שינויים

{{תא-רשת2|התמרה|התמרה, מלשון תמורה, שינוי (transfer) הינו תהליך שבו ידע משנה מצבי צבירה, ומתאים עצמו לסביבות משתנות. ההתמרה היא כלי מרכזי ביכולת שלנו כפרטים וכארגונים לחדור לסוגיות שהן בגדר לא ידוע.}}{{תא-רשת|חשיבה מערכתית|חשיבה מערכתית היא יכולת ההתבוננות בסביבה סבוכה המורכבת מאלמנטים רבים, ופיתוח אסטרטגיות להובלת שינוי בתוכה}}{{תא-רשת|מערכת מושגית|מערכת מושגית היא מכלול המושגים המרכיבים את התפיסה בארגון ומהווים חלק מרכזי באופק המגדיר את מרחב הפעולה של הארגון ואופן הפעולה בתוכו}}{{תא-רשת|מושג|מושג (concept) הוא האופן המילולי שבו אנו תופשים מציאות סבוכה. זאת, בניגוד למונח (term), שבסיסו הוא 'נח', קרי - המשמעות שלו סגורה ומוחלטת.}}{{תא-רשת2|סוגי הידע בארגון|בארגון קיימות צורות שונות של ידע שיש לדעת למצות את כולן כדי לקדם הצלחה. אנו בדואלוג דנים בידע התיאורטי ([[חכמה]]), המעשי ([[בינה]]), והידע החדש הנוצר מן השילוב בניהם ([[דעת]]).}}

{{תא-רשת|תורת המערכות|תורת המערכות הינו תחום מדעי רב-תחומי שנולד מתוך המתמטיקה ומדעי הטבע (בייחוד הכימיה והביולוגיה) ועוסק באופן שבו מערכות מרובות גורמים מתהוות ומשתמרות.}}{{תא-רשת2|גישוש בעולם סבוך|גישוש (to probe) הוא תחילת תהליך הלמידה בעולם סבוך. הגישוש מתייחס ליצירת נקודות מפגש המגדילות את מספר ההיטלים במערכת אותה אנו לומדים.}}

{{תא-רשת|סיפור|הסיפור המשותף הוא הביטוי השלם של ידע ארגוני שילובי. בסיפור מגולמים ההקשר של העבודה והבינה הארגונית והוא מסוגל לתאר גם את האיזורים הענניים שדורשים המשך בירור.}}{{תא-רשת2|פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה היא מצב תודעתי ומעשי שבו שרויה קבוצה של אנשים הפועלים במרחב משותף על בסיס הנחות יסוד מובלעות. תהליך השינוי של פרדיגמות רצוף משברים, ויש להעמיק בו כדי לדעת לנהל שינוי בסיסי.}}{{תא-רשתרשת2|פרובלמטיזציה}}{{תא-רשת|חיכוך|חיכוך הינו מפגש בלתי אמצעי ואינטנסיבי עם מרחב העשיה שתכליתו להביא ליצירת תנאי ידע שיאפשרו את המשך העשיה הרלוונטית בעתיד.}}{{תא-רשת2|למידה בסיסית|למידה בסיסית היא שלב הכרחי בהתמודדות עם פער רלוונטיות (שחיקה של ההלימה בין האופן שבו ארגון תופס את המציאות לבין סביבת הארגון המשתנה).}}{{תא-רשת|מושג הדואלוג|הדואלוג (do-alogue) הינו חיבור של עשיה ושיח שהינו הכרחי לקידום של פיתוח ידע השגת יעדים מערכתיים בארגון.}}{{תא-רשת2|מסגרת קינפין}}{{תא-רשת|חריקותמסגרת קינפין הינו מודל ניהולי המושתת על עקרונות תורת המערכות ומקל על זיהוי אופי האתגר ועל הדרכים הנדרשות להתמודדות עימו.}}{{תא-רשת|חילוץ}}{{תא-רשת|אינדיקטורחילוץ הוא תהליך הפיכתו של ידע סמוי לגלוי. החילוץ מתרחש על פי רוב בשיחה או בתהליך יוצר של בעל הידע והופך ידע מעשי לכזה המתגלם במילים ומושגים.}}{{תא-רשת|היטלים}}{{תא-רשת|הפתעה בסיסיתהיטל (projection) הוא פרספקטיבה אחת מיני רבות הנדרשות כדי להבין תופעה סבוכה.}}{{תא-רשת|מרחב ההכחשה}}{{תא-רשתייעוץ במציאות סבוכה|ייעוץ אסטרטגי במציאות סבוכהמצריך מעגלים של [[חילוץ]], [[גילוי]], [[כינוס]] ו[[ניכוס]] בכדי לייצר ידע חדש ולהנחילו במערכת.}}{{תא-רשת|מעבדה דואלוגית|המעבדה הדואלוגית, כנגזרת ממושג הדואלוג, היא סביבת ניסוי ארגונית המחברת בין יכולות גבוהות ברמת החשיבה התיאורטית לבין אפשרויות ניסוי מעשי למימושן. }}{{תא-רשת|פער רלוונטיות|פער רלוונטיות נוצר בארגונים כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. הפער מוליד את [[מרחב ההכחשה]] ואת תופעת [[ההפתעה הבסיסית]].}}{{תא-רשת|ענן}}{{תא-רשת|ערפלענן הינו מצב של עמימות קוגניטיבית המאפשר ליצור תנאי חשיבה חדשים ורלוונטיים.}}{{תא-רשתרשת2|אי וודאות}}{{תא-רשת|חדשנות}}{{תא-רשת2מפת ידע|מפת ידעהיא הצגה גראפית של מערכת מושגית. המפה מאפשרת לחשוב על מערכות היחסים בין האלמנטים והמושגים השונים ולהציגם באופן פשוט.}}