2,174
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "פוטנציאל" ב־"פוטנציאל"
==תנאים לעשיה אסטרטגית==
החשש בקידום תהליכי עשייה אסטרטגיים נעוץ מחד מעצם הכניסה אל הלא נודע, ומאידך מחשש מוצדק מבזבוז משאבים ארגוניים לשווא. על מנת להגיע למיצוי המשאבים במהלך של עשייה לפתרון בעיות אסטרטגיות צריכים להתקיים מספר תנאים שיובילו לכך שגם מהלכים שבפני עצמם ייכשלו, יסייעו להכוונת האסטרטגיה הארגונית:
* '''[[חיכוך]]''' - המהלך חייב לייצר מגע אינטנסיבי עם סביבתו האסטרטגית של הארגון. רק במגע עם [[פוטנציאל ]] ה"אחרות" הבסיסית של המציאות מצויה ההזדמנות ללמידה מעבר לידוע ולמובן מאיליו.
* '''רפלקציה''' - היכולת להתבונן על העשיה תוך כדי הנעת התהליך, ובנקודות מפתח במהלכו היא זו שתאפשר להפוך את הניסיון הייחודי של מעטים להזדמנות אסטרטגית של הארגון כולו.
* '''[[המשגה]] מלווה''' - על מנת שהפועלים יבינו מה הם עושים, ועל מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בידע זה בעתיד יש להפוך את הניסיון לשפה ארגונית מוכרת. התהליך המאפשר את ה[[התמרה]] הזו הוא ההמשגה ההופכת את החוויה (הפרטית) למטבע שניתן להשתמש בו באופן נרחב.
[...] מכאן משתמע שישום האסטרטגיה כולל בתוכו תהליך עיצוב מסדר שני. יש לבחון ולעצב אסטרטגיה כהשערה לגבי סביבת הפעולה של החברה, אך יש להתייחס אל הפעולה האסטרטגית שהיא תוצאה של בחינה זו כאל גישוש בסביבה. גישוש כזה יכול, באופן פוטנציאלי[[פוטנציאל]]י, לחשוף מידע חדש לגבי אותה סביבה ולגבי הרעיונות של המעצב. הגדרה מחודשת זו של תהליך יצירת האסטרטגיה, הגדרה לפיה מדובר בתהליך בו פעולות הננקטות על מנת לממשם אסטרטגיה הן בעצמן מהלכים עיצוביים וגישושים החוקרים את הסביבה, הגדרה מעין זו מתחילה לערער את הדיכוטומיה המוכרת בין ניסוח של אסטרטגיה לבין מימושה, כמו גם בין אסטרטגיה מכוונת-תכלית לאסטרטגיה מתהווה.|מקור = '''אסטרטגיה ולמידה''' - איך להפוך מרשמים להמלצות לפעולה, Argyris & Schön}}
==רווחי העשייה האסטרטגית==