7,747
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ניתן לעשות זאת באופן הבא:
#'''ניסוח הדילמות והמענים בכל רמה''' - ניסוח ביחד עם ההנהלה הבכירה או ברמת התהליך של האפשרויות העומדות בפנינו בכל נדבךרכיב, מלמעלה למטה, ואת הבחירה בכל אחת מהרמות.
#'''לבחון את האינטגרטיביות בין המרכיבים''' - למשל - האם יש תאימות בין יעדי הארגון, וסביבה הפעולה שלו, האם נוכל להביא לידי ביטוי את צורת הפעולה הנבחרת על בסיס היכולות שתיארנו וכדומה.
#'''לנסח מחדש את המענים בכל רמה''' - לבחון מחדש את המענים בשלב 1 לאור ההשפעות בין המרכיבים.
#'''להטמיע את התובנות בפעילות הארגון''' כדי להביא ליישום אסטרטגיה אינטגרטיבית בארגון.
למרות שניתן לכאורה לענות במהירות על מרכיבי המודל, יתכן ובבניית התהליך נבחר להשקיע זמן מספק ברכיבים הקריטיים, הכולל הכנה מקדימה (למשל בסקר שוק שיסייע להבין את סביבת הפעולה). ניתן כמובן לחלק את המופעים השונים בתהליך לשלבי המודל אולם יש לקבוע זמנים לבחינת מערכת הקשרים בין הרמות ולא להשאר בניסוח של כל נדבך רכיב בנפרד.
בנוסף, למרות התיאור מלמעלה למטרה, יש לא פעם מקרים שבהם נבחר להתחיל את התיאור משלב אחר. למשל - אם לארגון יש צורת פעילות יוצאת דופן שהיא סוד ההצלחה בעיני ההנהלה, יש ערך לנסח מרכיבים אחרים לאורה, ולהתאים את היעדים וסביבת הפעולה הנבחרת ליכולות שפותחו ולא להפך.
הכלי מאפשר ניסוח מקדים אבל גם תיאור מצב ואבחון בהווה. במצב כזה, לא נדרש בהכרח תהליך, וניתן לתאר את המצב הקיים, ואת המתחים ו[[פער רלוונטיות|פערים]] הנובעים ממנו. בנוסף, ניתן להתבסס על ניסוח המפל שנעשה במסגרת תהליך אסטרטגי קודם, ולבחון את תקפותו והרלוונטיות שלו במעלה הדרך. השימוש למטרות אלו יעשה על ידי הנכחת המודל במופעים קבועים (למשל בדיון סטטוס רבעוני), ובחינת ההיבטים הבאים:
*מה מצבנו ביחס לכל אחד מן הנדבכים הרכיבים שתוארו*האם יש שינויים משמעותיים באחד מן הנדבכים הרכיבים (לרוב בסביבה - בהשתנות של השוק, המתחרים, וכדומה)
*האם נוצרו מתחים ופערים חדשים בשל השינויים?
*לאור האמור - האם אנחנו צריכים להגדיר מחדש מרכיבים מסויימים או את כלל המרכיבים במערך הבחירות שלנו?
==למה המודל טוב?==
המודל חותר לקורנטיות לקוהרנטיות בין המרכיבים השונים במערכת הארגונית, ובראשם - הקשר בין המטרות, סביבת הפעולה והיכולות של הארגון. בנוסף הוא מבקש לחדד את הגמישות והאפשרויות השונות הניצבות בפני ההנהלה בהובלת הארגון, ולפתוח את הדיון האסטרטגי. בכך, הוא מוצלח יותר ממודלים שמתמקדים רק במרכיבים ספיציפיים במכלול לדיון ומאפשר לדון במצב הארגוני הכולל (מודלים כאלו: [[SWOT]], [[מודל 5 הכוחות של פורטר]], [[PESTEL]]), או במודלים כוללניים שהם לינאריים (למשל ניסוח חזון>משימה>אסטרטגיה>KPI).
==הנחות המוצא של המודל והבעיות במודל==
מאחר והמודל נוצר במפגש עם אתגרים ממשיים ולא רק עם הנדבכים התיאורטיים של הדיון האסטרטגי, יש בו היבטים יותר מציאותיים ממודלים אחרים של גישת העיצוב (למשל התייחסות משמעותית ליכולות ארגונים ולתהליכי ניהול). עם זאת, הוא חסר מאוד את היכולת לעסוק בשאלות הקוגנטיביות של האסטרטגיה. כלומר, הוא מניח שניסוח, על בסיס הידע הקיים או על בסיס מחקר, מספק את הערך הנדרש לארגון כדי ״לנצח״. בפועל, הנהלות נוטות להיות מושפעות על ידי הטיות קוגנטיביות רבות, ובראשן שבי בתוך [[פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה]] קיימת, המייצרת [[נקודות עיוורון]] ומובילה ל[[פער רלוונטיות]] ו[[הפתעה בסיסית|הפתעות]]. שימוש נבון יכול לסייע להציף מתחים שעשויים להכווין אותנו לנקודות העיוורון האלו, אבל לא די בניסוח גרידא כדי להתמודד איתם באופן מספק.
בנוסף, למרות החתירה לאינטגרטיביות המצויה בלב המודל, בפועל ההעמדה מלמטה למטה, והקשר בין שני מרכיבים בכל רמה ולא בין כלל המרכיבים, עלול להוביל לחשיבה לינארית. חשיבה כזו עלולה להשיג להיות לא אפקטיבית מול אתגרים אסטרטגיים שנוטים להיות [[מערכת|מערכתיים]], כלומר כאלו בהם המרכיבים מחוברים באופן עמוק ומגוון.
==השוואה בין מפל הבחירות והמודל המערכתי לאסטרטגיה==
===הדמיון בין המודלים===
[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]] מתאר מספר נדבכים רכיבים שהם דומים מאוד לנדבכים במודל לאלו שבמודל המפל:
*האפקט הרצוי זהה ל״שאיפות הניצחון״.
*'''אינטגרטיביות מוגבלת מול אינטגרטיביות בין כלל המרכיבים''' - בעוד שמפל הבחירות מתאר אינטגרטיביות רק בין שני מרכיבים ברצף (למשל בין שאיפות הניצחון והסביבה) המודל המערכתי חותר לתיאור הקשר בין כלל המרכיבים (למשל - ברור שיש קשר בין הזהות והיכולות שלנו ויעדי הארגון, שאינו מתווך דרך הסביבה וצורת הפעולה).
*'''מבנה בעל חזות לינארית למול מבנה שטוח''' - המבנה המפלי של המפל מעודד חשיבה [[מלמטה למעלה]], בעוד שהמבנה המשולש מעודד חשיבה של מתחים וחיבוריות.
*'''שאלות מכווינות מול שאלות פתוחות''' - השאלות של המפל הן שאלות מכווינות (היכן נשחק) בעוד שהשאלות של המודל פתוחות (״סביבה״). ההבדל מייצר חתירה למענה מהיר במפל, והתעכבות על השאלה למול התעמקות בשאלה מהי הסביבה המערכתית הרחבה שאנו פועלים בה או מעוניינים לפעול במסגרתה.*'''המקום של הנדבכים הרכיבים הטקטיים של היישום''' - המפל קושר בין השאלות הגדולות לבין מנגוני הניהול הנדרשים. היבטים אלו מגולמים באופן לא בולט במודל המערכתי ב״בית״ או ב״אסטרטגיה״ אבל לא מקבלים נוכחות בולטת. ברקע לכך ההנחה שאלו מרכיבים טקטיים, שאינם צריכים לבוא לידי ביטוי בתהליך האסטרטגי.
===מתי נעשה שימוש בכל מודל===
הדמיון הרב בין המודלים מאפשר לעשות שימוש בשניהם במקביל, ולמצות את הערך של כל אחד מהם. עם זאת, אנו ניטה לעשות שימוש מוביל באחד מהם כאשר:
*'''האתגר הוא שידוד מערכות או יצירת בהירות באופן מהיר''' - כאשר אנו מודעים לרוב הנדבכיםהרכיבים במערכת, או רוצים לייצר בהירות אסטרטגית במהירות, השאלות המכווינות של '''המפל''' מסייעות להתקדם באופן מהיר ופשוט למדי. המודל מובן יותר, וניתן לערוך באמצעותו עבודה ברמות השונות של הארגון בקלות יחסית.
*'''האתגר הוא פריצה של קבעון תפיסתי''' - כאשר אנו מתחילים להיות מודעים לפערים תפיסתיים עמוקים יותר, ומבקשים לשחרר תקיעות קוגנטיבית בארגון, ההעמדה הגמישה יותר של המודל המערכתי משרתת את האתגר באופן יותר תואם.
*[http://web.archive.org/web/20210422172837/https://ellisonchair.tamu.edu/files/2020/06/PTWE-PDF-ENG.pdf#page=28 Playing to Win: How strategy really works] - ספרם של לאפלי ומרטין המציג את המודל (בפרק הראשון).
*[https://hbr.org/2010/07/the-execution-trap The Execution Trap] - מאמר בו מרטין מציג גרסה מוקדמת של הרעיון של מפל הבחירות.
*[https://medium.com/@abdul.aziz/playing-to-win-book-sumview-summary-and-review-57968c51995e תקציר וביקורת על הספר Playing to Win] המציג את המודל.
*[[מודל אסטרטגי מערכתי]]
*[[OKRs]] - מסגרת תכנונית-ניהולית רזה יותר, המספקת חלק מהערך של המפל.