תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 482 בתים ,  10:35, 30 ביוני 2020
אין תקציר עריכה
===משמעות מרכזית של כל אחד מן הצירים===
[[קובץ:מטריצת DLG HE simple interaction sense.svg|טקסט=|שמאל|לא ממוסגר]]
 
*'''{{קישור-פנימי|Sense of direction}}''' - בצד העליון של המודל, החיבור בין העיצוב שמייצר משמעות והתכנון שמייצר וודאות משותפת ביחס לדרך מייצר לארגון תחושת כיוון ברורה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of touch}}'''- החיבור בין ההתנסות לבין המדידה בונה בארגון תחושת מציאות המאפשרת לו להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא פועל ואת יכולות הפעולה שלו בתוכה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of reasoning}}''' - החיבור של הצד הימני במודל (תכנון ובקרה) מייצר את תחושת ההיגיון של הארגון. כאשר יש תכנון ויש מדידה, ניתן להתחייב לתהליכים ולתוצאות.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of wonder}}''' - צד שמאל של המודל המודל (החתירה אל עבר העמום והלא נודע) מבטאת בארגון את הסקרנות והרצון לנוע מעבר לגבולות המוכר.
 ===משמעות במפגש בין המרחבים === 
*'''{{קישור-פנימי|Sense of purpose}}''' - החיבור בין המשמעות התפיסתית שהעיצוב מייצר לבין ההתנסות, מוליד תחושת ייעוד ברורה - אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואנחנו יודעים איך לעשות את זה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of balance}}''' - החיבור בין תכנון ובקרה מאפשר להכניס ארגונים לאיזון ואחראים על חוש האיזון של המערכת. אנחנו יודעים להגיד מה אנחנו רוצים לעשות, יודעים מה נוכל לעשות (כלומר יודעים לתכנן), אבל גם למדוד את עצמנו ביחס לכך.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of doubt}}''' - חוש הביקורת הארגוני משלב בין המרחב של הבקרה (לבחון האם באמת עשינו את מה שחשבנו, האם מה שעשינו באמת השיג את התוצאות?), לבין מרחב העיצוב (מה אנחנו רוצים להשיג? האם תפיסת המציאות שלנו עדיין תקפה?, האם לא פספסנו [[פוטנציאל]] משמעותי בעולם?).
|התנסות
|}
המיקוד בצד ימין עשוי להיות מסוכן כי הוא ממקד מאוד את הדיון בסביבה הפנימית ומקשה מאוד על זיהוי שינויים אסטרטגיים מחוץ לארגון והתאמת הארגון אליהם.
 
=====ליווי מוצר בשלב הצמיחה=====
מוצר בשל שמצוי בשלבי גדילה מחייב ערנות גבוה בין התנסויות ממוקדות ובקרה עליהן (דוגמת A/B testing וכיוב׳), כלומר הוא ממוקם בצד התחתון של המודל. <br />
*'''מהיר המלוכלך (quick & dirty)''' - בשנים האחרונות הגישה המהירה קונה לעצמה מקום מרכזי מאוד בעולם הטכנולוגיה ובייחוד באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי. לגישה זו מקורות תפיסתיים (כמו [[פיתוח (תוכנה) אג׳ילי|הפיתוח האג׳ילי]]) ובקרב רבים מהמנהלים בעולם זה, אין כל ערך לדיון אסטרטגי, ועדיף לבנות תוצר ולבחון אותו מאשר להשקיע את הזמן הנדרש בחשיבה עליו או בתכנון התהליך.
*'''הגישה האסטרטגית''' - הגישה האסטרטגית גורסת שהבחירה באסטרטגיה הנכונה היא המתכון היחיד והבלעדי להצלחה. בתוך גישה זו נמצאות מספר גישות אסטרטגיות שונות מבחינת תוכן (למשל [[ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה|גישת המיצוב מול גישת העיצוב]]) אבל הן חולקות הנחת יסוד זהה: הקדימות של התהליך המודע של האסטרטגיה על פני כל תהליך אחר בארגון. אסטרטגיה היא ללא ספק חלק חשוב בהצלחה, אבל הגישה הזו עשויה להכשיל ארגונים כאשר המעבר משלב הגיבוש של האסטרטגיה לשלב התכנון והמימוש לא מתקיים, או כאשר יש קושי להתנסות, לפתח ידע בהתאם, ולמדוד את התוצאות כדי להתאים את האסטרטגיה למציאות.
 
ההשראה לשימוש בנושא ה-Sense שאובה משלבי הפעולה ב[[מסגרת קינפין]], שעומדת על ההבדל בין sense כיצירת משמעות ו-sense כחישה או חוש.
==המודל השלם==

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/9453"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.