שינויים

האקתון הוא אירוע מנוהל וקצר (לרוב בין 24 שעות לימים בודדים) שנועד לייצר מענה חדשני לבעיות באמצעות בתהליך עיצובי מואץ ותחרותישל יצירת פתרונות ישימים. השימוש בכלי התבסס במהלך בשנות ה-2000 בחברות טכנולוגיות ומסחריות, ובהמשך הפך לנפוץ גם במגזר הציבורי ובארגונים שונים.0

#'''יציאה לדרך''': '''הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך'''. זו, תקבע בתורה, את ההרכב הרלוונטי של המשתתפים שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות. בשלב זה כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, והאם האם נכון יהיה לשלב בתהליך גם משתתפים לפתוח את השורות למשתתפים חיצוניים לארגון/ ארגונים משיקים.#'''כינוס המשתתפים''': השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי בו מוצגים האתגר המרכזי והקריטריונים לתחרותלפתרון מוצלח. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית)  המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות , מצגת וכדומה). במקרים רבים הכינוס האקתון מהווה "שבירת שגרה" עבור המשתתפים ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית.

מנקודת מבט ארגונית יש מספר יתרונות לשימוש במתודולוגיה – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה המשוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה. '''השימוש בהאקתונים יהיה אפקטיבי בעיקר במקרים בהם ישנה הסכמה ארגונית מהי הבעיה שצריך לפתור, אך נדרש ריכוז מאמץ ''' (זמן, ידע, מומחים) '''כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר'''.

אבל, וזהו אבל משמעותי, '''האקתון זה הוא כלי עבודה שרלוונטי בעיקר עבור בעיות רלוונטי לבעיות בעולם [[מסגרת קינפין|המורכב או הניתן לידיעה]]'''. כלומר, '''מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא הכרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/ בספרות התיאורטית התמודד איתה בעבר בהצלחה'''. בהשקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) ניתן לאתר ולנתח את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.

'''מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי ''' - [[סבוך|בעיות מהעולם הסבוך]]. אלו '''בעיות שלא ניתן לפרק לחלקים בדידים ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, הן מושפעות מגורמים והקשרים רבים ונוטות להשתנות באופן תדיר'''. בפועל, נוצר מעין "מעגל קסמים מרושע" שבו של [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|בעיות סוררות]] בו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.

בעולם של התמודדות חלק מההתמודדות עם בעיות סבוכות חלק משמעותי נעוץ בתהליך הוא בירור והמשגה למידה בו נעשה מאמץ לברר [[המשגה|ולהמשיג מחדש של ]] את הבעיה. כדי לעשות את זה צריך '''חשיבה על "הסבוך" מצריכה סט כלים חשיבתיים שונה לגמרי''' - ניסיון להבין את "[[חשיבה מערכתית|המערכת" כשלם]]", ומתוך מגוון ריבוי של [[היטלים|היטלים ונקודות מבט להבחין בהיגיון המארגן שלה,]] החזקת מתחים וזוויות שונות במצב של אי ודאות. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.

ממד אחר שזכה לביקורת בשנים האחרונות, גם בעולם המחקרי, הוא הזיהוי שנוצר בין האקתונים לחדשנות. '''המבנה הבסיסי של התהליך ''' (תחרות קצובה בזמן קצר, בה המנצח "לוקח הכל"; מיקוד בבעיה מוכתבת מלמעלה ולא ב"שלם" המייצר אותה) '''מעודד פתרונות שמתאימים למבנה הקיים ולא חורגים ממנו'''. '''הסתגלות למציאות משתנה מצריכה ארגונים לאמץ ממד אחר של''' [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך|חדשנות פורצת דרך]]. כדי ליישם חדשנות כזאת נדרשים תנאים אחרים מאלה שיש בהאקתון המצוי. '''בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן''' כדי להבין כיצד מספר רב של גורמים בלתי תלויים משפיעים על המציאות ([[ענן|"שהיה בענן"]]), '''ידע ממגוון של מקורות''' (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמרי), ו'''יכולת [[המשגה]] גבוהה שמתכללת את כלל ההבנות להיגיון מארגן חדש.''' ==אז מה כן ניתן לעשות? האקתון בעולם הסבוך==שימוש בהאקתון יכול לשמש מקפצה בתחילת או בסוף של תהליך למידה בשאלה מערכתית ואסטרטגית.  בתחילת הדרך האתגר הניצב בפני הארגון איננו ברור. במקרים רבים ישנה תחושה ש"משהו לא עובד" אך יש קושי להסביר ולפרוט אותה למילים. בפרט במקרים בהם מושקעים עוד ועוד מאמצים אך המציאות לא משתנה יש ערך למודל "האקתוני" לא תחרותי. ריכוז מאמץ חשיבתי, אליו מגוייסים כלל האנשים המושפעים מהאתגר, או חשים שיש להם אמירה בנושא. התהליך יוכל לייצר מגוון פרספקטיבות על הגדרת הבעיה, ועל מקורותיה (איך הגענו לפה בכלל).  לקראת סיום תהליך החשיבה יכול כלי "האקתון" לסייע בתרגום של ההבנות מעולם החשיבה המערכתית (מהי המערכת, מה המתחים המרכזיים שלה, מי השחקנים הרלוונטיים וכדומה) לכלי עבודה יישומי יותר עבור הארגון.

זאתכלומר, בעוד ארגון המעוניין להסתגל למציאות משתנה זקוק לממד אחר של חדשנות פורצת דרך שיישום שלה דורש תנאים אחרים מאלה הנמצאים בהאקתון המצוישימוש בכלי כדי לרכז מאמץ חשיבתי בקבוצות ריכוז מאמץ חשיבתי בקבוצות. בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן כדי להבין כיצד מספר רב אלו יוכלו לייצר מגוון של גורמים בלתי תלויים משפיעים פרספקטיבות על המציאות הגדרת הבעיה ("שהיה בענןמה לא עובד"), ידע ממגוון של מקורות להסביר איך הגענו לכאן (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמריגיניאולוגיה), ויכולת המשגה גבוהה שמתכללת את כלל ההבנות להיגיון מארגן חדשולייצר בקבוצה/ארגון תחושת מחויבות לשינוי.

==אז מה כן ניתן לעשות? האקתון בעולם הסבוך ==שימוש בהאקתון יכול לשמש כמקפצה בתחילת תהליך למידה בשאלה מערכתית ואסטרטגית. במקרים בהם ישנה תחושה שלמרות כל ההשקעה והמאמצים המציאות אינה משתנה, אך לא ממש ברור למה מאמץ חשיבתי מרוכז שכולל מספר רב של נקודות מבט יכול להועיל. האקתון "מערכתי" שיתמקד דווקא בהגדרת הבעיה ("מה לא עובד") באווירה לא פורמלית יכול לעודד חשיבה ביקורתית, לייצר עוד הבנות על המציאות ולסייע להבין את "השלם".0