שינויים

האקתון הוא אירוע מנוהל וקצר , קצר (לרוב בין 24 שעות לימים בודדים) ולרוב תחרותי שנועד לייצר מענה חדשני לבעיות באמצעות בתהליך מואץ ותחרותי או להאיץ פיתוח של יצירת פתרונות ישימיםמוצר חדש. השימוש בכלי התבסס במהלך בשנות ה-2000 בחברות טכנולוגיות ומסחריות, ובהמשך הפך לנפוץ גם במגזר הציבורי ובארגונים שונים.0

#'''יציאה לדרך''': '''הגדרת הבעיה המרכזית שתעמוד בבסיס התהליך'''. זו, תקבע בתורה, את ההרכב המשתתפים שיוכל להוביל לתוצאות אפקטיביות. בשלב זה כדאי לחשוב אילו מומחי ידע חייבים להיות סביב השולחן, האם נכון לפתוח את השורות למשתתפים חיצוניים/ ארגונים משיקים, וכיצד לפנות לקהל היעד.#'''כינוס המשתתפים''': השקת התהליך באמצעות כינוס פיזי/וירטואלי בו מוצגים האתגר המרכזי והקריטריונים לפתרון מוצלח. בשלב זה המשתתפים מתחלקים לקבוצות קטנות ומגוונות (יחסית)  המתחרות ביניהם על גיבוש "תוצר" (אבטיפוס, קוד, הצעת מדיניות, מצגת וכדומה). במקרים רבים האקתון מהווה "שבירת שגרה" ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית.

במקרים רבים האקתון מהווה "שבירת שגרה" ומושקעים בו משאבים כדי לייצר אווירה בלתי פורמלית (מקום הכינוס, כיבוד, צוותים מגוונים) כדי לעודד חשיבה יצירתית. מנקודת מבט ארגונית יש מספר יתרונות לשימוש במתודולוגיה – מדובר בכלי זול יחסית, שמעודד עובדים לחשוב במשותף על אתגרים ולהיחשף למספר נקודות מבט על הבעיה. האווירה המשוחררת יותר ומעודדת שיתופי פעולה לא רשמיים שקשה לייצר בשגרת העבודה הרגילה.  '''השימוש בהאקתונים יהיה אפקטיבי בעיקר במקרים בהם ישנה הסכמה ארגונית מהי הבעיה שצריך לפתור, אך נדרש ריכוז מאמץ''' (זמן, ידע, מומחים) '''כדי להגיע לפתרון היעיל ביותר'''.

אבל, וזהו אבל משמעותי, '''האקתון הוא כלי עבודה רלוונטי לבעיות ויעיל להתמודדות עם בעיות בעולם '''[[מסגרת קינפין|המורכב או הניתן לידיעה]]'''. כלומר, '''מדובר בבעיה שאנחנו כארגון לא הכרנו, אך מישהו בחברה אחרת/באקדמיה/ בספרות התיאורטית התמודד איתה בעבר בהצלחה'''. בהשקעה השקעה נכונה של משאבים (זמן, הבאת מומחים שונים, ידע חיצוני) ניתן תאפשר לאתר ולנתח את הקשר הלוגי הקיים בין הבעיה לפתרון ולפעול בהתאם.

'''מרבית הבעיות החברתיות/ציבוריות שיש לנו הן מסוג אחר לגמרי''' - [[סבוך|בעיות מהעולם הסבוך]]. אלו '''בעיות שלא ניתן לפרק לחלקים בדידים ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, הן מושפעות מגורמים והקשרים רבים ונוטות להשתנות באופן תדיר'''. בפועל, נוצר מעין "מעגל קסמים מרושע" של [[בעיה סוררת (Wicked Problem)|בעיות סוררות]] בו הקושי להגדיר את הבעיה מזין את הקושי לפעול מולה וחוזר חלילה.

חלק מההתמודדות ההתמודדות עם בעיות סבוכות נעוץ בתהליך מחייבת לרוב סוג אחר למידה בו אסטרטגית בה נעשה מאמץ לברר [[המשגה|ולהמשיג מחדש]] את הבעיה. '''חשיבה על "הסבוך" מצריכה סט כלים חשיבתיים שונה לגמרי''' - בדגש על ניסיון להבין את [[חשיבה מערכתית|המערכת "כשלם]]", ריבוי של יצירת מגוון [[היטלים|היטלים ונקודות מבט,]] החזקת מתחים וזוויות שונות במצב של אי ודאותעל הבעיה, וזיהוי המתחים המרכזיים. בהמשך ניתן יהיה (בזהירות..) לגבש דרכים לפעול במציאות כדי לצמצם תוצאות שליליות בלתי צפויות של אותה הבעיה במקומות אחרים.0

ממד אחר שזכה לביקורת בשנים האחרונות, גם בעולם המחקרי, הוא הזיהוי שנוצר בין האקתונים לחדשנות. '''המבנה הבסיסי של התהליך''' (תחרות קצובה בזמן קצר, בה המנצח "לוקח הכל"; מיקוד בבעיה מוכתבת מלמעלה ולא ב"שלם" המייצר אותה) '''מעודד פתרונות שמתאימים למבנה הקיים ולא חורגים ממנו'''. במקרים רבים זה מספיק, והפתרונות שנוצרים מייעלים את הפעילות הארגונית.

'''הסתגלות למציאות אבל במקרים אחרים נדרש משהו שונה. כאשר המציאות משתנה מצריכה , ארגונים נדרשים לאמץ ממד אחר של''' [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך|חדשנות פורצת דרך]]. כדי שכדי ליישם חדשנות כזאת אותה נדרשים תנאים אחרים מאלה שיש בהאקתון המאפיינים את "ההאקתון המצוי". '''בין היתר מרחב שבו ניתן לשהות באי ודאות לאורך זמן''' כדי להבין כיצד מספר רב של גורמים בלתי תלויים משפיעים על המציאות ([[ענן|"שהיה בענן"]]), '''ידע ממגוון של מקורות''' (ידע תיאורטי, ידע מעשי, רוחב יריעה אופקי – מה נעשה בעולם ורוחבי – בתחומים משיקים או אחרים לגמרי), ו'''יכולת [[המשגהקבוצת למידה|חשיבה קבוצתית]] גבוהה שמתכללת את כלל ההבנות להיגיון מארגן חדששאיננה תחרותית אלא מייצרת הפריה הדדית של רעיונות.'''

'''שימוש בהאקתון יכול לשמש כמקפצה בתחילת או בסוף של תהליך למידה בשאלה מערכתית ואסטרטגית.'''

בתחילת הדרך האתגר הניצב בפני הארגון איננו ברור. במקרים רבים ישנה תחושה ש"משהו לא עובד" אך יש קושי קשה להסביר ולפרוט אותה למיליםזאת במילים. בפרט במקרים בהם מושקעים עוד ועוד לעיתים קרובות התחושה הזו מובילה להשקעה נוספת של מאמצים ומשאבים אך המציאות לא משתנה . במקרים כאלה יש ערך למודל "האקתוני" לא תחרותי. ''', כלומר כלי שיאפשר ריכוז מאמץ חשיבתי, אליו מגוייסים כלל האנשים המושפעים מהאתגר, או חשים שיש להם אמירה בנושא. התהליך יוכל לייצר מגוון פרספקטיבות על הגדרת הבעיה, ועל מקורותיה (איך הגענו לפה בכלל).'''

לקראת סיום תהליך החשיבה יכול "האקתון" לסייע בתרגום של ההבנות מעולם החשיבה המערכתית (מהי המערכת, מה המתחים המרכזיים שלה, מי השחקנים הרלוונטיים וכדומה) שגובשו "בחדר" לכלי עבודה יישומי יותר עבור הארגון. כאן המטרה היא המשתתפים בתהליך ינסו לייצר שיטת עבודה/תוצר שמתכתב עם תהליך הלמידה כדי להעריך באיזו באיזה מידה ההבנות שפותחו "בחדר" רלוונטיות עבור הארגון ולשפר אותן בתהליך מתמשך על חיכוך האסטרטגיה שגובשה ישימה ומחוללת פעולה אחרת בארגון. לאחר החיכוך עם המציאותניתן יהיה להמשיך לדייק את האסטרטגיה הארגונית.