חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני:

להמשך קריאה

הבעיות וההישגים של עבודה קשה

בשבוע שעבר כתבנו על הנטייה הבעייתית שלנו לחבר בין עבודה קשה לתוצאות מדהימות. הטענה היתה שבמציאות החיבור הזה לא תמיד מתקיים, וככל שהמציאות נהיית מורכבת רבים הסיכויים כי עבודה קשה שאין עמה בירור אסטרטגי תרד לטמיון.

ובכל זאת, במובן המילולי יש לפעמים משפט קיום לטענה הזו. התדהמה, ההפתעה הבסיסית, היא כמעט תמיד תוצר של עבודה קשה, ולא של רשלנות גרידא. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הפתעה בסיסית, כזו שיכולה להביא מערכות לכדי קריסה, היא לא (רק) תוצר של תחבולה גאונית של היריב המתחרה אלא ביטוי לחוסר הרלוונטיות של המערכת התפיסתית שלנו, חוסר רלוונטיות שאותו מנצל היריב.

להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט גדול במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע.

להמשך קריאה

כאוס, חורבן, סיפור וישועה – עיון מנהיגותי במדרשי החורבן

אחד ממנגוני ההגנה החזקים ביותר של מערכות הנוטות לקריסה, או כאלו שחוו כישלון גדול הוא למצוא סיבה ברורה ובהירה, רצוי פרסונאלית, לכשלון. היכולת להאשים את המנכ"ל המפוטר, או את הש"ג, מטהר את המערכת ומסייע לה במאמצים שלא להסתגל ולהשתנות מול עומק הכשלון.

קולות רבים במרחב הדיון היהודי אודות האסון של חורבן הבית השני הם מהסוג הזה, באמירה ש"לא נחרבה ירושלים אלא על…" – על עניין אחד, מסויים. מתוך במכלול הקולות הללו ניצב קול שונה, מהדהד, שמספר כמאה וחמישים שנים לאחר חורבן ירושלים וכחמישים שנים לאחר מרד בר כוכבא סיפור שונה לגמרי. אותו אדם – רבי יוחנן, חכם שחי בארץ ישראל, אולי הדמות החשובה ביותר בתלמוד הארץ ישראלי (המכונה – התלמוד הירושלמי) מספר סיפור שאין בו לקח, ולא מוסר השכל. זהו תיאור של מערכת כאוטית, מקרית, הנעשה באופן בלתי צפוי לגמרי אל עבר חורבן בשל סיבות מקריות להחריד. ירושלים, לדבריו, חרבה בגלל משרת שהתבלבל בין שני אנשים עם שמות דומים, הר המלך (איזור ביהודה) בגלל תרנגול ותרנגולת ואילו ביתר (בירתו של בר-כוכבא) חרבה בשל גלגל מרכבה שנשבר.

להמשך קריאה

מנהיגות בעידן הפוסט מודרני – פיתוח מנהיגות בחיל המודיעין

בחודשים האחרונים היתה לנו הזכות ללוות את השלבים האחרונים בעיצוב של המאמר "מנהיגות בעידן הפוסט מודרני" שנכתב במרכז לפיתוח מנהיגות באמ"ן. ענבר שריפט שעומדת בראש המכון ואלונה אייזנברג המשמשת כיועצת במרכז, ניסחו את המאמר לאור שנים רבות של ניסיון בעבודה בפיתוח אוכלוסיית המפקדים באמ"ן וסביב הרצאה שהציגו בכנס השנתי של הארגון הישראל לפיתוח ארגוני (איפ"א).

להמשך קריאה

תגובות ותגובות נגד: מערכת הבחירות כאירוע מערכתי

בחירות 2015

רגע לפני שהאירועים ישכחו, כדאי להעיף מבט מערכתי בהתהוות של בחירות 2015. מהו מבט מערכתי? בעברית קיים בלבול מבורך בין מערכה (operation ולעתים גם campaign) לבין מערכת (system), שמקשה מחד את הדיבור, אבל מאפשר מאידך חשיבה על מערכה ומערכת כהיבטים משיקים. מבט מערכתי, לאור זאת, הוא מבט שבוחן התרחשות כשלם המערכתי, במידה רבה לאור עקרונות מתוך התחום של תורת המערכות, אך גם מתוך התחום של אמנות המערכה (operational art). התחום האחרון, מתייחס לא להבנת המציאות המורכבת אלא לאופן שבו ניתן להניע פעולה מורכבת המשלבת כוחות מקרב גורמים רבים בעלי נקודות מבט שונות. הבחירות שחווינו זה עתה הם ביטוי מרהיב של החיבור בין שני ההיבטים הללו.

להמשך קריאה

מות המהפכה 4/4 – גן העדן האבוד: פעפוע של פדגוגיה חדשנית

תקשוב בחינוך

הפוסט הרביעי בסדרה העוסקת בניסיון למהפכה מושגית במערכת החינוך מבקש לעסוק, כפי שהבטחנו, בכיוונים חדשים, ראשוניים, לנושא של למידה משמעותית. הרקע לפוסט הזה הוא הניסיון שלנו בשנה האחרונה עם מעבודה עם קהילת המורים והמנהלים בבתי ספר בצפון בפרוייקט להטמעת יכולות תקשוב בעבודה הבית ספרית. בשונה מהפוסטים שקדמו לו, בחרנו לערוך את הפוסק הזה כראיון, מתוך שאיפה לגלות בדיבור את התובנות החדשות החסרות לנו, ולדבר מתוך המציאות ולא מעליה.

להמשך קריאה

האסטרטגיה החדשה של גוגל דוקס: בין יעדים ואסטרטגיה

האסטרטגיה של גוגל

גוגל חשפה השבוע כי היא מבקשת להוריש את מייקרוסופט מהובלתה רבת השנים בתחום תוכנות המשרד (אופיס). אלא שהתכנית המתוארת חושפת דווקא את הבעייתיות השכיחה בתכניות אסטרטגיות מסוג זה. מעבר לשימוש הבעייתי במספרים (למשל: "להבטיח רמת פונקציונליות של 85%-90%" – איך בדיוק מודדים פונקציונאליות?), התכנית מתמקדת בעיקרה במימוש נכסים קרובים (הפיכת חבילת מוצרי גוגל למשתווה לזו של מייקרוסופט). מה שנעדר ממנה הוא חשיבה מחוללת על הזירה במובן הרחב, עמדה שגוגל כבר תבעה לעצמה מזמן בתחום מערכות ההפעלה למובייל (עם שחרור האנדרואיד).

להמשך קריאה

לצאת מכובד הלב הניהולי

שינוי רדיקאלי

בבית הכנסת המרוקאי שאני הולך אליו לעתים בערב שבת יש אדם אחד שהציבור מבקש ממנו לדבר כאשר הרב לא נמצא, ואני בעוונותי תמיד מקווה שהרב לא יימצא… בערב שבת האחרונה הוא דיבר על הפסוק "כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו". הוא תיאר עד כמה הזוי התיאור הזה – אחרי המכה השביעית – מה עוד בן אדם צריך כדי להבין?!

להמשך קריאה

מות המהפכה 3/4: ילדי המהפכה

RMA

בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של המהפכות ולגלות האם ניתן להיחלץ ממהפכות מושגיות כושלות, וכיצד.

המהפכה בעניינים צבאיים

באזור סוף שנות ה-90, ראשית שנות ה-2000 החלה מתרגשת על צה"ל מהפכה פנימית שתשפיע על דפוסי הפעולה שלו בעשורים שיבואו. שועלי קרבות וותיקים ושועלי תפיסה צעירים ברוחם חברו יחד בכדי לחשוב מחדש על מהות המקצוע הצבאי. המהפכה הזו לא התקיימה בחלל הריק – היא הושפעה והשפיעה על רצף תהליכים ברמה העולמית שלימים קיבלו את השם המוסכם – "המהפכה בעניינים צבאיים" (RMA – Revolution in Military Affairs). כמו כל מהפכה, גם ה-RMA היה שילוב של שינויים דרסטיים ברמה הטכנולוגית (כניסה של יכולות אש, מודיעין ושליטה מדוייקות החל מסוף שנות ה-70') לצד שינויים תרבותיים עמוקים שבמרכזם קריסת ברה"מ (באופן פרדוקסלי, דווקא להגות הצבאית הסובייטית היתה תרומה נכבדת לקפיצות התפיסתיות שליוו את המהפכה המדוברת במערב).

להמשך קריאה