[[קובץ:מטריצת DLG HE simple.svg|טקסט=מטריצת DLG|לא ממוסגר|705x705 פיקסלים|קישור=]]
<br />
==מבנה המודל==
*'''{{קישור-פנימי|Sensoring}}''' - מרחב המדידה והבקרה מחייב יצירה של אמצעי חישה ובקשה (סנסורים) וחיבור שלהם למערכת שמסייעת לארגון להבין באופן ביקורתי את הביצועים שלו.
===משמעות במפגש בין המרחביםמרכזית של כל אחד מן הצירים===
[[קובץ:מטריצת DLG HE simple interaction sense.svg|טקסט=|שמאל|לא ממוסגר]]
*'''{{קישור-פנימי|Sense of direction}}''' - בצד העליון של המודל, החיבור בין העיצוב שמייצר משמעות והתכנון שמייצר וודאות משותפת ביחס לדרך מייצר לארגון תחושת כיוון ברורה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of purpose}}''' - החיבור בין המשמעות התפיסתית שהעיצוב מייצר לבין ההתנסות, מוליד תחושת ייעוד ברורה - אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואנחנו יודעים איך לעשות את זה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of touch}}'''- החיבור בין ההתנסות לבין המדידה בונה בארגון תחושת מציאות המאפשרת לו להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא פועל ואת יכולות הפעולה שלו בתוכה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of doubt}}''' - חוש הביקורת הארגוני משלב בין המרחב של הבקרה (לבחון האם באמת עשינו את מה שחשבנו, האם מה שעשינו באמת השיג את התוצאות?), לבין מרחב העיצוב (מה אנחנו רוצים להשיג? האם תפיסת המציאות שלנו עדיין תקפה?, האם לא פספסנו [[פוטנציאל]] משמעותי בעולם?).
*'''{{קישור-פנימי|Sense of reasoning}}''' - החיבור של הצד הימני במודל (תכנון ובקרה) מייצר את תחושת ההיגיון של הארגון. כאשר יש תכנון ויש מדידה, ניתן להתחייב לתהליכים ולתוצאות.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of wonder}}''' - צד שמאל של המודל המודל (החתירה אל עבר העמום והלא נודע) מבטאת בארגון את הסקרנות והרצון לנוע מעבר לגבולות המוכר.
===משמעות במפגש בין המרחבים ===
*'''{{קישור-פנימי|Sense of purpose}}''' - החיבור בין המשמעות התפיסתית שהעיצוב מייצר לבין ההתנסות, מוליד תחושת ייעוד ברורה - אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואנחנו יודעים איך לעשות את זה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of balance}}''' - החיבור בין תכנון ובקרה מאפשר להכניס ארגונים לאיזון ואחראים על חוש האיזון של המערכת. אנחנו יודעים להגיד מה אנחנו רוצים לעשות, יודעים מה נוכל לעשות (כלומר יודעים לתכנן), אבל גם למדוד את עצמנו ביחס לכך.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of doubt}}''' - חוש הביקורת הארגוני משלב בין המרחב של הבקרה (לבחון האם באמת עשינו את מה שחשבנו, האם מה שעשינו באמת השיג את התוצאות?), לבין מרחב העיצוב (מה אנחנו רוצים להשיג? האם תפיסת המציאות שלנו עדיין תקפה?, האם לא פספסנו [[פוטנציאל]] משמעותי בעולם?).
==השימוש במודל==
===אבחון איכות המענה של המערכת בכל מרחב והאיזון בין המרחבים===
מערכות שונות נוטות לא פעם להתמקד באחד מן המרחבים על חשבון אחרים. כך, למשל, מערכות גדולות נוטות להדגיש את החשיבות של תהליכי התכנון או תהליכי המדידה, על פני היכולת להתנסות או לנהל תהליכי עיצוב ומנגד גופים קטנים עשויים להתמקד מאוד בהתנסות ללא כוכב צפון שלא ברור שתוביל אותם לתכלית כלשהי. לאור זאת ניתן לסווג מספר בעיות ארגוניות הנובעות ממיקוד בעייתי באחד הרובעים: