעיות הסוררות לכאלו שיש למגבשי ה[[אסטרטגיה]] קושי רב בהתמודדות עימן. על פי רוב הקושי הזה מתורגם להתעלמות מליבת הבעיה.

הביטוי בעיה סוררת, או במקורו - wicked problem, לא נועד לטעון שיש כוונת מכוון מרושעת מאחורי האתגר, אלא שהבעיה דינמית, הפכפכה, ומורכבת יותר מהניסיונות השיטתיים להתמודדות איתה. לאור האמור, התרגום של הבעיה כ״סוררת״ מדוייק יותר מהתרגום של כ״נבזית״ - היא חומקת מהנסיונות לאלף ולמשטר אותה.

===סוף עידן הבעיות הפשוטות===

במאמר מתואר כיצד הבעיות הפשוטות, ה״מאולפות״, שהיו לחם חוקם של משרתי הציבור בעולם המפותח במהלך המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נפתרו ברובן. בין אלו ניתן לתאר את ההקמה של רשת דרכים בין כל נקודות היישוב, חיבור תשתיות חשמל ומים, הקמת בתי חולים, בתי ספר וכן הלאה. כל אלו הם בגדר בעיות שהן ברורות בפני עצמם ושיש להן פתרון ברור וידוע, ומשרתי הציבור פעלו כדי לספק להן מענה. מרגע שרוב הבעיות האלו נפתרו, מעצבי המדיניות ביקשו לנוע לבעיות הבאות, אבל בעיות אלו הן מסדר גודל אחר לגמרי (בעיות סוררות), כך שלא ניתן להבין בפשטות מה מהות הבעיה ומה הוא הפתרון הנדרש לבעיה.

{{דוגמא|תוכן=בניגוד לאתגר של הקמת מערכת מסילות ברזל בסוף המאה ה-19 שהוא אמנם מאוד מורכב אך התכלית והמהות שלו ברורים לגמרי, האתגר של הקמת מערכת מטרו באיזור המרכז בישראל אינה עוסקת (רק) בטיב המסילות או באיכות המסילה, אלא בעיקר ביכולת שלה לספק מענה לאתגרי התעבורה הסבוכים באיזור גוש דן.|כותרת=ההבדל בין חיבור מסילות הרכבת ופרוייקט המטרו בישראל}}

===חברות מערביות הן פלורליסטיות באופן שמקשה על קביעת יעדים===

תכנון מחייב קביעת יעדים. אולם קביעת היעדים, כלומר קביעת מהות הבעיות והמצב הרצוי באלו, וכן קביעת התעדוף מצויה תמיד במחלוקת שנוגעת להיבטים של אינטרסים, עמדות וערכים, וכן תפיסות ואידאולוגיות מנוגדות. ככל שהשיח הופך להיות משתף יותר, ככל שמיעוטים בעולם המערבי הופכים משמעותיים יותר, ככל שגובר הרצון בשקיפות של העשיה במגזר הציבורי הקושי לייצר יעדים מוסכמים גובר.

{{דוגמא|תוכן=מערכת החינוך בישראל מצוייה בסבך של תפיסות מנוגדות - תפיסות המבקשות לקדם זהות ישראלית או זהות יהודית, גישות הומניסטיות המבקשות לקדם את הלומד כאדם, גישות חברתיות הרואות בחינוך מנגנון לסגירת פערים חברתיים, גישות כלכליות המבקשות לקדם את התרומה של בוגר המערכת בשוק התעסוקה, מערכות ערכים אזרחיות הרואות את תפקידו של הבוגר בתרומה לחברה ולמדינה, וכן בשירות הצבאי שלו. אלו רק חלק ממערכות הערכים שחלקן מנוגדות וחלקן סותרות במיצוי המשאבים. לאורך השנים משרד החינוך הגדיר את כל הגישות שלמעלה כיעדים למימוש, באופן שבפועל הקשה על הקידום של כל אחת מהגישות המתוארות.|כותרת=ריבוי היעדים במערכת החינוך בישראל}}

===המציאות החברתית המודרנית היא סבוכה ודינמית===

{{דוגמא|תוכן=המהלך המערכתי שהובילה משטרת ישראל בעשור הראשון של המאה ה-21 למיגור הפשע המאורגן בישראל הצליח מאוד בהתמודדות עם ארגוני הפשע בחברה היהודית אך הוביל לעליית הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. הפשיעה בחברה הערבית פועלת באופן שמקשה על המשטרה להפעיל את הכלים הקיימים, והפער בתחומי המיקוד, התרבות והכלים מקשה מאוד על מציאת מענה לאתגרים החדשים.{{הערה|[https://www.ידע.com/2019/10/04/התוצאה-הבלתי-צפויה-של-הקרסת-משפחות-הפ/ התוצאה הבלתי צפויה של ‘הקרסת’ משפחות הפשע היהודיות], פנחס יחזקאלי, אתר ייצור יידע}}|כותרת=עליית הפשיעה בחברה הערבית בישראל בשל הצלחת המלחמה בפשע המאורגן}}

===עשר הסיבות לפי וובר וריטל להופעת בעיות סוררות באתגרים ציבוריים===

'''המאמר של טוען כי תחום המדיניות הציבורית מבקש להתבסס על מקצוענות אובייקטיבית, על כלים מדעיים והנדסיים, אולם כושל מאחר וסוג האתגרים שהוא מתמוודד איתם אינם מאותו הסוג שמדע והנדסה נועדו להתמודד איתם'''. ברקע לכך 10 סיבות מרכזיות המאפיינות בעיות סוררות:

#[[קובץ:Wickedproperties.jpg|לא ממוסגר|טקסט=|שמאל]]'''לא ניתן לייצר הגדרה פורמלית ומוסכמת של מהות הבעיה (ההגדרה של בעיות נבזיות היא בעצמה בעיה נבזית)''' - בניגוד לבעיות שהמדע וההנדסה מיטיב להתמודד עימן, שהן בעיות שיש אודותיהן הגדרה פורמלית מוסכמת וכן מידע המבהיר את אופי הבעיה, בעיות סוררות הן כאלו שההגדרה של הבעיה והמידע אודותיה שלובים אלו באלו. כלומר, הגדרת הבעיה היא זו שבתורה תוביל לאיסוף המידע ולא להפך. מאחר והבעיה הסוררת היא למעשה הפער בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי (הפתרון) פירמול של הבעיה יחייב לחולל את כל הפתרונות האפשריים (מה שכמובן לא ניתן לעשות).

#'''אין נקודת עצירה''' - בניגוד לבעיות ״מאולפות״ בהן ברור מתי הבעיה נפתרה, בעיות סוררות הן מתמשכות ואין שום רגע שניתן להגדיר אותו כמצב עצירה מוחלט. למשל, אם הבעיה שלנו היא לדאוג לאספקת מים לשכונה, מרגע שתשתית המים עובדת הגענו לנקודת עצירה. לעומת זאת, לא יכולה להיות שום נקודת עצירה למול האתגרים של צמצום הפשיעה.

#'''למתכנן אין את הרשות לטעות''' - בניגוד למדען או למהנדס, ההתנסות של המתכנן הציבורי משפיעה באופן ישיר על המושג הבחינה שלנו. כלומר, התצפית האסטרונומית אינה משפיעה על מהלך הכוכבים, אבל הבחינה של כלי מדיניות מסויים כבר משפיעה באופן ישיר על המציאות ובאופן שלא ניתן להשיב בחזרה. בשל כך, הציבור לא מרשה למתכנן מרחב אמיתי של ניסוי וטעיה, באותו אופן שהוא קיים אצל אנשי המדע. <br />

{{דוגמא|כותרת=האתגר בהתמודדות עם עוני בעולם המפותח|תוכן=התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.}}

*השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאות

==מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית?==

==לקריאה נוספת==

*[[אתגר הסתגלותי]]

*הפרק ״How the Wicked World Was Made״ מתוך ספרו של דיוויד אפשטיין Range.