שינויים

מודל '''ניהול האפקט המערכתי '''מבקש ליצור תשתית לדיון ולעיצוב אסטרטגי החותרת להשגת אפקט משמעותי במערכת שמעבר למוטת השליטה של הארגון. הייחודיות של המודל היא בפיתוח תפיסת השפעה ופעולה שהיא מערכתית והוליסטית בבסיסה ומאפשרת קידום מהלכים מרחיקי לכת.

המודל מאפשר לדון במכלול ההיבטים ה[[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] של הארגון, ולפתח מענה משולב מיטבי. עבודה עם המודל מכריחה אותנו להבין את הנכסים הייחודיים שלנו, את האתגרים וההזדמנויות שבמערכת, וכיצד שוזרים את ההיבטים הללו יחד כדי להשיג את המטרות הארגוניות. בכך, הוא מפקיע את הדיון משיח ניהולי צר שבו היעדים אינם קשורים להקשר הרחב, או שההקשר הרחב מונע קידום אפקט משמעותי.<ref>התשתית המתודולוגית של המודל נוצרה ב[[צבי לניר |חברת פרקסיס]] ובעבודת [[מכון ראות]] כתשתית לבירור דיקרטיבת הלקוח, ופותחה לכדי מודל שלם בעבודות הייעוץ של [[דואלוג]].</ref>

* [[מנהיגות הסתגלותית|'''מנהיגות הסתגלותית''']] - גישה זו מניחה כי על מנת להניע [[שינוי הסתגלותי]] יש צורך לגרום לרבים אחרים לפעול מכח עצמם לקידום השינוי. הצלע הרלוונטית היא זו שבין הסביבה לאפקט - כיצד הסביבה נרתמת לקדם את האפקט הרצוי. * [[שילוביות|'''שילוביות''']] ''' '''- השילוביות היא צורת שיתוף הפעולה הרלוונטית במרחב שבו לא ניתן לשתף פעולה מכח גבולות ארגוניים או מכח החלטה ניהולית. הצלע הרלוונטית היא זו שבין הבית לסביבה - מה יחסי הגומלין עם הסביבה. * [[עיצוב המערכה|'''עיצוב המערכה''']] - ההבנה כי לא קיים נתיב ברור ולינארי בין הפעילויות, התפוקות והתוצאות הרצויות (האפקט), מצריכה מימוש של מערכה שבה מתקיימת פעולה של גורמים רבים לקידום התכלית. הדרך לקדם מערכה היא קודם כל לעצב את ההבנות הבסיסיות ביחס לפעולה הרצויה ולהנחיל את התובנות האלו באופן הרחב ככל הניתב. במרכז המשולש נמצא הצורך לנסח [[רעיון מארגן]] חדש, על בסיס [[מסגור מחדש]]. הרעיון המארגן קריטי למימוש כל אחת מן הצלעות האמורות - הוא נדרש לטובת הנעת השינוי, לטובת רקימת תשתית השילוביות ולמען הכוונת המערכה. בה בעת, הרעיון המארגן הוא גם תוצר של כל היבטי הפעולה הללו והוא מתברר מתוך ה[[חיכוך]] בסוגיות אלו.