אני מאוד מחבב את פרופ׳ רוג׳ר מרטין. למי שלא מכיר – מרטין היה מהיועצים המובילים בפירמת היעוץ ״מוניטור״ של מייקל פורטר (שפשטה את
מפל הבחירות (מאנגלית: cascade of choices) הוא מודל לעיצוב ומעקב אחרי אסטרטגיה עסקית החותר לקידום חשיבה אינטגרטיבית בין היעדים, הסביבה, צורת הפעולה, יכולות הארגון ותהליכי הניהול
אחד המאמצים הגדולים שלנו בדואלוג הוא להניע ארגונים מתפיסה של אופטימיזציה למהלך של טרנספורמציה; משיפור של הפעילות הקיימת אל עבר מיצוי של פוטנציאלים
לא מעט מערכות שאנחנו עובדים איתן מדקלמות בחודשים האחרונים את המושג the new normal. המושג הזה מאפשר לדון בנחיצות של מושגים למול מצבים
זה קרה במקביל, אולי מהר מכדי שנוכל לשים לב. גוגל, או אולי חברת האחזקות אלפבית, הופכת את עורה. מי שעיצבה נדבכים שלמים מהתווך
The past is not what it seems פאבי (מנהיג הטרולים) לשבור את הקרח 2 האסטרטגיה נחרזה משחר ההיסטוריה האנושית עם אומץ לב, מנהיגות,
אחד הדברים שארגונים, מנהלים ומנהלות עושים כדי לייצר לעצמם תחושת וודאות, גם אם רגעית, זה לעקוב אחרי המדדים של העסק. המדדים האלו יכולים
ובכן לא. עוד מודל לא יציל אותנו. אז למה בכל זאת השקענו מאמצים בליצור את ה-Sense Matrix? עולם החשיבה האסטרטגית הוא שדה קרב
בסדרת הפוסטים שלנו בעקבות המשבר הבאנו עד כה מספר מודלים שאנו חושבים שיכולים להיות רלוונטיים להתמודדות עם אי הוודאות שמאפיינת ניהול בכיר בארגונים
אחד המושגים שזכו לעדנה בעקבות משבר הקורונה הוא "ברבור שחור" – מושג שפותח על ידי נאסים טאלב בסדרת ספרים בעשור האחרון. אבל גם
פוסט אורח: תגובה למאמר שקיעה: הקורונה כהתנגשות מערכתית אני חווה עדנה מסויימת בימי הקורונה הנוכחיים. אני, שקוראת מדע בדיוני מגיל 12 (הספר הראשון
כוכב הלכת לאגאש מוקף שמשות מכל עבריו. תושביו לא יודעים מהו לילה או חושך, ולא זכו לדעת כי בשמי הליל מתנוצצים מליוני כוכבים.
בפוסט הקודם הצגנו את מסגרת קינפין, שהיא מסגרת חשיבתית נטולת הקשר – היא מתארת את צורת החשיבה שלנו ולא את המציאות – אפשר
המודל הראשון שנציג ביחס להתמודדות עם אי ודאות הוא 'מסגרת קינפין' (Cynefin Framework). מסגרת תפיסתית זאת נוצרה על ידי פרופ' דייב סנואדן בסוף
כבר הרבה שנים שאנו מדברים בכל פורום על מערכתיות, עולם מורכב ומשתנה במהירות (VUCA), פעולה במרחבים סבוכים, ניהול ומנהיגות בסביבה של חוסר ודאות,
כלי נגישות