שינויים

{{תמונה|http[[קובץ://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9מפת-1חוסן-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A5קהילתי.png|דוגמא של מפה מכונסתממוזער|300שמאל|alt=מפה מושגית}}{{תמונה|http://doalogue.co.il/blog/wp-content/uploads/2014/06/%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-1-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A1.png|דוגמא מפת ידע מתהליך של אותה מפה פתוחה|300|alt=מפת מושגים}}דואלוג]]

 * '''לינאריות מול מרחב''' - בטקסט הכתוב, כל מילה מופיעה לאחר מילה אחרת. בשל כך, הטקסט בעיקרו הוא לינארי - כל עניין מוביל לעניין שלאחריו בסדר ישיר. למעשה, כל טקסט כתוב מכיל בתוכו לוגיקה שבה דבר אחד מוביל אל השני. לעומת זאת, כאשר אנו יוצרים מפה, אנו יכולים לשהות ב[[ענן|עמימות]] ביחס לשאלה מה קודם למה ומה מוביל למה. עמימות זו מאפשרת לנו לחשוב על יחסים חדשים בין המרכיבים, ועל מתחים הדדיים, ועל-כן פותחת כיווני חשיבה שהטקסט הכתוב סוגר. * '''בהירות למול אפשרויות משחק''' - אחד האלמנטים המרכזיים של הטקסט היא הסגירות שלו שמייצרת את הבהירות לאחר מכן (נסו לחשוב כמה יותר קל לקרוא ספר או pdf מאשר קובץ וורד). כאשר אנו קוראים אנו בפוזיציה מקבלת, ואנו מעוניינים בכך. המפה, לעומת זאת, מכריחה אותנו לחשוב האופן שבו הדברים מוצגים ולשחק עמם. * '''הפצת מידע מול שיתופיות בידע''' - הטקסט הכתוב מבקש להיות בהיר ככל הניתן, כך שהקורא יוכל להבינו גם ללא סיוע ישיר של כותב הטקסט. הטקסט מוצלח מאוד בהעברת מידע, אך פחות מכך בהעברת ידע, בייחוד בנוגע למסגרות ידע שחורגות מן הפרדיגמה. כך, למשל, כתב [[wiki:לודוויג וויטגנשטיין|לודוויג וויטגנטשיין]] כי "עבודתי מתבססת על שני חלקים: על החלק אשר הוא כאן (כתוב) ועל כל מה שלא כתבתי. והחלק השני, באופן מדוייק, הוא החלק החשוב" {{הערה|מכתב ללודוויג פון פיקר, 1919, על ספרו [[text:טרקטטוס לוגי-פילוסופי|טרקטטוס לוגי-פילוסופי]]}}. המפה, למול השאיפה של הטקסט להעביר את הידע ללא מתווך, איננה עומדת בפני עצמה. מצד אחד היא מאפשרת להעביר רעיונות מאוד מורכבים בפרקי זמן קצרים מאוד, אך מצד שני היא מחייבת גורם אנושי מתווך שיסביר את המפה. כמעט תמיד המפה איננה מובנת מתוך עצמה אלא מתוך השיח. לכן, המפה היא פלטפורמה לשיתופיות ולשיח על גביה, ולא להפצת מידע או ידע.  

 * '''[http://www.praxis-reframing.com/auth/login reframer]Reframer''' - תוכנה מקוונת (online) מבית [http://praxis.co.il/ פרקסיס], אשר נבנתה במיוחד ליצירה ועבודה עם מפות מושגיות. ה-reframer Reframer מאפשר לעבוד על תוכן כל מושג ומושג, לסדר ולארגן את המושגים וליצור מושגי-אב. כך מתאר צבי לניר את הרעיון שמאחורי התכנה:

 * '''תוכנות למצגות''' - מאחר ותחום מפות מצריך אינפוגרפיקה, תוכנות למצגות עשויות להיות רלוונטיות לעבודה. הבעיה עם תחום המצגות היא שהוא מפריד בין הצגת המפה לעבודה עליה, ובכך מקשה על קיום דיון מעצב על גבי המפה. כמו כן, המרחב המוגבל של תוכנת ה-powerpoint, איננו מאפשר את תהליך ה[[גילוי]] שנדרש בשלבים הראשונים. על כן, אם ניתן ראוי לעבוד עם תוכנות כגון Prezi (אך שם קיימת בעיה לדוברי עברית) שאינן מגבילות את המרחב העבודה. מפות על גבי powerpoint עשויות להיות מוצלחות בשלבים הסופיים של העבודה, כאשר יש לארוז את המפה - במצב זה מגבלת המקום מסייעת לתהליך. * '''תוכנות לניהול mind maps''' - באינטרנט קיימות תוכנות רבות ליצירת מה שמכונה "mind maps". הבעיה עם רוב רובן של תוכנות אלו היא שהן אינן מאפשרות את המשחק הנדרש על המפה, ומכריחות לרוב יצירת קשרים בין מושגים. קשרים אלו שעשויים להיות רלוונטיים בסוף הדרך, חוסמים את תהליך הגילוי בתחילה. מתוך תוכנות אלו, כדאי לבדוק את התוכנה [http://www.buildyourmap.com/ InfoRapid KnowledgeBase Builder] שמכילה אפשרויות רבות, אם כי גם היא כבולה לקשרים קשיחים בין רכיבים. * '''תוכנות גנריות''' - תוכנות כמו וורד או onenote עשויות לאפשר גם הן את התהליך האמור. אנו מעדיפים את onenote מאחר והיא מאפשרת ללא קושי רב להתחיל לכתוב בכך מקום במסך, ועל כך הרכיב הגראפי-מרחבי בה יותר מובנה.

 * '''ניסיון לייצג את כל הידע, או כל האלמנטים במערכת''' - כוחו של המושג נעוץ בכך שהוא מתייחס לתופעות רבות בסביבה הרלוונטית. יתרה מכך - לאור היכולת המוגבלת של האדם להכיל ריבוי של פרטים, התכלית של המפה היא יצירת בהירות. במצב שבו מנסים לשקף את כל הידע, בהירות זו נעלמת, והיא מייצרת מפות ידע שאין להן שימוש. * '''היצמדות למסגרת (frame) קיימת''' - כאשר נצמדים למסגרת שנוצרה בהקשר אחר, קשה מאוד להבין, לגלות ולעבד את הנושאים הרלוונטיים לסוגיה הנדונה. * '''יצירת מסגרת (frame) ולאחר מכן למלא אותה במושגים''' - כדאי לנסות לפזר את כל המושגים ולאחר מכן לאסף אותם לכדי אשכולות של היגיון. רק מתוך אשכולות אלו כדאי בשלב הבא ליצור את המסגרת הכוללת.* '''היצמדות למבנה תוצאותי ישיר''' - העולם ה[[סבוך]] מניח כי כל תופעה מושפעת ממשתנים רבים. כוחה של המפה בייצוג של המורכבות הזו. מנגד, מפות ידע בהן כל אלמנט מוביל לאלמנט אחר (כברוב התוכנות המקוונות), מייצר תפיסה מוטעית לפיה ניתן לעשות רדוקציה ולבודד את הההשפעה. כנגד תפיסה זו כותב צבי לניר:

 * [[מסגור מחדש]]* [[בלוג:חוסן-קהילתי-תובנות-מיום|חוסן קהילתי – תובנות מסדנת למידה במחוז ירושלים]]* פרק '''השועל והחשיבה כמערכת סבוכה''' בתוך [[פנקס הכיס של השועל]], [[צבי לניר]].