{{צטט|'''<big>משמעותה בפועל של הפרטת עיצוב המדיניות היא הוצאת מה שמוכר ומקובל כממשלתי מטבעו מידי הממשלה.</big>'''|'''[http://www.vanleer.org.il/sites/files/product-pdf/niir_emda_eitzob_mdiniot.pdf הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?]''', ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, אוגוסט 2}}.
'''נכות זו מגולמת בפגיעה בביטחון העצמי של הממשל להוביל ולהנהיג תהליכי מטה משמעותיים, והצרת מרחב המנהיגות ו[[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] של פקידי הממשל מהם מופקע הליך הלמידה האסטרטגי.'''
{{ציטוט-צף|1='''אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן.'''|2=דייב סנואודן, |3=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000917069 גלובס, פברואר 2014].}}
למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות המשתלבות יחד. ראשית, הכלים והמומחיות המסייעים בהתמודדות עם בעיות [[מורכב|מורכבות]] אינן מסייעות בהתמודדות עם בעיות [[סבוך|סבוכות]] ו[[כאוס|כאוטיות]]. באיזורים אלו, היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות (שזכתה לכיוניים רבים, כמו [[הפתעה בסיסית]], ברבור שחור, ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית. הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו - [[גבולות המערכת]] רחבים הרבה יותר ממה שניתן לנתח.