כמה מן הארגונים שפגשתם אכן נוכחים בהווה? מניסיוני, רוב הארגונים מצויים באחד משני מצבי מודעות: או שהם מתרפקים על נוסטלגיה מימי עברם –

"I must plunge into the water of doubt again and again"                        

ספרו של בן ישראל 'תפיסת הביטחון של ישראל' (אוניברסיטה משודרת 2013), מבוסס על שני טקסטים מכוננים, והוא מבקש לחשוף את הקשר הלא מובן

באחרונה הייתי צריך לטפל בבעיה חמורה בצנרת בדירה שבבעלות המשפחה. עד מהרה נותרתי מלא אבק, קירות הבית מלאי חורים. גיליתי שהעבודה של אבחון

שלשום הנחיתי מפגש בפורום מקצועי של מפתחי הדרכה. המפגש היה דיון בחשיבותה ובאופני תיפעולה של מוטיבציה ללמידה בארגונים. במובנים רבים ראיתי בהנחיית המפגש

למרות אירועים דוגמת המשבר העולמי הכלכלי ב-2008, תפיסת עולמנו במערב עדיין נאחזת בתכנון. עדיין נטועה בנו האשליה המודרניסטית שאנו יכולים לתכנן, צעד אחר

יש כל מיני סוגים של כתיבה. אני מתכוון לכתיבה במסגרות ובהקשרים תכליתיים, לא כתיבה לשם כתיבה אלא כתיבה לשם פעולה. אחד ההיבטים הפחות