שינויים

מודל '''ניהול האפקט המודל המערכתי לחשיבה האסטרטגית '''מבקש ליצור תשתית לדיון ולעיצוב לחשיבה, דיון ו[[עיצוב]] אסטרטגי החותרת להשגת אפקט משמעותי במערכת שמעבר למוטת השליטה של הארגון. הייחודיות של המודל היא בפיתוח תפיסת השפעה ופעולה שהיא מערכתית והוליסטית בבסיסה ומאפשרת קידום מהלכים מרחיקי לכת.

הנחת המוצא של המודל מתבסס היא שאסטרטגיה מושתתת על בירור היתוך דינמי בין שלושה קודקודים שהינם הכרחיים לקידום השפעה משמעותית בסביבת הפעולה, בחתירה לגיבוש [[רעיון מארגן|רעיון מארגן מערכתי]] השוזר יחד את ההבנות על היבטים: המערכת שלנו, ("הבית"); המערכת שסובבת אותנו וחיצונית לנו, וביחס לשמסביבנו (הסביבה); ומה אנחנו רוצים (ה[[אפקט]] אותו אנחנו מנסים לקדם). הוא דינמי כי שינוי בכל אחת מהרגליים משפיע ומחייב שינוי בשתי הרגליים האחרות.

{{דוגמא|תוכן = עמותה המבוססת על סיוע למשקי בית המצויים במצוקה כלכלית עקב ניהול פיננסי בעייתי מצויה במשבר תזרימי. ברקע לכך שינוי שמתחולל בשיח הציבורי בישראל בעשור האחרון, אשר נותן דגש משמעותי לנושא ניהול פיננסי מושכל של משקי בית. שינוי זה מוביל ליצירת שוק רווי (שינוי בסביבה), המוביל לירידה בערכה של העמותה (שמתקשה להוביל את השיח או למצב את עצמה במרכזו). שינוי מעין זה, מחייב שינוי באפקט אותו מבקשים לחולל (למשל - מסיוע ישיר לניהול משקי בית לעבר הובלת תרבות של ניהול כלכלי בריא), ובהכרח גם שינויים מבניים ב'בית'.}}המודל מאפשר לדון במכלול ההיבטים ה[[אסטרטגיה|אסטרטגיים]] של הארגון, ולפתח מענה משולב מיטבי. עבודה עם המודל מכריחה אותנו להבין את הנכסים הייחודיים שלנו, את האתגרים וההזדמנויות שבמערכתשב[[מערכת]] החיצונית, וכיצד שוזרים את ההיבטים הללו יחד כדי להשיג את המטרות הארגוניות. בכך, הוא מפקיע את הדיון משיח ניהולי צר שבו היעדים אינם קשורים להקשר הרחב, או שההקשר הרחב מונע קידום אפקט משמעותי.<ref>התשתית המתודולוגית של המודל נוצרה ב[[צבי לניר |חברת פרקסיס]] ובעבודת [[מכון ראות]] כתשתית לבירור דיקרטיבת הלקוח, ופותחה לכדי מודל שלם בעבודות הייעוץ של [[דואלוג]].</ref>בכך, המודל מסייע בגיבוש [[רעיון מארגן|רעיון מארגן מערכתי]] השוזר יחד את ההבנות על המערכת שלנו, המערכת שסובבת אותנו וחיצונית לנו, וביחס ל[[אפקט]] אותו אנחנו מנסים לקדם.

'''הכנסת המשתנה של הסביבה מביאה אותנו אל הגישה הקלאסית לניהול האסטרטגי. '''מוקדי תשומת הלב שלנו מתייחסים לשאלה לאן אני רוצה להגיע, איך אני עושה את זה, ובין הגורמים וביחס לגורמים סביבי - מי מפריע לי ומי מסייע לי. אבל כאשר נוסף הווקטור שבין הסביבה לאפקט, כלומר - איך הסביבה משפיעה על יכולתי לקדם את האפקט, הופך החץ של הניהול המשימתי לדו-ראשי, דהיינו - נשאלת מחדש השאלה מה האפקט הרצוי ו'''האפשרי '''במצב הנתון. לכן, הכנסת המשתנה הסביבתי מציגה את הבעייתיות שב[[המודל הלוגי|מודל הלוגי]] שלא מאפשר לבחון כראוי את הסביבה בתוך הניסיון לקדם מהלך ארגוני משמעותי.

בחתירה לאפקט מערכתי, ניצב הצורך לעצב יחסי גומלין משמעותיים עם הסביבה. מאחר והסביבה איננה מונוליטית, יש להבחין בין גורמים איתם ניתן לכונן בריתות של שיתוף פעולה ו[[שילוביות]], לעומת גורמים שיש להסיר את התנגדויותיהם למהלכים. המטרה של הפעולה למול הסביבה, היא הנעה של עבודה הסתגלותית שתיעשה על ידי גורמים שונים בסביבה. רק כאשר העבודה נעשית מכיוונים שונים יש סיכוי שיקודם האפקט המערכתי הרצוי.