שינויים

*'''מסגור מתמשך, בתחילת הדיון, בסופו, ובין מפגש למפגש''' – תכלית הדיונים היא יצירה של ידע בהקשר. במובן זה, תפיסת ההתבדרות של סיעור המוחות לא יכולה לסייע במאמץ לאורך זמן. לכן, יש צורך בתהליך של הכנה, לפחות מינימאלית, לכל מפגש, וכן ניסיון להבהיר את מצב הידע החדש בסופו בכדי להפוך את ההבנות של המפגשים לחלק מגוף ידע רחב יותר. המסגור (framing) מתבטא בשאלה היכן בתוך התמונה הרחבה מצוי הידע שפותח בדיון, ועל כן גם הדימוי של יצירת הידע הוא מפה, ולא תרשים השמש המוכר מתהליכי סיעור מוחות.

*'''דיון שטוח ולא היררכי, אך ללא השהייה של התפקידים והפוזיציות השונות''' - השותפים בדיון מגיעים בגלל הפוזיציה שלהם וכן אלו מהוות חלק אינהרנטי מהדיון. לצד המאמץ שכל המשתתפים יוכלו להשתתף לפי תרומתם ולא לפי תפקידם, לכל משתתף בחדר יש פוזיציה ייחודית שצריכה לתרום לדיון ולפיתוח הידע לאורך זמן. תחומי המומחיות, התפיסות והגישות השונות שמביא כל משתתף לחדר יאפשרו ליצור תמונה משותפת רבת פנים.

*'''פיתוח משותף של רעיונות ולא יצירתיות של בודדים''' - מהות התהליך היא לא יצירה של רעיונות טובים על ידי כל אחד מהמשתתפים אלא אחיזה בגוף ידע משותף. היבט זה מתבטא בכך שניתן יהיה להמשיך את הדברים זה של זה, ולבנות על ידי כך טיעונים רחבים ועמוקים הרבה יותר משאדם אחד יכול לבדו.

*'''עיבוד אפקטיבי''' - העיבוד של הדיון והתובנות שעלו בו, קרוב ככל הניתן למועד הדיון, מאפשר להפיק ממנו ערך גדול הרבה יותר מאשר זה שעלה בזמן הדיון. להרחבה בנושא זה ראו [[עיבוד תהליכי חשיבה]].

דיון סיעור מוחות {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} העמקה בסוגיה שעלתה בדיון {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} כינוס תובנות {{I|fa-arrow-left|fa=fas}} דיון העמקה בסוגיות נוספות וכן הלאה.

ההקשר שבו נערך הדיון משפיע באופן עמוק על האופי של הדיון ועל המאמצים הנדרשים כדי להפוך את הדיון לאפקטיבי יותר. נוכל בהכללה לתאר שני מתווים מרכזיים לדיוני סיעור מוחות:

*'''הכנה''': בקבוצה קטנה של בעלי העניין המובילים של הדיון (רצוי - עד 2-4 משתתפים) יש להבהיר מה הבעיה או הנושא שאיתם אנחנו מנסים להתמודד, איזה ידע נדרש למשתתפים וכיצד נמסגר את הדיון כך שלא יגלוש להיבטים או סוגיות לא רלוונטיות.

*'''משך הדיון''': המשך האידאלי של דיון מהסוג הנדון הוא כשעתיים. בזמן זה ניתן להציג את הנושא באופן מספק, לערוך דיון מעמיק ולא חפוז ובסוגיה, ולסכם את התובנות ואת המשך הפעולות הנובעות מן הדיון.

*'''המשתתפים''': מאחר והדיון נערך בשל תקיעות מסויימת, יש ערך רב בהגדרה נכונה של קבוצת המשתתפים:

**'''איסוף''' - אם יש זמן כדאי לערוך סבב מסכם לדיון במשך של כ-1/4 שעה. האיסוף כן מתקיים כסבב ומחייב כל משתתף לנסע לעצמו את ההבנות המרכזיות מן הדיון. באופן הזה גם משתתפים שקטים יותר נדרשים להציג את עמדתם וכלל המשתתפים משתפים ברפלקציה של הדיון.

**'''סיכום''' - מכנס הדיון מעדכן לגבי התובנות המרכזיות מבחינתו ושלבי ההמשך הנובעים מן הדיון.

*'''איסוף התובנות''' - תובנות רבות באות לידי ביטוי רק במעבר שני על החומר הגולמי של הדיון. לכן יש ערך רב ב[[עיבוד תהליכי חשיבה|עיבוד]] הדיון על בסיס חומר גולמי והתובנות שנאספו בדיון.

*'''המשך התהליך''' - ככל שבדיון עלו סוגיות משנה או היבטים נוספים שיש לדון בהם יש ערך רב בקביעת מפגשים נוספים לבירור הסוגיות שעל הפרק.

===להבין טוב יותר===

{| class="doalogue-table"

|+טבלה מסכמת: המטרות השונות והאמצעים השונים להשגת יעדי הדיון

! width="20%" |

! width="40%" |להבין טוב יותר

|-

|[[חילוץ|חילוץ ידע]] קיים, יצירת הבנה אינטגרטיבית של הסוגיה

|-

|משתתפים שמכירים את הסוגיה

|משתתפים שמכירים את הסוגיה לצד משתתפים מדיסציפלינות או גופים אחרים

|-

|כללי - המטרה היא לדאוג שכולם מבינים על מה בדיוק מדברים

|-

|-

|-

|}