7,748
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מנהל העוסק באופן רוטיני בתחום מסוים, נוטה שלא לראות את המתרחש מתחת לאפו. תפישת העולם שלו מתקבעת, נקודת העיוורון הולכת ומתרחבת והפירמה מתנהלת בכיוון מסוים עד שהיא חוטפת טלטלה כואבת שמגיעה בדרך כלל מהשוק. באותה נקודה רץ המנכ"ל, כואב ודואב, לעתים בהוראת הבורד, לבקש סיוע חיצוני."|מקור=יוסי בר-אל, המכללה למנהל, בתוך [http://finance.walla.co.il/item/1056820 מי צריך יועץ אסטרטגי?] וואלה! עסקים, טלי חרותי-סובר, 13 בפברואר 2007}}
לאור זאת, תהליך הייעוץ האסטרטגי שראשיתו ב'''אבחון''' ולמידת מאפייני הארגון וב'''מחקר אסטרטגי''' של סביבות הפעולה השונות שהארגון מבקש לפעול בהן והמגמות המאפיינות אותן. לאחר מכן ניתן להבין את האופן שבו אסטרטגיית הארגון מסנכרנת בין הסביבה החיצונית והפנימית.
=מבוא: מהו ייעוץ אסטרטגי?=
==ההבחנה בין ייעוץ ארגוני וייעוץ אסטרטגי==
תחום הייעוץ האסטרטגי החל להתפתח כתחום נפרד בסוף שנות ה-70 בארה"ב. טובעי המונח ייעוץ אסטרטגי ביקשו בין השאר להבחין את עצמם מתחום הייעוץ הארגוני שהחל להתפתח בשנות ה-60. למרות שבפועל עבודות של ייעוץ ופיתוח אסטרטגי כוללות לרוב גם יועצים ארגוניים, יש חשיבות להבין את ההבחנה בין התחומים השונים.
בישראל פועלים גופים רבים המספקים שירותים שונים של ייעוץ אסטרטגי, החל מחברות בינ"ל כמו מקינזי (Mckinsey & Company) ו-BCG, דרך חברות מקומיות כשלדור, טריגר פורסייט (Trigger-Foresight), תפן, וכלה בגופים ללא כוונת רווח המספקים צורות שונות של שירותים היכולים להיחשב כייעוץ אסטרטגי, דוגמת [[מכון ראות]].
כמו שניתן לראות בגרף המצורף לעיל, הצמיחה העיקרית של תחום הייעוץ האסטרטגי התרחשה במהלך שנות ה-90. בשנים אלו, לנוכח ההאצה בתהליכי הגלובליזציה, והשינויים הרדיקליים בשווקים השונים, נוצר פער ידע ברור אותו מילאו המומחיות וכלי הלמידה שהביאו חברות הייעוץ. צמיחת קרנן של חברות הייעוץ השתלבה גם עם האצת המגמה להפרטת שירותים ממשלתיים לספקים מקצועיים בתחומים השונים מחד, ועם ירידה חדה בהערכה למומחיות האקדמית בנושאי ניהול וממשל מאידך. את הפער שנוצר לנוכח האתגרים החדשים, ובהיעדר מומחיות אקדמית רלוונטית, הצליחו החברות למנף על מנת להתברג בתהליכים ממשלתיים אסטרטגיים ברמות חשיבות שונות{{הערה|1=כך למשל ניתן לראות את ה[http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2207052 מעורבות של חברת מקינזי בוועדת אללוף], את [http://www.themarker.com/misc/1.515597 פרויקט ההתייעלות המערכתית שערכה בצה"ל]
[http://www.themarker.com/technation/1.1915462 פרוייקט של חברת שלדור בתחום רשות התקשורת הלאומית] ומעל כולם את [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=17495 זכייתו של מכון RAND האמריקני במכרז לגיבוש חזון ישראל 15].}}.
אלא שעם העלייה בחשיבות החברות החלו להתגלע גם הסדקים בגישה. מצד אחד החברות היו מעורבות בכשלונות אסטרטגיים לא מעטים - ברמה הגלובלית רבים זוכרים לחברת מקינזי את [http://dealbook.nytimes.com/2013/09/02/in-a-new-book-mckinsey-co-isnt-all-roses/?_r=0 המעורבות בעיצוב האסטרטגיה של חברת אנרון] לפני קריסתה, לצד כשלונות אסטרטגיים רבים ואחרים. בארץ, חברת מקינזי ו-BCG סייעו בגיבוש האסטרטגיה העסקית של חברת טבע בסכום של 200 מליון ש"ח, רגעים ספורים לפני לפני שהובילה במידה רבה ל[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=E&0r9VQ=LHII נפילת מניות טבע ב-2013 והתפטרות מנכ"ל החברה]; מקינזי גם [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3556494,00.html המליצה לחברת תנובה להעלות את מחירי הקוטג'] באופן שתרם לתחילתה של "מחאת הקוטג'" שהובילה בתורה למחאת האהלים בקיץ 2011. מצד שני אבל גם במקום שבו נרשמו הצלחות התגלה שמחיר ההצלחה גבוה - במסדרונותיהם של חברות השונות ומשרדי ממשלה החלה להשמע במסדרונות החברות השונות והממשלה טרוניה נשמעת ביקורת על כך שהמעורבות של חברות אלו בהליכים שהם ליבת העשייה הארגונית מובילה לאורך זמן בנכות לנכות ארגונית הולכת ומעמיקה:
{{צטט|'''<big>משמעותה בפועל של הפרטת עיצוב המדיניות היא הוצאת מה שמוכר ומקובל כממשלתי מטבעו מידי הממשלה.</big>'''|'''[http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/niir_emda_eitzob_mdiniot.pdf הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?]''', ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, אוגוסט 2}}.
'''נכות זו מגולמת בפגיעה בביטחון העצמי של הממשל להוביל ולהנהיג תהליכי מטה משמעותיים, וביכולות והצרת מרחב המנהיגות ו[[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] של פקידי הממשל מהם מופקע הליך הלמידה האסטרטגי. '''
{{ציטוט-צף|'''אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן.'''|דייב סנואודן, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000917069 גלובס, פברואר 2014].}}
למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות המשתלבות יחד. ראשית, הכלים והמומחיות המסייעים בהתמודדות עם בעיות [[מורכב|מורכבות]] אינן מסייעות בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]]. באיזורים אלו, היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעכריהןבעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות (שזכתה לכיוניים רבים, כמו [[הפתעה בסיסית]], ברבור שחור, ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית. הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח.
שנית, אופן הפעולה של החברות, המשמר את המומחיות של עצמן, ומונע גישה לתהליך, למתודולוגיה ולכלים (גישה שניתן לכנותה כ"קוד סגור"), מייצר אמנם דיבידנד גבוה בטווח הקצר עבור חברת הייעוץ ועבור הלקוח אך פוגע ביכולותיהם של הלקוחות לאורך זמן. '''ולבסוף, הגישה המניחה שהידע האסטרטגי חשוב יותר מה[[בינה|ידע המעשי]] הקיים בארגון מובילה לאובדן של ערך אסטרטגי רב אותו יכולים רק עובדי המערכת לספק.'''
==גישת דואלוג לייעוץ אסטרטגי==
{{תמונה|http://doalogue.co.il/images/fulls/05.jpg||300|alt=ייעוץ אסטרטגי}}
* '''[[פיתוח ידע]] ו[[חדשנות פורצת דרך]]''' – אנו מפעילים מגוון מתודלוגיות ייחודיות לפריצה של קבעונות תפיסתיים מתמשכים.
* '''[[חשיבה מערכתית|למידה מהירה ומקיפה של נושאים מערכתיים]]''' - יכולות הלמידה ומתודולוגיות לארגון הידע מאפשרות להגיע לתוצרים משמעותיים בפרקי זמן קצרים מאוד.
* [[אסטרטגיה]]
* [[בלוג:ניהול-מערכתי-בפיתוח-טכנולוגי|תהליך ייעוץ אסטרטגי שערכנו עם חברה טכנולוגית בתהליך התרחבות מעבר לים]] - בלוג דואלוג.
==קישורים חיצוניים==
* [https://fail92fail.wordpress.com/2012/07/17/what-is-traditional-consultancy-and-why-it-mostly-fails/ What is traditional consultancy and why it mostly fails] - פוסט מעניין על חוסר התוחלת של הייעוץ האסטרטגי המסורתי.
{{הערות}}
{{אסטרטגיה}}