מנהיגות באקוסיסטם
מנהיגות באקוסיסטם מאפיינת את הפעילות הנדרשת לביסוס עמדה של הובלה בסביבה כאוטית (כסביבה האקוסיסטמית). מנהיגות, להבדיל מ'שליטה' או 'ניהול', היא פועל יוצא ממצב של מערכת סבוכה ואי הוודאות שמאפיינים אותה, כמו גם חוסר היכולת לייצר מוטות שליטה היררכיות.
בסביבה האקוסיסטמית, משמעות המנהיגות, היא היכולת לחולל שינויים או לקדם אינטרסים, ולא שליטה על כלל המערכת.
רקע
הרקע הבסיסי לאתגר המנהיגות באקוסיסטם קשור בחוסר התוחלת של ניסיון להבין תופעות מורכבות דרך בחינת מירב הפרטים המרכיבים אותן. זאת, מאחר ובמערכות מורכבות אין יכולת לייצר גבולות השפעה, או לנטר את פעילות הפרטים בתוכן וסך הפעולות לרוב איננו בר סיכום חד משמעי. לכן, במרחב של אי וודאות, בו אי אפשר לתכנן תוצאות פעולה מסוימת ומוגדרת ואין גורם מרכזי שבידו להכריע את הפרטים לכיוון זה או אחר עצם הנעת המערכת לפעולה צריכה בהכרח להיות שונה.
מאפייני המנהיגות באקוסיסטם
מעורבות והנעה – עיקר המאפיינים של המנהיגות באקוסיסטם מחייבים מעורבות בתהליכים. ללא מעורבות, עידוד של קשרים והנעה לפעולה לא תיתכן הנעה משמעותית. להלן מאפיינים בולטים:
- להיות חלק מההתרחשות ולהשפיע עליה – המעורבות באזורי ההתרחשות, מאפשרת קישוריות, חפיפה בין מערכות, ומאפשרת לנוכח בהתרחשות להיות רלוונטי ולהשפיע עליה. החתירה המתמדת למעורבות בהתרחשויות היא זו שמאפשרת באופן בסיסי את יכולת המנהיגות באקוסיסטם. הכלל הנגדי הנגזר מכך מחייב להבין גם היכן לא ניתן להשפיע, כלומר היכן הניסיון לפעול יפגע בלגיטימיות, וכפועל יוצא מכך גם באינטרסים;
- אותנטיות זהותית – הרצון להניע את המערכת לפעולה בעלת הגיון משותף. מאחר והאקוסיסטם הוא רב מימדי ומרובה שחקנים ויש להסתמך על פעולות עצמאיות של הגורמים השונים ולאפשר להם לפעול במשולב ובאופן מגוון. פעילות מעין זו חייבת להתבסס על זהויות משותפות, המניעות לפעולה אוטונומית מצד אחד, אך משולבת מצד שני;
- שילוב בין למידה ועשייה (דואלוג – doing-dialog) – הדואלוג הוא הבסיס להנעה הנדרשת באקוסיסטם. כוחה של הפעולה הדואלוגית מצוי בין השאר בכך שהיא מאפשרת עמימות ביחס למטרות הערכיות-חזוניות, ומאפשרת בשל כך לרתום את הגורמים המתנגדים. כך יוצא שמטרת הדואלוג היא להוביל גם גורמים שאינם שותפים במערכה, לפעול באופן שמקדם את האינטרסים המערכתיים;
- לאתר הזדמנויות ואיומים (מגמות) – השינוי המואץ באקוסיסטם יוצר יתרון ברור למי שמתעשת ראשון ומייצר היגיון להתרחשויות הכאוטיות. ייצור ההיגיון, ע"י המשגה רלוונטית (לקרוא למגמות בשם), מסייע באיתורן של המגמות ומאפשר את מימוש ההזדמנויות ואת ההימנעות מן האיומים המגולמים בהן. באותו מובן שמגמות באקוסיסטם הן תוצר של הבנה משותפת, הרי שהמשגת המגמות תורמת גם היא להתהוות המגמות עצמן, או לכל הפחות מגבירה את עוצמתן. היכולת לאתר מגמות קשורה ישירות למעורבות בהתרחשויות ("להיות שם"). חשיבות מכרעת למאמץ ההמשגה המתואר מיוחסת לאותן תופעות מתהוות (Emerging Phenomena) שאין להן עדיין שם, אך הן מאפיינות ומשפיעות על האקוסיסטם באופן קיצוני;
- תגמול גבוה על יכולת הסתגלות חדשנית – לאור קצב השינוי המואץ באקוסיסטם, גובר הצורך בשינויים הסתגלותיים. החדשנות, כיכולת היצירה של פעולות ופרשנויות חדשות ורלוונטיות-למציאות מתוגמלת בחיוב באקוסיסטם ומשפרת את סיכויי המנהיגות;
- פעולה רב-שכבתית (נחילים) – החפיפות והריבויים שהאקוסיסטם מציע, מכתיבים אופי פעולה רב-שכבתי על מנת להניע פעולות נוספות בעלות הגיון דומה. השאלה איננה מהי פעולה איכותית ממוקדת, אלא כיצד רותמים גורמים רבים, שונים ומגוונים לטובת פעולה והשפעה משותפות. (ראה להלן: עוצמה מתוך מגוון).
אתגרים למנהיגות באקוסיסטם
האתגרים התשתיתיים למנהיגות באקוסיסטם תלויים באופני בניית העוצמה המנהיגותית העתידית, פגיעה בהם יוצרת אתגר גדול ליכולת היישום של המנהיגות:
- יכולת חוללות עצמית – היכולת של פרטים להניע את עצמם לפעולה עצמאית, היא חיונית לרעיון של מנהיגות באקוסיסטם. העצמה של הפרטים מצד אחד, והימנעות מיישום מדיניות ריכוזית מצד שני הם אבני היסוד של החוללות;
- עוצמה מתוך מגוון – המנהיגות האקוסיסטמית נדרשת לשמור על מגוון אופני הקיום (Biodiversity) באקוסיסטם, כשהמגוון הינו הבסיס המרכזי להיתכנות הפעולות. הפגיעה במגוון פוגעת בכל שרשרת העשייה וההשפעה באקוסיסטם;
- מדיניות של קישוריות – המימוש של הפוטנציאל המצוי בקישוריות מרובה, דורש פעולות תשתיתיות מקדימות. גם כאן, המנהיגות צריכה לאפשר, ובעיקר לא לפגוע ביכולות של המערכות והפרטים לטוות את הקשרים הללו, אך יש לה גם תפקיד מרכזי בייצור של קשרים ראשוניים בין מערכות נבדלות, שיתניעו פעולות בין מערכתיות. גם הכלה של רדיקלים חופשיים שמתרבים בתוך האקוסיסטם, מאפשרת למידה הסתגלותית עבור המערכת כולה.
סיכום
מושג זה מנסה לשרטט מאפיינים למנהיגות בת ימינו באקוסיסטם, קרי – ניסיון פרדוקסלי לשרטט קווים גנריים לפעולה בסביבה שהינה תמיד ייחודית וראשונית. לכן, יש לבחון מושג זה כנוסח מאפשר, ולא כמושג סגור. עם זאת, המאפיינים האמורים – החתירה המתמדת למעורבות וללמידה הסתגלותית על מנת לרתום ולהניע מגמות – עדיין מתארים אתגר נרחב למדיי שילבש צורות שונות, לאור ההשתנות המתמדת של האקוסיסטם.
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן (במסגרת מכון ראות). ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן (במסגרת מכון ראות), מנהיגות באקוסיסטם, מאגר הידע של דואלוג, 2011.