11
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
התהליך כולל בדרך כלל 2 שלבים מרכזיים:
# '''יציאה לדרך''': '''הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך'''. זו, תקבע בתורה, את ההרכב הרלוונטי של המשתתפים שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות. בשלב זה כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, והאם נכון יהיה לשלב בתהליך גם משתתפים חיצוניים לארגון.# '''כינוס המשתתפים''': השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי של המשתתפים לצורך הצגת בו מוצגים האתגר ופתיחת התחרותהמרכזי והקריטריונים לתחרות. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית) המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות וכדומה) בזמן קצוב. במקרים רבים הכינוס מהווה "שבירת שגרה" עבור המשתתפים ומושקעים משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית.
מנקודת מבט ארגונית יש לתהליכי האקתונים מספר יתרונות לשימוש במתודולוגיה – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה המשוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה.
השימוש בהאקתונים יהיה אפקטיבי בעיקר במקרים בהם ישנה הסכמה ארגונית מהי הבעיה שצריך לפתור, אך נדרש ריכוז מאמץ (זמן, ידע, מומחים) כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר.
אבל, וזהו אבל משמעותי, האקתון זה כלי עבודה שרלוונטי בעיקר עבור בעיות בעולם המורכב או הניתן לידיעה. כלומר, מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא הכרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/ בספרות התיאורטית התמודד איתה בעבר בהצלחה. בהשקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) ניתן לאתר ולנתח את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.
מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי - בעיות מהעולם הסבוך. אלו בעיות שלא ניתן לפרק לחלקים בדידים ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, הן מושפעות מגורמים והקשרים רבים ונוטות להשתנות באופן תדיר. בפועל, נוצר מעין "מעגל קסמים מרושע " שבו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.
בעולם של התמודדות עם בעיות סבוכות חלק מרכזי מתהליך הלמידה משמעותי בתהליך הוא בירור והמשגה מחדש של הבעיה. כדי לעשות את זה צריך להבין את "המערכת" כשלם, ומתוך מגוון של היטלים ונקודות מבט להבחין ב"היגיון בהיגיון המארגן"שלה. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.
==האקתון וחדשנות – ללכת בלי ולהרגיש עם?==
זאת, בעוד ארגון המעוניין להסתגל למציאות משתנה זקוק לממד אחר של חדשנות פורצת דרך שיישום שלה דורש תנאים אחרים מאלה הנמצאים בהאקתון המצוי. בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן כדי להבין כיצד מספר רב של גורמים בלתי תלויים משפיעים על המציאות ("שהיה בענן"), ידע ממגוון של מקורות (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמרי), ויכולת המשגה גבוהה שמתכללת את כלל ההבנות להיגיון מארגן חדש.
==אז מה כן ניתן לעשות?האקתון בעולם הסבוך ==<br />שימוש בהאקתון יכול לשמש כמקפצה בתחילת תהליך למידה בשאלה מערכתית ואסטרטגית. במקרים בהם ישנה תחושה שלמרות כל ההשקעה והמאמצים המציאות אינה משתנה, אך לא ממש ברור למה מאמץ חשיבתי מרוכז שכולל מספר רב של נקודות מבט יכול להועיל. האקתון "מערכתי" שיתמקד דווקא בהגדרת הבעיה ("מה לא עובד") באווירה לא פורמלית יכול לעודד חשיבה ביקורתית, לייצר עוד הבנות על המציאות ולסייע להבין את "השלם".0
==לקריאה נוספת==